"הזדמן לי בעבר להביע דעתי, במסגרת תיקים אחרים שהתבררו בפניי, על אודות האלימות הגואה בחברה הערבית, תפוצת הנשק הבלתי חוקי והשימוש הנרחב הנעשה בו, מעשה של יום ביומו. לאחרונה אף קמה זעקה מתוך החברה הערבית עצמה, מפי אנשי ציבור וראשי רשויות מקומיות, כנגד מעשי הפורענות השוטפים את רחובות הכפרים והערים, אליהם התלוותה קריאה למשטרה לפעול ביתר שאת למיגור תופעת האלימות על נגזרותיה", ציין השופט המחוזי בחיפה אמיר טובי בבואו לגזור את דינו של סגן ראש מועצה מקומית לשעבר שהודה והורשע בעבירות נשק חמורות.
"ואולם", הוסיף השופט, "דומה כי הגברת השיטור והאכיפה המשטרתית כמו גם החמרת הענישה שתוטל על ידי בתי המשפט במקרים המתאימים, לא יביאו לתוצאה הרצויה אם לא יתלוו לאותם מהלכים צעדים נוספים במישור האזרחי, שיבואו מתוך האוכלוסייה הנפגעת עצמה. בראש ובראשונה נדרשת עבודה מעמיקה במישור החינוכי. אך לא פחות חשוב מכך נדרש גינוי חברתי פומבי וחד משמעי, ולא רק ברמה הכללית וברטוריקה של נאומים והצהרות, אלא גינוי אישי – פרסונלי לכל המעורבים במעשים נתעבים אלה של סחר והפצת נשק בלתי חוקי ושימוש בנשק חם כדרך לפתרון סכסוכים".
דברי השופט טובי כוונו ישירות לעבר ארבעה אישי ציבור אשר שימשו כעדי אופי במשפט שהתנהל בפניו. דברי השופט תואמים גם את טיעוני המשטרה שנשמעים מפעם לפעם על כך שאישי ציבור "מדברים בלשון כפולה": מצד אחד מתלוננים שהמשטרה לא עושה מספיק; מצד שני לא תמיד מגנים את העבריינים ומחזיקי האמל"ח, ולעיתים אף טוענים שהמשטרה אגרסיבית מדי.
במרכז הסיפור שלפנינו הנאשם פריד אסמאעיל, שכיהן בעבר כסגן ראש המועצה המקומית נחף שבצפון. פריד ובנו מחמוד אסמאעיל הודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וניסיון לעסקה בנשק. פריד הודה והורשע גם בניסיון לסחר בנשק. כתב האישום כלל מלבד האב ובנו גם את מוחמד עבד אל קאדר, וגם את רפאת עבאס, חברו הטוב של מחמוד.
בשלהי 2019 היה פריד בקשר עם אדם בשם חליל אגבריה. השניים הסכימו כי פריד ימסור לאגבריה אקדחי יריחו וגלוק שאותם אגבריה ימכור תמורת עשרות אלפי שקלים. פריד הודה שהמכירה לא יצאה לפועל, מאחר שהאקדחים כבר לא היו ברשותו, אבל בשיחות שנערכו בין השניים בהמשך, הוא הציע לאגבריה למכור עבורו כלי נשק אחרים, ובין היתר אקדח FN, תת מקלע עוזי, אקדח ברטה ורובה M16. השניים אף דיברו על מחירים והתמקחו עליהם, ופריד אף שלח לאגבריה צילומים של כלי נשק שהוא מעוניין למכור, כדי ש"המתווך" יוכל להציגם בפני קונים פוטנציאליים. גם כאן, המכירה לא יצאה לפועל, למרות שאגבריה שלח את הצילומים לאנשים אחרים.
פריד הודה גם שהוא ובנו סגרו עסקה לקנות מפלסטיני בשם פראס שלושה אקדחי FN ושתי מחסניות המתאימות למקלע עוזי, באמצעות עבד אל קאדר שידאג להוביל אותם לישראל ולהעביר את התמורה לפראס. לפי התוכנית, פריד היה אמור למכור את אמצעי הלחימה באמצעות בנו ובאמצעות עבאס תמורת עשרות אלפי שקלים. ב-15 בדצמבר קיבל עבד אל קאדר את האקדחים והמחסניות והסליק אותם בדלת אחורית ברכבו על מנת להעבירם לישראל. הוא נסע עם "הסחורה" לכיוון מג'ד אלכרום על מנת לבצע את העסקה, אבל נעצר על ידי כוחות משטרה סמוך לצומת יסעור. האקדחים והמחסניות שהיו מוסלקים בדפנות דלת הרכב נמצאו.
על עבד אל קאדר נגזרו 32 חודשי מאסר לריצוי בפועל בצירוף עונשים נלווים. על עבאס נגזרו 16 חודשי מאסר.
