עובד ניקיון בחוף אשדוד הודה במעשים מגונים בילדות ושוחרר למעצר בית

שתף כתבה עם חברים

נטען כי הצעיר צבט את ישבנה של ילדה בת שמונה ונגע בישבנה של ילדה בת 11 אשר שהו בחוף בקייטנת גלישה. השופט קבע כי קטינים לא ייכנסו לבית אליו שוחרר הנאשם

חוף באשדוד בחופש הגדול (צילום להמחשה: גרשון אלינסון, פלאש 90)

צעיר בן 19 מכפר בצפון ירושלים הועסק כעובד ניקיון בחוף הים באשדוד. שלושה ימים לאחר תחילת עבודתו, ב-2 ביולי הוא הבחין בשתי ילדות שהשתתפו בקייטנת גלישה בחוף, והחליט לבצע בהן מעשה מגונה. הוא התקרב לילדה בת שמונה, וצבט אותה בישבנה. לאחר מכן נגע בישבנה של ילדה בת 11.
כאשר מדריך הבחין במעשיו של עובד הניקיון, האחרון ברח מהמקום ולא עצר את מנוסתו גם כאשר המדריך צעק לעברו. לבסוף הוא נתפס על ידי צוות מדריכי המקום, ונעצר על ידי שוטרים שהגיעו לחוף.

בחקירתו טען הצעיר כי כבר לאחר שצבט את הילדה הראשונה הוא הבין שטעה והבטיח לעצמו לא לחזור על מעשיו, אך בהמשך נגע כאמור גם בישבנה של הילדה השנייה. החקירה נגדו הובילה לכתב אישום שהוגש נגדו ב-2 באוגוסט לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בו ייחסה לו הפרקליטות מעשים מגונים. מלבד כתב האישום הוגשה נגדו בקשה למעצר עד תום ההליכים.

בדיון שהתקיים ביום הגשת כתב האישום ביקש סנגורו של הנאשם, עו"ד ראוף נג'אר, לשחררו בתנאים מגבילים. השופט אריאל חזק האריך את מעצרו של הנאשם עד להחלטה אחרת, והורה להפנותו לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר.

עקב העומס, שירות המבחן ביקש לדחות את תסקיר המבחן עד ה-3 בנובמבר. בדיון שהתקיים לאחרונה בבית המשפט המחוזי ביקש עו"ד נג'אר שלא להמתין עד לתסקיר, והזכיר כי "מעצר אינו מקדמה על חשבון העונש", מה גם שמדובר בצעיר ללא עבר פלילי, המתחרט על מעשיו.
מנגד, התביעה התעקשה להאריך את מעצרו של הנאשם, בטענה שנסיבות המקרה מלמדות כי "מדובר במי שלא יכול לכבוש את יצרו".

השופט נסר אבו טהה ציין בהחלטתו כי "העבירות המיוחסות למשיב ונסיבות ביצוען חמורות ומקימות חזקת מסוכנות, חזקה מועצמת שעה שמדובר בקורבנות צעירים או חסרי אונים". עם זאת ציין השופט כי מדובר בצעיר ללא עבר פלילי ממשפחה נורמטיבית, שהביעה בבית המשפט את נכונותה לפקח עליו היטב במידה וישוחרר למעצר בית מלא.

לפיכך, השופט הורה לשחרר את הנאשם למעצר בית אצל הוריו, בפיקוח בני משפחתו ובכפוף להפקדה כספית של 10,000 שקל, כמו גם ערבויות כספיות בסך 20 אלף שקל. בנוסף קבע השופט כי תיאסר כניסת קטינים לבית בו שוהה הנאשם.
התביעה ביקשה עיכוב של ביצוע ההחלטה כדי להגיש ערר, והשופט נענה, אולם לבסוף לא הוגש ערר כזה, כך שהנאשם שוחרר למעצר בית בהתאם לתנאים שנקבעו.

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *