בזמן שהמדינה מזדעזעת מאיסור פרסום שמו של דוקר אשתו אביעד משה, בית משפט בצפון התייחס בסלחנות לצעיר שביצע מעשים מגונים בילדה בת 12 איתה ניהל קשר זוגי בהסכמת הוריה.
והסיפור שהיה כך היה.
צעיר בן 20 מנהריה הכיר במהלך החודשים הראשונים של שנת 2018 ילדה בת 12 מהצפון והתכתב איתה בווטסאפ. תחילה שאל לגילה, וגם כאשר השיבה לו כי היא בת 12, המשיך להתכתב איתה. בחלוף מספר חודשים נוצר בין השניים קשר זוגי, שבמהלכו הצעיר הכיר את "חברתו" לבני משפחתו כבת 16 או 17, והם נהגו להיפגש במקומות שונים, כולל בבית הוריה ובבית אמו. במהלך המפגשים הוא ביצע בה מעשים מגונים; בין היתר שלחה לו סרטונים מיניים, כולל כאלה שבהם היא נראתה עירומה ואף מתקלחת; סרטון כזה שמר הצעיר בטלפון הסלולרי שלו.
גם לאחר שידע כי נפתחה נגדו חקירת משטרה, הצעיר המשיך להיפגש עם הילדה ולבצע בה את המעשים, שפסקו רק ביוני 2019, אז הוא נעצר והוגש נגדו כתב אישום חמור שייחס לו ביצוע עבירות מין בקטינה "שטרם מלאו לה 14". בחלוף כחודש וחצי במעצר מאחורי סורג ובריח, הוא שוחרר בתנאים מגבילים.
סנגוריו של הנאשם, עו"ד יובל זמר הגיע להסדר טיעון דיוני עם התביעה (13 פברואר), במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן והנאשם הורשע בריבוי עבירות של מעשים מגונים. בהתאם, הוא נשלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר ולבחינת מסוכנות מינית.
שירות המבחן מצא שמסוכנותו המינית של הנאשם בינונית-נמוכה, ואפיין אותו כבעל אישיות לא בשלה, ילדותי ותלותי, בעל דימוי עצמי וגברי נמוכים. לדעת שירות המבחן, הוא ביצע את העבירות על רקע הזדהות רגשית עם הקורבן וחוויה של קבלה מצדה, מה שהוביל לבלול בין הרצון בקרבה לבין הרצון למין והתעלמות מגילה. שירות המבחן הוסיף וציין כי בטרם ביצוע העבירות לנאשם לא היה מעולם קשר רומנטי.
בתסקיר צוין גם כי הנאשם השתלב בתהליך טיפולי פרטני, ונמסר לבית המשפט גם כי בתחילת הטיפול שאף לקשר זוגי ארוך עם הקורבן ולא ראה בעייתיות בגילה של הילדה, אולם בעיצומו של הטיפול כבר הגיע לתובנות והבין את השלכות מעשיו. כמו כן נמסר בתסקיר כי הוא מביע מוטיבציה להמשך התהליך הטיפולי. לסיכום, שירות המבחן המליץ על עונש של עבודות שירות.
התביעה ביקשה מבית המשפט לקבוע מתחם ענישה של 18-36 חודשי מאסר, ולגזור עונש בתחתית המתחם, אולם בכל מקרה לא עבודות שירות, בנימוק שמדובר בעבירות חמורות אשר קרוב לוודאי ישפיעו על מהלך חייה של הקורבן באופן קשה. כמו כן דרשה התביעה לגזור על הנאשם מאסר על תנאי ופיצוי כספי לקורבן.
עו"ד זמר ציין בטיעוניו לעונש כי חלק ניכר מהמעשים בוצעו ביוזמת הקטינה. הסנגור הוסיף וטען כי "לא מדובר בעבריין טורף" או ב"צייד" כפי שנראה בחלק מפסקי הדין שהוגשו על ידי התביעה, אלא במי שמעולם לא קיים קשר רומנטי ולכן שגה לחשוב כי מדובר בקשר זוגי לגיטימי. כמו כן הזכיר הסנגור כי הנאשם שיתף פעולה עם חוקריו והודה במיוחס לו.
הנאשם עצמו הביע חרטה במסגרת הטיעונים לעונש, הבטיח לא לחזור על מעשיו ואמר כי הוא רוצה לחזור למסלול חיים נורמטיבי ואף להתגייס לצה"ל למרות שכיום הוא כבר בן 22.
סגן נשיא בית משפט השלום בטבריה, השופט ניר מישורי לב טוב, פירט בגזר הדין את סדרת העבירות שביצע הנאשם בקטינה ו"הנזק הפוטנציאלי" הטמון בעבירות, ומאידך ציין בין היתר את "נסיבות ביצוע העבירות שאינן מצויות ברובן ברף חומרה גבוה במדרג עבירות המין, היעדר אינדיקציה בגין פגיעה נפשית במתלוננת, העובדה שלא הוגש תצהיר קורבן עבירה, נסיבותיו האישיות של הנאשם והדרך הטיפולית שעשה בשירות המבחן, לרבות המלצת שירות המבחן". השופט הוסיף ואמר כי "דווקא ההליך הטיפולי ולא גדיעתו הוא שעשוי להבטיח את שלום הציבור מפני הנאשם מכאן ואילך".
לבסוף החליט השופט לגזור על הנאשם תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בחברה קדישא, בניכוי כחודש וחצי בהם שהה במעצר. כמו כן הטיל עליו השופט שישה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 8,000 שקל לקטינה. מלבד זאת קבע השופט כי הנאשם יהיה נתון לפיקוח שירות המבחן במשך שנתיים.
