נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופטת רויטל יפה כ"ץ, קבעה כי תיק פלילי נגד איש עסקים מאילת, שהואשם בהוצאת חשבוניות פיקטיביות במיליוני שקלים, יסתיים באי הרשעה עקב מחדל חמור של רשות המסים.
כתב האישום הוגש לפני כשנה בפרשת הברחת טלפונים סלולריים מאילת ומכירתם לגורמים מסחריים בארץ ללא מע"מ, תוך מצג שווא כי המכשירים נמכרו בפטור ממע"מ בתוך העיר אילת.
לנאשם המרכזי בתיק דוד ציון דוד, חברת "אופיס 3000" וחברות נוספות בשליטתו, יוחסו עבירות הלבנת הון ופעולות ברכוש אסור בשבעה מיליון שקל, הוצאת חשבוניות פיקטיביות במטרה להתחמק מתשלום מס והברחת טובין.
לנאשם אחר, ש"כ, יוחסה הוצאת חשבוניות פיקטיביות בשני מיליון שקל לחברות הרשומות על שם אשתו ובנו של דוד, על מנת לסייע לחברות אלה להתחמק ממס.
בכתב האישום המתוקן, ש"כ הודה כי איפשר לדוד לפעול בחברה כבשלו. דוד הוציא חשבוניות על שם החברה של ש"כ לטובת החברות הרשומות על שם בנו ורעייתו של דוד. בכך, ש"כ סייע לדוד להתחמק מתשלום מע"מ של 270 אלף שקל, וסייע לו ליצור מצג שווא של ביצוע עסקאות באילת. תובע מכס ומע"מ, עו"ד עידן ארד, אמר כי דוד הוציא את החשבוניות הפיקטיביות בפועל, ואילו ש"כ סייע לו.
הסנגורים של ש"כ, עורכי הדין אבי חימי ואלברט הראל, דרשו לבטל את הרשעתו על רקע מחדל של התביעה, שלא ערכה לו שימוע כנדרש.
השימוע נערך לבסוף רק אחרי הגשת כתב האישום, ואחריו תיקנה רשות המסים את כתב האישום באופן משמעותי: סך המחדל (שווי המע"מ שסייע בהעלמתו) ויוחס ל-ש"כ הופחת בשיעור של 20 אחוז והועמד על 269 אלף שקל, ומספר עבירות המע"מ שיוחס לו הופחת מ-60 עבירות לעבירה אחת בלבד. ההגנה טענה בשימוע כי קיימים קשיים ראייתיים בכל הנוגע למודעות של ש"כ לכך שהוא מבצע עבירה, בעיקר נוכח הייעוץ שקיבל מרואה החשבון שליווה אותו, ורואה החשבון לא נחקר.
עורכי הדין חימי והראל הציגו לאחר תיקון כתב האישום בעקבות השימוע, שורה של תיקים בהם התקבלו בקשות להמיר הליך פלילי בכופר, בהיקפים גדולים יותר. גם ש"כ הגיש שלוש בקשות לעבור למסלול כופר (סנקציה כספית מנהלית).
גם התובע בתיק מטעם רשות המסים אישר את טענת הסנגורים, כי אם השימוע היה מתקיים לפני הגשת כתב האישום, כפי שאמור היה להיעשות, ואחריו כתב האישום היה מתוקן באותו אופן – לא היה מוגש למעשה כתב אישום כלל, והתיק אכן היה נסגר במסלול של כופר.
במקרה זה, עולה מהפרשה ניחוח קפקאי: הבקשות שהגיש הנאשם לביטול כתב האישום ולהמרתו בוועדת כופר נדחו בשל התנגדות פרקליטות המדינה, רק משום שההליך הפלילי יצא לדרכו וכתב האישום כבר הוגש. למעשה, אותו כתב אישום אשר לא היה צריך לבוא לעולם. שכן, אם היה מתקיים שימוע במועדו ללא הליך פלילי ברקע, ועדת הכופר היתה מתכנסת.
עורכי הדין חימי והראל הדגישו את הנזקים שהתביעה בהתנהלותה גרמה לעסקיו של ש"כ; מדובר באיש עסקים המעסיק 75 עובדים. הסנגורים הוסיפו כי עקב כתב האישום – שכאמור לא היה צריך להיות מוגש – הבנקים ביטלו לנאשם מסגרות אשראי. הרשעה בלתי מוצדקת, טענו, תחמיר את הנזק. זאת ועוד, לטענתם הנאשם רכש קרקע לבניית בית מלון, ובמידה ויורשע – לאור קשיי המימון הצפויים ההשקעה עלולה לרדת לטמיון.
השופטת יפה כ"ץ הצטרפה לביקורת הקשה על התנהלות רשות המסים: "בפסיקה הותוותה מדיניות החמרה בעונשם של עברייני המס. אולם, לכל כלל יוצא מן הכלל. במקרה שבפנינו, ההתנהלות של רשויות המס כמו גם הנזק שנגרם לנאשם בעקבות התנהלות זו, והנזק הרב שיוסיף וייגרם לו במידה וההרשעה לא תבוטל, יש בהם כדי לשכנעני כי יש לבטל הרשעתו של הנאשם.
"כתב האישום הוגש בשל תקלה אצל המאשימה, ללא קיום שימוע", הוסיפה השופטת ביקורת, "השימוע שנערך, בסופו של דבר לבקשת הנאשמים, הביא לתיקון דרמטי בכתב האישום ובאופן שאם היה נערך קודם, ההליך היה מסתיים בתשלום כופר. עיקר התקלה שנפלה אצל המאשימה, לשון המעטה, היא כי נתפסה בעובדת קיומו של כתב האישום כעילה לדחיית בקשת הנאשמים לסיום ההליך בדרך של תשלום כופר. בצדק ציינה ההגנה, כי הנאשם מצא עצמו במלכוד שלא באשמתו: מחד, הוא לא הוזמן לשימוע כדין… אולם, היות וכתב האישום כבר הוגש, כאמור, באופן שגוי, המאשימה דחתה בקשתו לכופר, והנאשם אמור לשלם על התקלה שנפלה אצל המאשימה".
הנשיאה ציינה כי כמו בפסק הדין אחר שהובא על ידי ההגנה, "התנהלות לא ראויה של שלטונות המס הביאה לפגיעה משמעותית בעסקו של המשיב, ונוכח התנהלות זו עומדת לנאשם 'הגנה מן הצדק'".
השופטת סיכמה כי עבור הנאשם – אדם שתרם לחברה ללא עבר פלילי – מדובר במקרה חריג להתנהלותו, מה גם שהוא הסיר את המחדל. בשל כל אלה, קבעה, הוא עומד בתנאים לאי-הרשעה.
הרשעתה של חברה בבעלות ש"כ נותרה על כנה, והיא חויבה בקנס של 15 אלף שקל.