סנגורם של האב ובנו, עו"ד באסל פלאח, הגיע כאמור להסדר טיעון מול הפרקליטות, אולם הצדדים לא הסכימו על העונש.
במסגרת הטיעונים לעונש, התביעה הזכירה כתב אישום שהוגש נגד פריד לבית משפט השלום בעכו, שייחס לו החזקת נשק ותחמושת שלא כדין. ביולי 2019 הגיעו שוטרים לבצע חיפוש בביתו של בנו, ואז הבחינו בפריד יוצא ממרפסת הבית בקומה השלישית וזורק לקרקע קופסה ובתוכה 44 כדורי תחמושת מסוג 9 מ"מ ואקדח ברטה. הוא הורשע במיוחס לו אבל ההליך טרם הסתיים. הפרקליטות ציינה כי למעשה – את העבירות בתיק הסחר בנשק הוא ביצע בזמן שעדיין התנהל נגדו ההליך בבית המשפט בעכו. לסיכום, הפרקליטות דרשה לגזור על האב ובנו מאסרים ממושכים.
מנגד, הסנגור ביקש לקבוע מתחם ענישה אחד, וטען כי פריד הוא אדם נורמטיבי, איש ציבור ומשפחה שאינו קשור לעולם הפשע. "עסקינן בתקופה של שלושה חודשים מתוך 53 שנות חייו של הנאשם 1, שבשל מעידתו הוא מצוי מזה זמן מאחורי סורג ובריח ומגיע עם איזוק בידיים, שזהו עונש כבד עד מאוד בפני עצמו", אמר הסנגור.
עדויות אופי
לטובתו של פריד העידו במעמד הטיעונים לעונש ארבעה עדי אופי, הראשון ביניהם חבר הכנסת לשעבר מוחמד כנעאן, שהיה בעבר גם ממלא מקום ראש עיריית טמרה – עיר הסובלת אף היא מאלימות גואה. הוא העיד כי הוא מכיר את פריד יותר מ-20 שנה כ"אישיות ציבורית, בחור למופת, איש משפחה ואחד האנשים הפעילים בתוך היישוב". הוא הוסיף כי מדובר באיש מכובד וביקש להקל בעונשו.
השופט אמיר טובי שאל את הח"כ לשעבר כנעאן האם הוא מודע לעבירות בהן הורשע פריד, וזה השיב כי הוא מופתע מהעבירות ואינו יודע כיצד נקלע חברו משכבר הימים לסיטואציה הזו.
גם סמי סרחאן, ראש המועצה המקומית נחף לשעבר, שכיהן בתפקיד 15 שנים, העיד שהוא מכיר היטב את פריד, את אביו ואת סבו. "מדובר באדם מכובד, המכבד את הבריות, עושה לטובת הציבור ועוזר לזולת", אמר סרחאן והוסיף וסיפר גם כי פריד מסייע רבות ביישוב סכסוכים, עריכת סולחות והשכנת שלום בין התושבים.
עומר מטר כיהן בעבר, למשך שתי קדנציות, כראש המועצה המקומית נחף. באחת הקדנציות פריד שימש כסגנו. גם מטר דיבר בשבחו של פריד ואפילו אמר כי יתכן והיו נסיבות שכפו עליו לפעול כפי שפעל. הוא הגדיל וטען כי התושבים איבדו את ביטחונם במדינת ישראל, "כי אנחנו לא רואים שיש חוק מספיק". הוא העריך שפריד החזיק בנשק עקב סכסוך בו היתה מעורבת משפחתו, וסיפק דוגמא מחייו שלו: "אצלנו במשפחה יש סכסוך משנת 2010. היה רצח ואני הייתי הקורבן, ירו ברגליים של הבן שלי, זרקו רימונים כל הזמן עליי בבית. לצערי הרב, לא קיבלתי מספיק הגנה מהמשטרה. אף אחד לא נשפט, אף אחד לא שילם את המחיר, רק אני שילמתי את המחיר ושרפו לנו שתי דירות וירו לבן שלי בשתי הרגליים וזרקו על הבית שלי יותר מעשרים רימונים. היו מצלמות ואף אחד לא נעצר ולא נשפט. באיזשהו מקום, במגזר הערבי, אנחנו עכשיו נהיינו מערב פרוע. אין לנו מספיק הגנה מהמדינה אז לפעמים יש אדם שעושה חישובים שלו. לפעמים בעל כורחו הוא הולך לעשות דבר שהוא לא חוקי".
תיכף נגיע לעד האופי הרביעי.
עדות ממקור ראשון
קייס עבד אלבאסט מכהן כיום כראש המועצה המקומית נחף. לפני כשנה נחשף שהוא היה נתון לאיומים ונזקק לשירותי מאבטחים במשך 24 שעות ביממה, בין היתר לאחר שנזרק רימון לעבר ביתו.
