בשנים האחרונות המדינה משקיעה משאבים עצומים בתגבור המאבק בארגוני פשיעה, בעבירות שחיתות ועבירות הונאה והלבנת הון, באמצעות אכיפה כלכלית ותפיסות רכוש במיליארדי שקלים מהמעורבים בפרשות שונות. נתוני התפיסות של המשטרה עולים משנה לשנה – מרכוש בשווי 864 מיליון שקל שנתפס מעצורים בשלבי חקירה בשנת 2016, למיליארד וחצי שקל שנתפסו זמנית בשנת 2017, לכמעט שני מיליארד שקל ב-2018. כל זאת, כאשר היקף החילוטים בסיומם של התיקים נמוך משמעותית ואינו מצדיק את התפיסות הזמניות הדרקוניות. סך החילוטים הסופי שנפסק בתיקים שהסתיימו באותן שנים הגיע ל-454 מיליון שקל בלבד.
דוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצביע על מחדלים בשרשרת החילוט, ותפיסות לא פרופורציונליות לעומת היעדר משאבים לטיפול בתיקים ביחידות החקירה, בפרקליטות ובבתי המשפט. מדוח המבקר עולה כי יחידות החקירה והפרקליטות קורסות תחת עומס ניהול התיקים, עקב מצוקת פרקליטים חמורה. מבקר המדינה מצא כי בשנים 2016-2018 חלה עלייה של 220 אחוז בשיעור התפיסות, אך לא חל שינוי משמעותי בהקצאת כוח האדם המטפל. בפרקליטות ממתינים "מגה-תיקים" עם תפוסים בשווי 800 מיליון שקל, למעלה משנה מבלי שהתקבלה בהם החלטה. במרבית המקרים יעברו עד להכרעה האם להגיש כתבי אישום בתיקי הלבנת ההון שנתיים או שלוש ויותר.
כדי לתמרץ את יחידות החקירה לעסוק באכיפה כלכלית בכל התחומים (ארגוני פשיעה, שחיתות שלטונית, הונאה ומרמה, הימורים וסחר בסמים), המשטרה קבעה יעדי תפיסות כמותיים לפי יחידות, כאשר יחידות להב 433 מובילות בראש. לדברי המבקר, קביעת היעדים לא הביאה בחשבון את המשאבים המוגבלים וצוואר הבקבוק בהמשך שרשרת האכיפה, והתוצאה המוכרת היא תפיסות ענק והקפאת רכוש לא מידתית ביום ה"פרוץ" (ביצוע מעצרים), וגרירת רגליים ארוכה שנים אחר כך. "קיים פער ניכר בין הגידול במספר תיקי החקירה שנפתחים ובתפיסות ובין היכולת של גופי התביעה לטפל באותם התיקים ולהביא למימוש התפוסים", כתב המבקר. "השיהוי הממושך בטיפול בתיקי החקירה פוגע באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. על הפרקליטות לפעול לקיצור הטיפול. החזקת התפוסים פוגעת בקניינם של חשודים אשר עומדת להם חזקת החפות וכרוכה בעלויות למדינה".
קריסת יחידות מע"מ
לפני שנה פורסם בפוסטה תחקיר על התמוטטות יחידת הדגל של מע"מ לטיפול בחשבוניות פיקטיביות – "היחידה לתיקים מיוחדים" – שבאה לידי ביטוי בפרישה סיטונאית של תובעי המחלקה, שהתלוננו על עומס עבודה בלתי אפשרי, ופרשו לתנאים מתגמלים בהרבה בשוק הפרטי. היחידה לתיקים מיוחדים פוזרה למעשה, תיקיה נותבו ליחידות קצה קטנות, וגם פרקליטות המדינה סירבה לתת גיבוי וליווי לתיקי רשות המסים עקב היעדר פרקליטים פנויים. את התוצאה היה אפשר לראות בין היתר בתיק הדגל האחרון של המחלקה – תיק איציק וזאנה העוסק בחשבוניות פיקטיביות במיליארד שקל – שסנגורו של וזאנה, עו"ד ערן ערבה, סיים בהסדר קל יחסית של חמש שנות מאסר. כל זאת צוין באתר "פוסטה", ועתה מבקר המדינה נותן לדברים תוקף.
