נשיאת בית משפט השלום בראשון לציון, השופטת עינת רון, דחתה את עמדת המשטרה לפיה צו תפיסה מאפשר לה להקפיא כל יתרת כספים עתידית שמהנדס-מתכנן החשוד בתיק שוחד אמור לקבל מחברת "נתיבי ישראל" (נת"י), גם אם מקורם של הכספים בפרויקטים חדשים שאינם קשורים לעבירה.
המהנדס דן גרונר (77), בעל חברת תכנון מהמוכרות בארץ, עובד עשרות שנים עם חברות ציבוריות גדולות כמו נת"י (מע"צ לשעבר), לה הוא נותן שירותי תכנון בפרויקטים של תשתית במאות מיליונים. ב-4 בנובמבר 2019 גרונר נעצר יחד עם כתריסר חשודים נוספים על ידי היחידה לחקירת פשיעה כלכלית בלהב 433, בחקירה שעניינה חשד לשוחד בפרויקטים של פיתוח ותשתית בקרית אתא. איש הציבור הבכיר שנעצר בפרשה זו היה ראש העירייה יעקב פרץ. נעצר גם מנכ"ל חברת התשתיות הציבורית "יפה נוף".
המהנדס גרונר נחקר בחשד ששילם עמלת שוחד לגורמי העירייה על מנת לזכות במכרז, באמצעות לוביסט בשם אברהם קוגמן – איש נדל"ן בעל קשרים פוליטיים ענפים בליכוד, בעיריות ובחברות תשתית ציבוריות. גרונר טוען כי שילם למתווך קוגמן עמלה חוקית עבור ייעוץ, ולא ידוע לו על שימוש פלילי שנעשה בכסף כמו מתן שוחד למאן דהוא.
בחצי השנה האחרונה תפסה המשטרה מיליון וחצי שקל שעמדו לזכות גרונר בחברה הלאומית נת"י, אשר אינה קשורה לחקירה. הכסף נובע משירותי תכנון אשר גרונר וחברות בבעלותו ממשיכים לתת למדינה באמצעות נת"י עבור פרויקטים כמו תכנון מסילת הרכבת באר שבע-אילת ופרויקט מחלף בית דגן ועוד. באפריל ביקשה המשטרה את אישור בית המשפט להארכת צו התפיסה, וביקשה לשים יד על כל סכום כסף נוסף שנת"י תשלם לגרונר עבור עבודות שהוא מבצע בימים אלה. עו"ד אורטל גרנות גבאי, נציגת היחידה החוקרת יאל"כ, טענה כי החוק והצו מאפשרים "תפיסה בשווי" של רכוש חוקי שאינו קשור לעבירה.
עו"ד ליאור אפשטיין ועורכי הדין אייל רוזובסקי ונחשון שוחט ממשרד מיתר מייצגים את גרונר והחברות בבעלותו. עו"ד אפשטיין אמר לשופטת רון כי משמעות דרישת המשטרה היא שגרונר מתבקש להמשיך לתת שירות לנת"י ללא קבלת תמורה, ומשמעות הצו היא "שהמשיבים הפכו לאריסים של היחידה החוקרת" לדבריו. "הם יעניקו למדינה שירותי תכנון בשווי של מאות אלפי שקלים, ישלמו לבעלי מקצוע, למתכנני משנה, אדריכלים ויועצים, והמדינה תשלול מהם את ההכנסות עבור עבודה זו". עו"ד רוזובסקי הבהיר כי רק לאחרונה זכתה אחת החברות של גרונר במכרז חדש לתכנון מחלף בכביש 40, אך היא נאלצה להפעיל אופציה לסגת מהמכרז, נוכח הדרישה כי היא "תעבוד עבור קופת המדינה".
