גבר בן 45, שנחקר בחשד לעבירות ביגמיה, הודה כי התחתן עם שתי נשים והביא לעולם עשרה ילדים. לדבריו, נישא לאישה השנייה לאחר שקיבל את הסכמת אשתו הראשונה, שהיתה עסוקה במטלות הבית, עייפה ולא פנויה בעבורו בתחום האינטימי – דבר שעורר בו תסכול רב. כל אחת מהנשים חיה בבית נפרד, הוא הסביר לחוקריו, דבר אשר מנע קונפליקטים או רגשות קנאה. עוד הוא ציין, כי אינו רואה בעיה מוסרית בנישואיו לשתי נשים, וכי הדבר מקובל בסביבה התרבותית ממנה הגיע. לשאלת החוקרים השיב כי היה מודע לקיומו של החוק האוסר ריבוי נישואין, אך חשב שלא מדובר בחוק שנאכף.
הטיעונים הללו לא מנעו הגשת כתב אישום נגד הגבר. במהלך משפטו, שירות המבחן שוחח עם שתי הנשים. האישה הראשונה מסרה כי הסכימה שבעלה יתחתן עם אישה נוספת, והוסיפה כי הקשר בינה לבין האישה השנייה חיובי וקרוב. האישה השנייה מסרה, כי לנוכח גילה המתקדם, לשיטתה, סיכוייה להינשא לרווק היו נמוכים ושיבחה את בעלה כמסור ומחויב, שאינו מחסיר ממנה דבר ואינו מפלה בין השתיים.
הגבר הורשע במיוחס לו. בשלב הטיעונים לעונש, הפרקליטות הדגישה באמצעות עו"ד נועה שוקר את חומרת העבירה של ריבוי נישואין, את הפגיעה בכבוד האדם, במעמד האישה ובריבונות המדינה כמדינה דמוקרטית המקדמת שוויון בין המינים, ועתרה לקביעת מתחם עונש הולם בעניינו של הנאשם שינוע בין 21-9 חודשי מאסר בפועל.
סנגורו של הנאשם, עו"ד האיל אבו גרארה, ביקש להימנע ממאסר בפועל ולתת משקל לכך שהנאשם נישא לאישה השנייה בהסכמת האישה הראשונה. לדברי הנאשם בדיון, האישה השנייה "רק הוסיפה אור למשפחה", כשלילדים יש שתי אימהות ולא אחת, ו"כולם שמחים".
שירות המבחן המליץ להסתפק בעונש של עבודות של"צ.
השופט רון סולקין גזר על הנאשם (16 ספטמבר) תשעה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס של 10,000 שקל, לאחר שקיבל את טענת הפרקליטות כי אין לתת משקל להסכמת נשותיו של הנאשם. השופט התרשם מכך שהצדדים פעלו במסגרת הרקע התרבותי ובמסגרת זו הגיוני כי מי מהם אינו רואה פסול מוסרי בנישואין נוספים, אך הוסיף כי זו בדיוק התופעה שהחוק – על מדיניות האכיפה הנוכחית – בא למגר.
"אין צורך להכביר מילים בנוגע להשלכות העבירה, שעניינה ריבוי נישואין", אמר השופט סולקין, "מעבר לפגיעה בכבוד האישה ובאפשרות לקדם השוויון בין המינים – מהוות עבירות אלה כר פורה לתופעות של עוני; ניצול; עברינות; ואם לא תטופל תופעה זו – עלול הדבר להסיג אחור מצבן של משפחות רבות, חלף קידום שילובן במסגרת המדינה המודרנית".
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
הפרד ומשול מתחיל בפירוק התא המשפחתי