המבקר כתב: "המחלקה המשפטית במע"מ, במצבת כוח האדם הנוכחית, אינה עומדת בעומסים המוטלים עליה. מאות תיקי חקירה ממתינים בה שנים ארוכות ללא טיפול, תוך פגיעה קשה ביכולת ההרתעה. יש בכך גם עינוי דין לחשודים אשר עניינם תלוי ועומד תקופה ארוכה בלי שידעו מה עלה בגורלם. ראוי שנתונים אלו יעלו לבחינת הנהלת רשות המסים".
על פי מחקר הרשות לאיסור הלבנת הון, הפצת חשבוניות פיקטיביות עולה למדינה מיליארדי שקלים עד עשרות מיליארדים. המחקר הדגיש את קלות ביצוע העבירות, הקושי בפיקוח על כמות חשבוניות המס המונפקות וקלות הקמתן של חברות קש. בשנת 2018 עזבו את רשות המסים עשרה תובעים שעסקו בתיקי הענק הללו, עזיבה אשר לדברי המבקר אנגלמן, "העצימה את מצוקת כוח האדם ואילצה את המחלקה המשפטית להגיע להסדרי טיעון, על מנת להתמודד עם מאות התיקים הממתינים לטיפול".
לפי המבקר, בשנים האחרונות מספר תיקי הצח"מ הגדולים שטופלו במחלקה המשפטית במע"מ במגמת ירידה; והבעיה נמשכת גם בתיקי מע"מ" רגילים" הממתינים לבירור. גם באלה ישנה גיבנת של כ-2,000 תיקים לא מטופלים. תובעי מע"מ מטפלים בממוצע רק ב-13 אחוז ממלאי התיקים הפתוחים מדי שנה, כאשר בכל שנה מתקבלים במחלקה המשפטית עוד כ-1,300 תיקים חדשים, והפער הולך וגדל.
המבקר כתב, כי על רקע תופעת העזיבה הנרחבת של התובעים, התגלו מחלוקות קשות בין רשות המסים לפרקליטות המדינה (בעיקר פרקליטות מיסוי וכלכלה המופקדת על עבירות דומות) המסרבת ליטול על עצמה חלק מהתיקים. לפי רשות המסים, בכל שנה פתוחים בממוצע כ-360 תיקי צח"מ בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, שהסתיימה בהם החקירה אך טרם התקבלה בהם החלטת תובע, באין הסכמה בין הגופים בדבר הגורם המטפל. יותר מ-70 אחוז מתיקים אלו ממתינים להחלטה יותר משלוש שנים. כפועל יוצא, כותב המבקר, "עבריינים המבצעים עבירות הנוגעות לחשבוניות פיקטיביות, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, אינם מובאים לדין".
סמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין ברשות, רון חכם, הורה ב-2017 לא לאשר חקירת תיקי הלבנת הון, אלא אם יוקצה לצוות החקירה פרקליט מלווה. ההנחיה הובילה לכך שגוף החקירות במע"מ אינו מתחיל לטפל בתיקי צח"מ חדשים, בהיעדר יכולת של הפרקליטות לספק פרקליט ולהבטיח טיפול בתיק והגשת כתב אישום. גם מאות תיקי "לוויין" קטנים יותר של מקזזי חשבוניות פיקטיביות אינם מטופלים מסיבה דומה, וברשות טענו כי "לתובעים מטעמם אין אפשרות לטפל בתיקים בפחות מארבע שנים מיום פרוץ החקירה".