בראיון שהעניק לתקשורת עבד אלבאסט דווקא השמיע קול שונה מזה של אלה המאשימים את המשטרה, כאשר אמר: "כל מה שאנחנו עושים זה להטיל אשמה על אחרים. אומרים שזה לא עלינו ושהמשטרה אחראית. אף אחד לא שואל מה אנחנו יכולים לעשות כדי לפתור את הבעיה. יש לנו בעיה בתרבות, בבתי הספר, בחינוך, במשפחות ובבתים. כולנו שותפים לבעיה הזאת. מה אומרים? המשטרה אשמה, נקודה. המשטרה אשמה, גמרנו. אבל לא גמרנו. זה לא הפתרון. הפתרון הוא שכולנו נתגייס כדי לפתור את הבעיה".
קייס היה עד האופי הרביעי לטובתו של פריד. מעל דוכן העדים אמר כי מדובר באיש משפחה מסור. הוא לא חסך וסיפר לבית המשפט שאפילו הוא כראש המועצה המקומית היה מאוים עד שהוצמדה לא אבטחה. פריד, כך הוא חשף, היה אחד האנשים שיישבו את הסכסוך ופתרו את הבעיה.
פריד עצמו אמר כי בבית המשפט כי בשל מעמדו החברתי והפוליטי, קמו לו הרבה קנאים ואויבים. לדבריו, ניסה כמה פעמים ליישב את המחלוקות, עד שהדברים הגיעו לביתו. לבסוף הביע צער על מעשיו, וכמוהו גם בנו.
הערה לפני סיום
השופט טובי גזר על האב ארבע שנות מאסר, כמו גם מאסר על תנאי וקנס של 15 אלף שקל.
על בנו הוא גזר 20 חודשי מאסר בתוספת מאסר על תנאי וקנס של 4,000 שקל.
"לא מדובר בעבירה שהיא בבחינת מעידה רגעית שנעשתה תוך שיקול דעת שגוי, אלא בתוכנית עבריינית מתוכננת היטב ומוקפדת, שהיו כרוכים בה מחשבה והתארגנות לא מבוטלים", ציין השופט, "בהקשר זה, אני דוחה את הטענות שנשמעו מפי עדי האופי… לפיהן מדובר באדם נורמטיבי, העושה לטובת הכלל. כן אני דוחה את הטענה שהועלתה במשתמע ולפיה פעל על מנת להגן על משפחתו ובני ביתו כיוון שהיה מאוים, ומאחר והמשטרה אינה ממלאת את תפקידה בהגנה על האזרחים מפני פורעי חוק. השיטה בה פעל וכמות הנשקים בה עסקינן אינן מתיישבות עם הטענות… הנאשם ניסה לסחור בהיקף אדיר של כלי נשק, שעלול היה, לו הגיע ליעדו, להוביל לנזק עצום בממדיו, לגדוע חיי אזרחים רבים ולזרוע פורענות ברחובות, שגם כך האלימות בהם גואה".
לקראת סיום גזר הדין, תחת הכותרת "הערה לפני סיום", השופט הקדיש פרק מגזר הדין לעדי האופי. מלבד הדברים שצוינו בתחילת הכתבה, השופט כתב: "אזכיר כי מדובר בנאשם שהורשע במספר עבירות בנשק. במסגרת העסקאות אותן ניסה לרקום היו אמורים לעבור מיד ליד מספר גדול של כלי נשק ובכללם אקדחים חצי אוטומטיים, תת מקלע עוזי, אקדח ברטה, רובה סער מסוג M16, אקדח מסוג גלוק, אקדח מסוג יריחו ועוד כהנה כלי נשק קטלניים. אמנם אותם נשקים לא הגיעו בסופו של דבר לידיים עברייניות, אך זאת לא על שום שהנאשם 1 נמלך בדעתו, אלא משום שהמשטרה שמה ידה עליהם עוד בטרם הגיעו לידיו של הנאשם הנ"ל. הטענה המובלעת שהועלתה בקול חלוש כאילו ביקש הנאשם 1 להצטייד בכלי נשק כדי להגן על ביתו ומשפחתו, אבסורדית נוכח היקפם העצום של כלי הנשק בהם מדובר".
"התייצבותם של אותם אנשי ציבור לצדו של הנאשם 1 היתה מאכזבת, דווקא משום מעמדם הציבורי", סיכם השופט, "דומה כי בלהט דברי השבח בזכותו של הנאשם, נשתכח מלבם של אותם אנשי ציבור הצורך והדוחק החיוני להילחם מלחמת חורמה בתופעת העבירות בנשק הגובה מחיר כבד מנשוא".
ומי שהדברת האלימות בראש מעייניו אינו אמור ליתן עדות אופי – כל עוד תוכנה מוצדק לגופו של עניין??!