באמצע חודש מאי נעצרו על ידי היחידה המרכזית של מרחב לכיש יותר מ-30 חשודים מרחבי הארץ, שהופללו על ידי סוכן סמוי – עבריין יפואי משפיע מתחום מטעני החבלה וסחר בלתי חוקי בנשק, ש"חצה את הקווים", הופעל על ידי הימ"ר וביצע במשך חודשים עסקאות סמים ואמל"ח.
אחד מהעצורים והנאשמים בפרשה הוא וואליד אזברגה (22) מלוד, נגדו הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום הכולל שני סעיפי אישום על סחר בסמים.
באישום הראשון נטען כי אזברגה היה מעורב יחד עם אחיו שנעצר בהמשך במכירות קוקאין לסוכן: פעם אחת 93 גרם תמורת 24 אלף שקל, ובפעם שנייה 50 גרם תמורת 13 אלף שקל.
סנגורו של אזברגה, עו"ד מחמוד נעאמנה, טען לקשיים ראייתיים בכל הנוגע לזיהוי של מרשו כמעורב בעסקאות.
השופט שמואל מלמד, שעיין בחומרי החקירה ושמע את טיעוני הצדדים, קבע כי קיימות ראיות לכאורה בתיק, אולם הוסיף כי מדובר בראיות חלשות ומוגבלות. בין היתר הוא ציין, כי התיאור של העוקבים אחר אזברגה היה לקוני ביותר, ואין בו די. "הראיות הנסמכות רק על זיהוי על פי תמונה – הן חלשות", קבע השופט, "לא ברור כיצד זוהה הנאשם שפניו מכוסות בחם צוואר. נרשם שהוא זוהה על פי תמונה ללא שום פירוט של פרטים מזהים".
עוד קבע השופט, כי במהלך שיחה מוקלטת בין הנאשם לבין מי שהמשטרה מזהה כאחיו, לא צוין בשום שלב שמו של הנאשם. לדברי השופט, גם המינוח "אחי" – לא ברור האם הוא אכן מתייחס לאחיו, או שמא מדובר בסלנג המוכר.
השופט סיכם כי הסוכן אינו מזהה את הנאשם, לא ניתן לקבוע שהקול הנשמע בהקלטה הוא קולו של הנאשם, ולא הוצגה שום ראיה שיש בה לקבוע כי הנאשם עשה שימוש ברכבים של אחיו בעת ביצוע העסקאות.
לאור כלל קביעות אלו, השופט הגיע למסקנה כי "בשלב זה הראיות היחידות כנגד הנאשם לצורך הזיהוי הן ראיות הזיהוי של העוקבים. אולם, בשל דלות הפרטים שבזיהוי, העדר פרטים לגבי מרחק, תאורה, זמן היחשפות לנאשם, אי בהירות בנוגע לדרך הזיהוי, אי בהירות מהיכן התמונה הגיעה וכיצד נקשר הנאשם לזיהוי… קיים חשש להטעיה בזיהוי העוקבים".
נוכח קביעות אלו נקבע כי "קיים כרסום בראיות", ולכן הורה השופט על שחרור הנאשם למעצר בית ובתנאים מגבילים נוספים.
לבקשת הפרקליטות, ניתן עיכוב ביצוע של החלטת השחרור ל-48 שעות, על מנת לשקול הגשת ערר, אולם בסופו של דבר הודיעה הפרקליטות כי לא תערער על ההחלטה.
