פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד עוז עבודיאן (30) מאילת, בטענה שהקים וניהל ביחד עם אדם אחר (שכבר אינו בחיים) מנגנון הונאה שבאמצעותו עקץ קורבנות רבים. כל אלה, כך נטען, האמינו שהם רוכשים ממנו כרטיסי טיסה או חופשות.
עו"ד שיראל פרג'ון מהפרקליטות טוענת בכתב האישום כי עבודיאן ושותפו פרסמו ברשתות חברתיות מודעות כוזבות למכירת כרטיסי טיסה, שוברים של חברות תעופה ורשתות מלונות, כרטיסים להופעות ואירועי ספורט, חופשות ורכבים – למרות שלא היו בידיהם טובין כלשהם לספק.
מכתב האישום עולה כי לאחר שקורבנות פנו אליהם, הם התבקשו להעביר מקדמות ותשלומים לחשבונות בנק שונים, ולאחר שהתשלום בוצע – עבודיאן ניתק קשר או שלח אישורי העברה מזויפים כאילו הוחזר הכסף.
עוד נטען, כי כדי ליצור פלטפורמה להעברת התשלום – הנאשם גייס שורה של צעירים ובגירים כבעלי חשבונות "מעבר", לאחר שפרסם בקבוצות וואטסאפ וברשתות הצעות עבודה לכאורה, לצעירים בעלי חשבון בנק.
אותם אנשים סברו כי מדובר בעבודה לגיטימית, הסכימו לקבל לחשבונם כספים ולהעבירם לנאשם בתמורה ל"עמלה", ורק בדיעבד גילו כי שימשו כחולייה בשרשרת ההונאה, וכי חלק מחשבונות הבנק שלהם אף נחסמו.
בחלק מהמקרים, כך נטען, נגרם ל"עובדים" נזק כספי ממשי לאחר שהוחזרו כספים לקורבנות.
אחד האישומים המרכזיים בכתב האישום עוסק בניצול אביו של שותפו של הנאשם. לפי הנטען, הנאשם ושותפו הציגו בפני האב מצג שווא שלפיו בנו מצוי בחובות לעבריינים בעקבות הימורים, וכי אם לא ישולמו הכספים – נשקפת לו סכנה ממשית.
נטען כי במסגרת מצג שווא זה, ובמהלך כחודש, האב ביצע עשרות העברות שונות, בסכום כולל של מאות אלפי שקלים, לחשבונות שונים הקשורים לנאשם ולשותפו, מתוך אמונה שהכסף מיועד לסגירת "חובות" הבן.
בשלב מאוחר יותר, לאחר שהאב פנה למשטרה ונתן עדות, הנאשם שלח לו הודעת קול מאיימת כדי להרתיעו מלהמשיך לשתף פעולה עם רשויות האכיפה.
הפרקליטות טוענת כי במקרים רבים פרסם הנאשם או מי מטעמו כרטיסים להופעות של זמרים מוכרים וכרטיסים למשחקי כדורגל נחשקים. קורבנות שהעבירו אלפי שקלים עבור הכרטיסים נותרו ללא כרטיסים וללא כספם, כאשר הנאשם חסם אותם ב-וואטסאפ או "נעלם" מהרשתות.
במקרה נוסף, על רקע מלחמת "חרבות ברזל" פרסם הנאשם "הפלגת חילוץ" לישראלים שנתקעו בחו"ל בשל סגירת השמיים. מכתב האישום עולה כי מתלונן שהאמין שמדובר בהפלגת חילוץ רשמית, שילם אלפי שקלים עבור כרטיסים לו ולרעייתו.
כשהבין שמדובר בהונאה וביקש לקבל את כספו חזרה, נטען כי הנאשם השיב לו שהוא שוהה במדינה שאין עמה הסכם הסגרה – והוסיף לקלל ולהעליב.
לפי כתב האישום, הנאשם עשה שימוש שיטתי בזהויות של אנשים אחרים, חלקם קורבנות הונאה בעצמם: הוא הציג עצמו בשמות בדויים שונים, השתמש בתעודת זהות של אדם אחר ללא ידיעתו, ושלח צילומי תעודות זהות ומסמכים כדי לבסס אמון כוזב ולהציג עצמו כנציג חברה, גיס, בן זוג או "נציג שירות לקוחות" של חברות שונות.
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
בין היתר, כך נטען, הנאשם התחזה לנציג חברת הפלגות מוכרת ול"נציג שירות" של חברת שייט אחרת, ושלח מסמכים החשודים כמזויפים כהוכחה כביכול להזמנה או לכרטיס.
בכתב האישום נטען כי במקרים מסוימים, כאשר קורבן הבחין שמדובר בהונאה והזהיר ברשתות מפני הנאשם, הנאשם השיב בהודעות מאיימות וקשות, שבהן איים בפגיעה בו ובבני משפחתו.
לפי כתב האישום, הנאשם פעל גם מחוץ לישראל, וגורש מתאילנד בחזרה לארץ.
בסך הכל כולל כתב האישום 28 אישומים, בין השאר בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה, התחזות כאדם אחר, שימוש במסמך מזויף, איומים וסחיטה באיומים.
