בדצמבר 2024 נעצר איתי קרטה (39) מחדרה, בחשד שהיה מעורב באירועי שוד סדרתיים של בעלי שעוני רולקס. מהחקירה עלה כי שניים, סמאי איינו ונתן פלקה, שדדו לכאורה שעוני יוקרה משלושה אנשים שונים בהרצליה, לאחר שהבחינו כי הקורבנות נשאו על ידיהם שעונים בשווי מאות אלפי שקלים.
אחרי מעצר של שלושה שבועות, הוגשו כתבי אישום. איינו ופלקה הואשמו בסדרת מעשי השוד – בעוד קרטה הואשם כי רכש מהם שעונים בשווי 200 אלף שקל ביודעו כי הם גנובים. עוד נטען, כי בחיפוש בביתו של קרטה נתפס שעון מקורי גנוב נוסף ועוד תשעה כרטיסים הנחזים להיות "מקוריים" של שעוני רולקס.
בנוסף נטען כי קרטה החזיק גם 12 שעונים מזויפים רבים מסוג "פטק פיליפ", "קרטייר" ועוד. לצד כל אלה, בביתו של קרטה נתפסו 36 שטרות מזויפים של 100 דולר.
לקרטה יוחסה שורה ארוכה של עבירות: עשיית פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון, קבלת נכסים שהושגו בפשע, זיוף מסמך, זיוף שטר כסף ועוד.
סניגורו של קרטה, עו"ד בועז קניג, טען כי אין ראיות בתיק. לא חלף זמן רב והפרקליטות הודתה כי הצדק עם הסניגור ואין למעשה ראיות המגבות את כתב האישום.
רוב כתב האישום נמחק לאחרונה ולא נותר בו כל זכר להחזקת שעוני רולקס שנשדדו. בסופו של דבר, הפרקליטות חזרה בה מכל האישומים נגד קרטה, למעט אחד – החזקת הדולרים המזויפים בשטרות של 100 דולר.
התובע עו"ד מאיר עמיר אמר היום (29 ביוני), כי "הוראות החיקוק ביחס לשעונים שנשדדו נמחקו מכתב האישום, נוכח קושי ראייתי להוכיח את היסוד הנפשי של הנאשם בידיעה שהשעונים הושגו בעבירה".
בהמשך לכך, הפרקליטות חזרה בה מבקשתה לחלט את השעונים שנתפסו אצל הנאשם והרכוש יוחזר לו.
בעקבות צמצום כתב האישום לעבירה של החזקת 3,600 דולרים מזויפים, הוסכם רק על חילוט השטרות ועונש של מאסר על תנאי.
הסניגור עו"ד בועז קניג הפנה את בית המשפט לפער הבלתי נתפס בין העובדות שיוחסו לקרטה בתחילת התיק, לבין האישום הכמעט זניח שבו הורשע.
השופט איתי הרמלין מבית משפט השלום בתל אביב הדגיש, כי "כי כתב האישום המקורי ייחס לנאשם עבירות שונות לחלוטין, אך עבירות אלו נמחקו מכתב האישום כאשר המדינה הבינה שתתקשה להוכיחן".
על קרטה הוטל קנס של 2,000 שקל בלבד וכאמור, עונש מאסר על תנאי.
חטפו מקלחת קרה
בחודש האחרון הגיעה לקרטה בשורה משפטית נוספת מבית משפט העליון. נשיא העליון יצחק עמית והשופטים יעל וילנר ויחיאל כשר דחו החודש את ערעור הפרקליטות, על הזיכוי של איתי קרטה ואשתו לשעבר, אביה קרטה, מעבירות של הלבנת הון ופעולה ברכוש אסור והסתרתו, בצ'יינג' שהפעילו בחדרה.
בפרשה הזו, בני הזוג לשעבר קרטה הורשעו בבית משפט המחוזי רק בגין הגשת תצהיר כוזב, מאחר שבבקשת רישום העסק לשירותי מטבע, אביה קרטה הזדהתה כנושאת משרה יחידה והסתירה את המנהל המשותף – בעלה, שהיה באותה העת בעל רישום פלילי.
פרקליטות מיסוי וכלכלה ביקשה להרשיע את השניים בעבירה משמעותית של הלבנת הון, אשר תאפשר חילוט מיליונים מרכושם. הפרקליטות טענה, כי כל הפעילות שהם ניהלו בצ'יינג' וכל הצ'קים שניכו בו בהיקף 20 מיליון שקל הם "רכוש אסור", מאחר שקיבלו אישור להפעלת הצ'יינג' במרמה לכאורה.
