זה היה רצח ללא סיבה. עו"ד משה אלנקווה, בן 42, נרצח בנעיצת סכין בלב, ללא סיבה, ללא פשר, במפגש אקראי בין זרים, בטיילת על חוף הים בקריות, ערב אחד בחודש פברואר 2022.
כתב האישום נגד איתי בן עמי מקרית ים, בן 21 בזמן האירוע, ייחס לו רצח בכוונה.
לפי כתב האישום, המנוח אלנקווה פגש חבורה של שלושה צעירים – בן עמי ושני חבריו ששוטטו ליד חוף הים ובקיוסק סמוך.
כתב האישום גרס כי המנוח ששתה משקה אלכוהולי קודם, פנה אל בן עמי וחבריו בטיילת, כאשר חלפו על פניו, מבלי שהכירו קודם. הוא פלט לעברם כמה מילים: "אוהב אותכם", "שונא אותכם", ו"מי רוצה לריב", וטפח קלות על כתפי שני חבריו של בן עמי. אחד החברים אמר למנוח שהוא שיכור ועדיף שיילך לדרכו.
לפי כתב האישום, בן עמי היה פחות סובלן, ותוך כדי חילופי הדברים הסתמיים האלה, שלף אולר-סכין לדרמן ודקר את אלנקווה – דקירה אחת קטלנית בלב.
בכתב האישום המקורי נטען כי על רקע קללות, וללא הכרות קודמת – "גמלה בליבו של בן עמי ההחלטה לגרום למות המנוח", וכאשר עמד מאחורי שני חבריו התנפל על אלנקווה, שלף אולר ודקר בבית החזה.
שני חבריו של הנאשם חשבו בתחילה שהוא נתן מכת אגרוף, אבל בן עמי אמר להם שהוא דקר והראה את הסכין. חבריו של הנאשם הזמינו אמבולנס, ובן עמי התרחק מהם והשליך את הסכין לפח סמוך.
עו"ד יובל זמר, סנגורו של בן עמי, ניהל משא ומתן מול פרקליטות חיפה במשך שנה. אחרי דין ודברים ארוך הוא הצליח לשכנע כי הנאשם לא התכוון להרוג את אלנקווה.
מלאכת השכנוע היתה קשה מאוד, לאור העובדה שהנאשם נעץ סכין בבית החזה, במפתח הלב. לכן, אלו הסברים שלא "מחליקים בגרון", נוכח אירוע כה קשה ומצולם; הדקירה הקטלנית תועדה במצלמת אבטחה ומתוארת גם בעדויות חבריו של הנאשם, שנחלצו לעזרת המנוח. בנוסף, צילום האירוע הפריך בקלות את גרסת הנאשם ושקריו בנוגע להשתלשלות העניינים.
הסנגור גייס בכל זאת אמירות מעדויות חברי הנאשם, עדי הראייה, אשר לפי הפרקליטות סייעו למנוח. על בסיס העדויות ואי-בהירות בסרטון, עו"ד זמר טען כי הדקירה בוצעה כאשר הדמויות היו בתזוזה, בתנועה, וקיימת האפשרות שבן עמי לא כיוון את הדקירה דווקא לחזה, אלא "כך זה יצא" ויהיה קשה להוכיח ברמה הנדרשת בפלילים שהוא התכוון לנעיצת הסכין בלב.
בנוסף לכך, על בסיס הראיות טען הסנגור להתגרות מקדימה משמעותית מצד המנוח.
לאחר משא ומתן ממושך ללא שמיעת עדים, ובאישור פרקליטת המחוז הילה כץ – הפרקליטות הסכימה לתיקון כתב האישום כך שצויין כי המנוח "קירב את ראשו אל הראש של אחד מחבריו של הנאשם" תוך כדי דין ודברים, בהתנהגות שיכולה להתפרש כמאיימת.
בסופו של דבר הפרקליטות תיקנה את כתב האישום במקום הכי חשוב – סעיף העבירה – ששונה מרצח בכוונה ל"רצח באדישות". בכתב האישום המתוקן נמחקה ה"כוונה" ונקבע כי "הנאשם החליט לדקור את המנוח כשהוא שווה נפש לאפשרות גרימת תוצאת המוות".
כאן נדרש הסבר משפטי: גם "רצח בכוונה" וגם "רצח באדישות" כונסו לאחר הרפורמה בעבירות ההמתה תחת אותו סעיף חוק – הקובע כי העונש יכול להגיע למאסר עולם. ואולם, יש לשים לב: ה"כוונה" בסעיף זה היא כוונת רצח שמתגבשת ספונטנית בתוך שניות, בזמן המעשה, ולא מדובר בתכנון מראש; רצח לאחר תכנון הוא סעיף אחר שנקרא "רצח בנסיבות מחמירות", שהעונש היחיד בגינו מאסר עולם.
בן עמי מלכתחילה לא הואשם ברצח מתוכנן, אלא ברצח בכוונה אינסטינקטיבית.
וכאן מגיע העיקר: למרות שהמחוקק ביטל את עבירת ההריגה ושיבץ "רצח בכוונה" ו"רצח באדישות" באותו סעיף, בפועל בתי המשפט מאז הרפורמה בשנת 2019 שמרו על הבחנה בין נאשמים שביצעו פעולת רצח בכוונה לעומת אלה שהיו שווי נפש. ההבחנה בפסקי דין מגיעה לכדי שנות מאסר רבות, ויש משמעות רבה להחלפת הכוונה באדישות.
עם זאת, תוצאת הרפורמה בעבירות ההמתה היא החמרה כללית בעונשים – ורף הענישה עלה בכל העבירות ביחס לרף האופייני בעבירת ההריגה שבוטלה ויצאה מספר החוקים.
בתיק זה, לאחר תיקון כתב האישום, הצדדים יציגו טיעוניהם לעונש בדצמבר, כשכל צד יטען חופשי. בטרם זאת, שירות המבחן יגיש תסקיר בנוגע לנאשם, ומנגד יוגש תסקיר בנוגע לנפגעי העבירה – משפחת המנוח.
