הרכב של נהגת מבקה אל גרביה תועד על ידי מצלמת תנועה (א-3) כשהוא חוצה צומת באור אדום (ינואר 2019). כנהוג, הודעה על העבירה נשלחה לנאשמת בדואר, אלא שההודעה לא הגיעה ליעדה, ורק בחלוף זמן מה נודע לנאשמת כי תלוי לחובתה דוח תעבורה.
ראוי לציין: להודעת דואר יש ארבע רובריקות וקטגוריות:
לא נדרש: המשמעות היא כי הנמען לא הגיע לקחת את ההודעה.
מען בלתי מספיק: חסרים פרטים, ולדוגמה: לא ידוע מספר הדירה.
עזב: עזב את הכתובת.
נמען לא ידוע במען: פשוטו כמשמעו, כתובת הנמען לא ידועה.
במקרה של הנאשמת בסיפור הזה, פקיד הדואר מילא בהודעה את האפשרות האחרונה (נמען לא ידוע).
החוק קובע כי די לשלוח את ההודעה בדואר רשום, אלא אם כן אדם לא קיבל את הודעה בשל נסיבות שלא תלויות בו.
סנגורה של הנאשמת, עו"ד אמיר מסארווה, הגיש לבית המשפט בקשה להארכת המועד להישפט, אך השופט אלכס אחטר דחה את הבקשה, בנימוק שהמבקשת היתה צריכה לציין שם רחוב, מספר בית, או תיבת דואר במשרד הפנים.
עו"ד מסארווה ערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. הוא ציין שגם אם רצתה הנאשמת לעזכן את כתובתה, הדבר בלתי אפשרי. הסנגור צירף לערעור עו"ד מסארווה צירף אישור מעיריית בקה אל גרביה, לפיו אין שמות רחובות במקומות מסוימים, ובמקומות אחרים שמות הרחובות אינם מעודכנים במשרד הפנים. הסנגור הוסיף וצירף מכתב מדואר ישראל לפיו אין בעיר די תיבות דואר.
בית המשפט המחוזי ציין בפסק דין מנחה כי במצב שבו דבר דואר חוזר מסיבה של "נמען לא ידוע במען", הנטל להוכיח מהי הסיבה לכך, ולא על הנאשם.
עו"ד מסארווה מסר בתגובה: "מדובר בקביעה מנחה, לפיה הנטל הוא על המדינה להוכיח, במסמך או בראייה, מדוע הדו"ח לא נמסר, מעילת הנמען אינו ידוע במען, חרף העובדה שנשלח לכתובת המעודכנת של הנמען במשרד הפנים".