טענת המרמה והלבנת ההון נסמכה על הטענה שאביה קרטה שימשה כאשת קש פיקטיבית בצ'יינג' והסתירה את מעורבותו ושליטתו של איתי, בעל העבר הפלילי.
שופט המחוזי בחיפה, רון סוקול, דחה את עמדת הפרקליטות וזיכה בנובמבר 2023 את שני בני הזוג ממרבית המיוחס להם. השופט קבע, כי לא הוכח קשר סיבתי בין התצהיר הכוזב של אביה שהשמיט את פרטי איתי, לבין העובדה שרשם שירותי המטבע באוצר אישר את פעילות הצ'יינג'.
השופט סוקול קבע, כי בתקופת רישום הצ'יינג' בשנת 2015, הרשעה פלילית של נושא משרה לא היתה שוללת בהכרח רישום עסק למתן שירותי מטבע (חוק הפיקוח הוחמר רק בהמשך).
השופט סוקול סיכם, כי "העובדה שתעודת הרישום התקבלה בעקבות הגשת תצהיר כוזב, אינה הופכת את כל פעילות העסק לפעילות ברכוש אסור" – וגזר על איתי ואביה קרטה עונש מאסר על תנאי בלבד וקנס של 20 אלף שקל.
הכרעת הדין שייחסה לנאשמים "עבירה טכנית" קוממה את הפרקליטות, אשר הגישה ערעור על הזיכוי מהלבנת ההון – פעולות ברכוש אסור במטרה להסתיר את בעלי הזכויות ומסירת מידע כוזב.
הפרקליטות הדגישה בערעור לבית המשפט העליון את החשיבות העקרונית של הפרשה ואת השלכות הרוחב השליליות של הזיכוי.
הפרקליטות טענה: "זיכוי זה פוגע פגיעה ממשית באינטרס המוגן של שמירה על שוק ההון מפני ניצול לרעה של גורמים עברייניים. נותני שירותים פיננסיים הם הבטן הרכה של המערכת הפיננסית בישראל, ומהווים כר פורה לביצוע עבירות של הלבנת הון ומימון פשע מאורגן".
לטענת הפרקליטות, השופט סוקול לא הסיק את המסקנות הנכונות מקביעות שהוא עצמו אישר – כי איתי קרטה היה בעל שליטה בעסק; בת זוגו אביה הייתה בת 21 בעת פתיחת הצ'יינג', ללא ניסיון בניכיון צ'קים, בעוד שאיתי המבוגר ממנה בשבע שנים "היה מומחה בתחום".
לטענת המדינה, "השמטת שמו של איתי קרטה מבקשת הרישום, אינה בשום פנים עניין טכני, אלא פרקטיקה שכיחה באמצעותה גורמים עברייניים חודרים לשוק הפיננסי, ומשתמשים בנש"פים (צ'יינג'ים) הנחזים ככשרים על מנת לבצע פעילות בלתי חוקית… ערעור זה ממחיש את החומרה המופלגת של שימוש בעסקי נש"פ תוך הסתרה של בעלי השליטה בהם. הסתרה מעין זו מאפשרת לעבריינים להלבין את הונם דרך עסקים אלו מבלי שמעורבותם תתגלה".
נציגי המדינה, עו"ד איתי שהם ועו"ד יפעת גדנקן, התייצבו בראשית החודש לדיון בבית המשפט העליון – ו"חטפו" מקלחת קרה מההרכב בראשות הנשיא.
הנשיא יצחק עמית אמר: "התפלאנו על הערעור של המדינה. עסק שיקבל רישיון עסק על בסיס תצהיר שקרי, כל רכושו ייחשב כרכוש אסור? .. זה לא תיק דגל", נזף השופט עמית בנציגי המדינה. "זה לא תיק לבוא איתו לבית המשפט העליון (ולהפוך זיכוי להרשעה)".
עו"ד שהם מהמחלקה הפלילית בפרקליטות הגן על חשיבות התיק: "עסק שנותן שירותים פיננסים דומה במהותו לבנק. לא דומה חנות פלאפל או חנות צעצועים לחנות פיננסים".
עם זאת, בעקבות התגובה החדה של השופטים – הפרקליטות משכה את הערעור והוא נדחה.
בתיק הצ'יינג' יוצגו איתי ואביה קרטה על ידי עורכי הדין טל אבריאל, צבי קלנג ויעל פטובי מטעם הסנגוריה הציבורית.