השופטת רון הסכימה עם הסנגורים לחלוטין ובהחלטתה הדגישה: "אין לי אלא לקבל את טענת המשיבים, כי פרשנות זו של המבקשת אכן הופכת את המשיבים ל'אריסים' של היחידה החוקרת ולמעין בני ערובה". לדברי השופטת, "אין לקבל כסביר ניסיון המבקשת ליתן פרשנות מרחיבה. לו תתקבל פרשנות המבקשת, ולא תערך כל הבחנה אם מדובר בכספים שמתקבלים שהחשד למקורם הוא בביצוע עבירה, לבין כספים שמקורם בהתקשרות עתידית, אזי יופר האיזון הנדרש, וישודר מסר בעייתי ושגוי, כי כל סכום המגיע למשיבים מנת"י, בהכרח מקורו בעבירה".
השופטת ציינה כי "הותרת המצב כמות שהוא, עשויה לגרום לנזקים כספיים ניכרים ומשמעותיים, הן למשיבים והן לצדדים שלישיים שאינם קשורים לחקירה. למשיבים לא תהיה אפשרות לשלם משכורות לעובדיהם ולאנשי השירות, והמשמעות היא קריסה כלכלית. לא זו מטרת הצו ואין זה מטרתו של החוק. החלטה בדבר צו חילוט זמני, מחייבת איזון בין האינטרס הציבורי לבין זכות הקניין של הנאשם או החשוד, שעדיין עומדת להם חזקת החפות, והפגיעה בזכויותיהם צריכה להיות זהירה. יש לאפשר למשיבות להמשיך בפעילות העסקית השוטפת". השופטת האריכה את צווי התפיסה בכפוף לתנאי כי המשטרה תתפוס כספים הקשורים לעבירה הנחקרת בלבד.
שחקן הציר
היום (8 יולי) נחתמה הסכמה בעניין התפוסים בין המשטרה לקוגמן, החשוד המרכזי בפרשה כאמור. המשטרה מתארת את קוגמן (65), קבלן ויזם נדל"ן מתל מונד, כ"שחקן ציר" החשוד בתפירת עסקאות שוחד רבות בין קבלני תכנון וביצוע לדרג הציבורי. קוגמן חשוד ששימש כמקדם מכירות-מאעכר, אשר דאג להשיג חוזי עבודה ציבורית לקבלנים ומתכננים, תוך שהיווה על פי החשד צינור להעברת כספי שוחד, או לפי הגרסה המזכה באמצעות יכולתו לפתוח דלתות ונגישותו לעסקנים בדרג המקומי והארצי.
אחד האירועים עליהם נחקר קוגמן (מלבד קרית אתא) עסק במכרז של החברה הממשלתית להגנת מצוקי הים התיכון, ולישיבה שהתקיימה בעניין אצל השר להגנת הסביבה זאב אלקין. קוגמן ייצג קבלן כ"יועץ" במכרז, והשתתף בישיבה בלשכת השר. אלקין מסר עדות בפרשה ואחד מיועצי השר נחקר באזהרה.
בהתאם למרכזיותו, המשטרה הקפיאה לקוגמן ולחברת הנכסים שלו "אדר השרון" את כל הרכוש הכולל נכסי נדל"ן בשווי עשרות מיליוני שקלים, לרבות מגרשים בתל מונד ומשרדים להשכרה ברחוב הארבעה בתל אביב.
המשטרה לא הסתפקה בעיקול כל הרכוש, ודרשה לשים יד גם על ההכנסות השוטפות של קוגמן מהשכרת נכסים, בשווי מאות אלפי שקלים בחודש. בדיון קודם תקף סנגורו של קוגמן, עו"ד גיל עשת, את המשטרה וטען כי "כל מה שקורה בתחום החילוטים הוא בלתי סביר. יש פה קיצוניות. היחידה החוקרת לא עוצרת. לאדם זה עומדת חזקת החפות, אין לו עבר פלילי".
השופטת רון הבהירה לנציגי המשטרה והפרקליטות גם בדיון זה כי הבקשה לא תעבור.
בסופו של דבר הצדדים ניהלו משא ומתן והיום הגישו לבית המשפט הסכם, במסגרתו המשטרה חוזרת בה מהצו לקבלת דמי שכירויות. עוד הוסכם כי קוגמן יוכל למכור שניים מהמגרשים שנתפסו, כך שיוכל להחזיר הלוואות לבנק. את קוגמן ייצגו עו"ד עשת ועו"ד גד כרמי.
