"כוחה של החברה וחוסנה תלוי דווקא ביכולתן של קבוצות חלשות יותר לפנות לקבלת סעד ממערכת המשפט". כך התריעו יותר מ-100 חברות וחברי סגל לעבודה סוציאלית בישראל בפנייה שכוונה לראשי הקואליציה המתגבשת. על גילוי הדעת, בו הם מביעים ודאגה ומתריעים מפני השינויים המשפטיים המסתמנים על ידי הממשלה החדשה, חתומים חברות וחברי הסגל האקדמי בעבודה הסוציאלית מכלל האוניברסיטאות והמכללות בישראל.
גילוי הדעת של הסגלים בעבודה סוציאלית מצטרף לגילויי דעת נוספים שנשלחו ונוסחו בנושאים דומים, של חברות וחברי הסגלים למשפטים באוניברסיטאות ושל בכירי ענף ההיי-טק בישראל.
חברות וחברי הסגל האקדמי מתריעים מפני השינויים המשפטיים שפורסם שנידונים בחדרי המשא ומתן הקואליציוניים, ובראשם פסקת ההתגברות. לדבריהם, הם עלולים לפגוע בחוקי היסוד ובעקרונות השוויון, הכבוד, זכויות האדם והצדק החברתי של אוכלוסיות רבות בישראל.
פרופ' גיא שילה מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, מיוזמי גילוי הדעת, אומר כי הפגיעה הפוטנציאלית היא בכל אזרח ואזרחית – מכל קבוצה שהיא. "להט"בים, ערבים, חילונים, עניים, חרדים, אנשים ללא מעמד, עובדים זרים ומבקשי מקלט – כולם עשויים להיפגע", הוא אומר.
פרופ' שילה מציין לדוגמה כי "רק בשנים האחרונות בית המשפט העליון אמר למדינה שחוק האימוץ צריך לעבור שינויים, כך שיהיה שוויוני כלפי זוגות חד-מיניים. המדינה, באמצעות משרדי הרווחה והמשפטים, התנגדה, בטענה כי הדבר יטיל קושי נוסף על ילדים, שגם ככה נמצאים במצב 'בעייתי' עם כך שהם מאומצים. אנחנו חיזקנו את עמדת בית המשפט והתנגדנו לעמדת המדינה. אמרנו שזו לא עמדה נכונה מקצועית ושפוגעת באנשים שרוצים להיות הורים. המדינה בסופו של דבר הודיעה כי קיבלה את עמדת בג"ץ וכי היא תתקן את החוק. היא עוד לא תיקנה".
פרופ' שילה מדגיש כי "כמעט כל החקיקה שקשורה לקהילת הלהט"ב בארץ הובלה על ידי בג"ץ ולא על ידי המדינה. ראשי הממשלה עומדים בשנים האחרונות בעצרת האו"ם ומתגאים בזכויות הלהט"ב בישראל, אבל הזכויות הקיימות ניתנו בזכות מאבקים של אזרחים במדינה בבג"ץ".
בגילוי הדעת מצוין עוד, כי "על מערכת המשפט לבחון את טענותיהן בצורה מקצועית, חוקית וחוקתית, ומבלי שניתן יהיה להתגבר על זכויות בסיס אלו, ללא קשר לעמדה הפוליטית השלטת בנקודת זמן מסוימת. כרגע ישנן אוכלוסיות וקבוצות אחדות החוששות מפגיעה בזכויותיהן כתוצאה מהשינויים המסתמנים; בעתיד, בהרכב פוליטי אחר, תהיינה אוכלוסיות וקבוצות אחרות שזכויותיהן עלולות להיפגע". בנוסף, חברות וחברי הסגל מתריעים על סכנה לדה-לגיטימציה לקבוצות גדולות בחברה הישראלית הטמונה בשיח המתלווה להליכים אלו, אותו הם מגדירים כ"מדאיג" וככזה ש"עלול לפגוע ברבים ולאיים על החוסן החברתי".
פרופ' שילה מוסיף ומציין: "רבים בציבור נוטים להתייחס לפסקת ההתגברות ולשינויים החוקיים הנוספים כעניין של משפטנים, שאינו קשור אליהם. כמי שחוקרות וחוקרים היבטים שונים הקשורים לאוכלוסיות שהעבודה הסוציאלית אחראית עליהן, אנו מכירים היטב את הקשר החזק הקיים בין זכויות הפרט ושוויון חברתי לבין רווחה נפשית ובריאות פיזית. כבר עכשיו ניתן לראות את ההשלכות של הדיבור על השינויים החוקיים על איכות החיים של קבוצות באוכלוסייה. חובתנו להתריע ולפעול למען האוכלוסיות שאנו אמונים על רווחתן, ולדרוש מהממשלה העתידית לדאוג בראש ובראשונה לתחום הרווחה – שנראה שמוזנח לחלוטין בהסכמים הקואליציוניים המתגבשים".
