ועדת השחרורים במקום מושבה בכלא כרמל נענתה לבקשתו לשחרור מוקדם של האסיר שרון (צ'רלי) אזרד (48), שנשפט למאסר עקב הרשעתו בשורה ארוכה של עבירות, בעיקרן עבירות מרמה וזיוף.
החל מספטמבר 2015 ועד אפריל 2016 אזרד ואדם נוסף זייפו הפיצו כ-13 אלף בקבוקי ערק מזויפים בבתי עסק ברחבי הארץ. נמצא כי הבקבוקים שהפיצו הכילו מתנול בכמות של פי 389 מהמותר (מתנול הוא חומר רעיל שעלול לגרום לעיוורון ואף למוות). כמו כן זייפו השניים והפיצו אלפי בקבוקים מזויפים של נוזל כלים "פיירי". בין היתר אזרד גם היה מעורב בזיוף מסכות לשיער של חברת "לאוריאל". הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון ונגזרו עליו 21 חודשי מאסר בפועל.
לכתב האישום המקורי בפרשה, שפי שפורסם באתר "פוסטה" – לחצו כאן
אזרד החל לרצות את מאסרו בכלא חרמון, שם שולב בטיפול ייעודי בתחום ההתמכרויות, אולם הוא נפלט מהמחלקה הזו בשל בעיה רפואית קשה (ניתוח לב פתוח) ואי כיבוד כללי המחלקה. לאחר מכן הועבר לכלא כרמל, שם הוצע לו להשתלב בטיפולים שונים, אולם הוא סירב.
למרות חוסר שיתוף הפעולה של אזרד, הרשות לשיקום האסיר (רש"א) הכינה עבורו תוכנית שיקום, שהוגשה לוועדת השחרורים יחד עם הבקשה לשחרור מוקדם. פעמיים ביקש אזרד שחרור מוקדם, ופעמיים הוא נדחה על ידי הוועדה, שקבעה כי התוכנית של רש"א אינה מספקת ואינה מאיינת את מסוכנותו.
בשלב זה פנה האסיר לעו"ד אלינה כרסנטי, שהגישה בקשה לדיון חוזר בוועדת השחרורים. נציגי המדינה התנגדו לקיום הדיון וביקשו לדחות אותו, אולם הוועדה דחתה התנגדות זו וקיבלה את עמדת עו"ד כרסנטי, לפיה אין מקום לדחיות מיותרות.
לדיון החוזר הגישה עו"ד כרסנטי תוכנית מעובה ומפורטת של רש"א, אולם הפרקליטות והמשטרה התנגדו לבקשה, בטענה שדבר לא השתנה מאז החלטתה הקודמת של הוועדה. לטענת המדינה, אזרד עדיין מנהל אורח חיים עברייני ומסוכנותו לא פחתה, בפרט מאחר שאינו משתף פעולה עם גורמי הטיפול בכלא.
אבל הוועדה הסכימה דווקא עם עו"ד כרסנטי, וציינה כי הוא ראוי לשחרור מוקדם למרות מידעים מודיעיניים והתנהגות לא תקינה בכלא. חברי הוועדה, בראשות השופט בדימוס יעקב וגנר, ציינו בהחלטתם כי שחרורו של האסיר בהתאם לתוכנית הכוללת צעדים טיפוליים עדיפה על השארתו של האסיר בכלא ללא טיפול. לפיכך החליטו להורות על שחרורו של האסיר בהתאם לתוכנית השיקום שהוכנה עבורו וכוללת בין היתר מעצר בית לילי ושילוב ביחידה לטיפול בהתמכרויות.
"הוועדה מקווה שהאסיר ייקח את ההזדמנות לעשות שינוי באורחות חייו ויקבל את הטיפול המעמיק המוצע לו במסגרת תוכנית השיקום", ציינו חברי הוועדה, "שכן צריך להיות לו ברור כי זוהי הזדמנות חד פעמית שאם לא ילמד ממנה, ויחזור בין כותלי בית הסוהר, לא יזכה בפריבילגיה דומה בעתיד".
