סגן נשיא בית משפט המחוזי בנצרת, השופט אשר קולה, מצוי בחודשים האחרונים במרכזה של סערה עקב "התנגשויות" והערות חריפות לצוות התביעה, ביושבו כראש הרכב השופטים במשפט החוזר של רומן זדורוב. בהחלטות ביניים אשר נתן השופט קולה הוא כתב על לחצים פסולים המופעלים על השופטים במשפט, ורמז לכך שהפרקליטות מפעילה נגדו עיתונאים על מנת להשחיר לכאורה את מהלך ניהול המשפט והתנהלותו האישית כמי שעומד בראש ההרכב.
השבוע נתן השופט קולה החלטה ביקורתית מעניינת בתיק אחר לגמרי – הארכת תפוסים, צ'קים וחשבונות בנק שהוקפאו על ידי המשטרה בעקבות חקירת המפלג הכלכלי (צפון) בלהב 433, בפרשה שעניינה הלבנת הון וסחר בחשבוניות פיקטיביות עבור ארגוני פשיעה בחברה הערבית.
ראש הרשת העבריינית לפי החשד הוא מוחמד "פרתיק" זערורה מכפר מנדא, שהמשטרה טוענת כי הוא הקים חברות קש להפצה של חשבוניות פיקטיביות ועוקץ של מע"מ במאות מיליוני שקלים. המשטרה טוענת כי אחד מאנשי המפתח בפרשה, לכאורה, הוא עלי אבו נסרה מנצרת אשר בצ'יינג' שלו לפי החשד נוכו הצ'קים של רשת חברות הקש תוך יצירת מצג שווא כלפי רשויות המס של הונאה וניפוח הוצאות.
מנהל הצ'יינג' אבו נסרה חשוד בניכיון צ'קים ב-100 מיליון שקל עבור הרשת של פרתיק, והמשטרה מייחסת לו עבירות של אי דיווח לרשות איסור הלבנת הון, מתוך מודעות לעבירות המקור.
כפי שפורסם באתר "פוסטה", הסנגורים של אבו נסרה – עורכי הדין ד"ר גיל עשת ואליהו סרור – הצליחו בניגוד לעררים של המדינה, לשחרר המחאות של הצ'יינג' בשני מיליון שקל, למרות שמדובר בצ'קים שמועד הפירעון שלהם היה אחרי תחילת החקירה, ואחרי שהצ'יינג' נסגר ורשיונו נלקח ממנו.
בסוף חודש אפריל, בית משפט השלום בנצרת אישר למשטרה הארכה בארבעה חודשים נוספים של הקפאת יתר הרכוש והחשבונות של הצ'יינג', בשווי עשרה מיליון שקל (הארכה שנייה). על כך הגישו עורכי הדין סרור ועשת ערר לבית משפט המחוזי בנצרת.
התיק הגיע לשופט קולה, שלאחר שמיעת הצדדים קיצר את צו הקפאת הרכוש בחודשיים, תוך שהוא מותח ביקורת על התנהלות החקירה של להב 433 ונימוקיה להארכת הצו.
השופט כתב כי להגנה יש טענות טובות והוא לא קיבל מענה מספק כנגדן, ולכן הוא מקצר את החבל שניתן למשטרה להמשך החקירה.
בשיון שנערך ב-12 יוני טענו הסנגורים, כי "העורר (עלי אבו נסרה) עבד כנושא משרה בעסק, ללא עבר פלילי, הצ'יינג' פעל בהיתר במשך 10 שנים. המשטרה מפרשת לחומרה את סמכויותיה, הסכומים שהיא זורקת לאוויר מופרכים ומוגזמים. העורר נחקר לגבי לקוח שלו בעבר בשם זערורה, ואם הטענה היא שמקור הכספים הם בעבירה, הרי שהעורר הוא למעשה קורבן של אותו זערורה, משום שהעורר נתן תמורה ללקוח עבור צ'קים דחויים. אם הצ'יינג' היה סבור שאותו זערורה מסובך בעבירות פליליות, לא היה נותן לו כסף ומקבל צ'קים דחויים".
פקד פרי גורמן מצוות החקירה השיב כי לפי החשד הציינג' ידע על העבירות של זערורה, גזר עמלה, ניכה עבורו צ'קים פיקטיביים, ושיתף פעולה לכאורה באמצעות הימנעות מדיווח.
השופט קולה קבע בהחלטתו כי ראיות שהציגה ההגנה על דיווחים שמסר מנהל הצ'יינג' לרשות איסור הלבנת הון, מפריכים חלק מרכזי בתזה של המשטרה.
עוד הדגיש השופט, כי מהחומר עולה שהצ'יינג' דיווח על ניכיון הצ'קים, "הרבה לפני פתיחת החקירה הגלויה", כולל 20 דיווחים חריגים על דפוס בלתי רגיל של פעולות.
ביקורת נוספת הוא מתח גם על הדו"ח הסודי שצוות החקירה הציג לו: "גם לאחר עיון מדוקדק לא ברור מה היקף העבירות… גם באשר לראיות לכאורה, דומני כי לא מדובר בעוצמת ראיות אשר יש בה כדי חשד סביר מוגבר לפוטנציאל חילוט", כתב השופט.
"עיינתי בתקצירי השיחות (שהציגה המשטרה), ורב בהן הנסתר על הגלוי. אכן יש שיחות בין העורר לבין זערורה, אלא שהן שיחות בודדות ובתאריכים מאוחרים מאוד".
השופט קולה נזף גם במשטרה על כך שחלף זמן רב מאז שנתפסו התפוסים, ולמרות זאת במשך חודשים רבים לא נחקר מנהל הצ'יינג' כלל.
מדברי השופט עולה כי המשטרה אף הטעתה אותו לכאורה בעניין זה: "כיצד ניתן היה לטעון בבקשה את היפוכם של דברים! כיצד ניתן לטעון שמדובר בעורר שנעצר וחזר ונעצר?", תהה השופט. "איני סבור שבנקל ניתן להתעלם מפגמים אלו… עוצמת הראיות והפגיעה המהותית בזכות הקניין, מחייבים את צמצום הצו".
השופט קולה תיקן בסיכום את צו הקפאת הרכוש והצ'קים של הצ'יינג' בחודשיים עד אמצע חודש יולי, במקום עד אמצע ספטמבר, אחא שאז התביעה תבקש מן הסתם לחדש את התפיסה שלפני חילוט.
מי שכתב את זה, מציע לו שוב לקרוא את פרוטוקול ההחלטה.