היעדר משאבי שיפוט לשמיעת תיקים כלכליים
בכירים בפרקליטות אמרו למבקר המדינה כי גם בתי המשפט מתקשים להתמודד עם התיקים הכלכליים הגדולים, והמסר שקיבלו היה כי תיקים אלה "אינם רצויים" – כולל בקשות ישירות שלא להגיש תיקים מסוג זה. המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית לשעבר, עו"ד יהודה שפר, אמר למבקר בגלוי כי נשיאי בתי משפט במחוזות השונים ביקשו מפרקליטי המחוזות "להפסיק להציף את המערכת בתיקי הלבנת הון" מאחר שמגה-תיקים אלה מעמיסים עליה ובתי המשפט קורסים. בהקשר זה ניתן לציין את תיק יניב בן דוד וארגון הפשע הכלכלי בנושא חשבוניות פיקטיביות בראשו הוא עומד לכאורה – שהועבר בהליך חריג מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבית המשפט מחוזי מרכז, לבקשת נשיא המחוזי תל אביב איתן אורנשטיין, משום שבתל אביב לא נמצאו הרכבים פנויים.
המבקר אנגלמן מצא ככלל כי כי בתיקי מס עוברים בממוצע כ-450 ימים ממועד הגשת כתב אישום ועד תחילת מועד הוכחות ראשון בתיק. "משיקולי יעילות ורצון לסיים את התיקים בפרק זמן סביר, התביעה מגיעה עם הנאשמים להסדרים מקלים, תוך שהיא מוכנה להתפשר ולוותר על נכסים שנתפסו", כתב המבקר. "היכולת של מערכת בתי המשפט לטפל בתיקים נרחבים הכוללים אכיפה כלכלית משפיעה במישרין על יכולת גופי האכיפה להגשים את החלטת הממשלה בדבר המאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת. גורמים מקצועיים טוענים כי רשויות האכיפה עברו הליכי ריכוז מאמץ והתמקצעות בתחום, ואילו מערכת בתי המשפט לא עברה תהליך דומה, ומשכך נותרת האפקטיביות של רשויות האכיפה מוגבלת".
תגובת הפרקליטות
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "הפרקליטות תלמד את הדוח לעומקו ואת ההמלצות המערכתיות שבו. מבקר המדינה מצא שבשנים 2016-2018 חולטו בהחלטות שיפוטיות כ-590 מיליון שקל מעבריינים (הנתון כולל קנסות פליליים ושומות מס אזרחיות), מתוך 726 מיליון שקל שהפרקליטות ביקשה לחלט. נתון זה משקף אפקטיביות של 81 אחוז בעבודת הפרקליטות, היינו מכל שקל שהפרקליטות ביקשה לשלול מהעבריין, בסופו של יום נשללו כ-81 אגורות בצו שיפוטי.
"עוד מצא המבקר, שבתקופה זו הפרקליטות הגיעה להסדרים במספר מגה תיקים, כחלק מהאכיפה הכלכלית, שבמסגרתם החברות הנאשמות שילמו לאוצר המדינה למעלה מ-700 מיליון שקל. מדו"ח המבקר עולה אפקטיביות גבוהה בעבודת הפרקליטות בתחום האכיפה הכלכלית, הודות לשינויים מבניים שהפרקליטות עברה ולהידוק שיתוף הפעולה עם המשטרה ורשות המסים. בשנים האחרונות, נוסף על שתי היחידות הייעודיות העוסקות בתחום הכלכלי – המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ופרקליטות מיסוי וכלכלה – הוקמו בכל מחוז בפרקליטות חוליות אכיפה כלכלית. שיתופי הפעולה עם גופי האכיפה התעצם מאוד בשנים האחרונות והביאו לגידול ניכר באיכות האכיפה הכלכלית ובהיקף הרכוש שנתפס – ממאות אלפי שקלים בשנה לפני כ-15 שנה בלבד, למאות מיליוני שקלים בשנים האחרונות.
"המבקר העיר כי יש לפעול לקיצור משכי הטיפול בתיקים הכוללים אכיפה כלכלית, בין היתר לאחר שמצא כי בשנת 2019 ממתינים להחלטה תיקים שסך התפוסים בהם מגיע ל-800 מיליון שקל. הפרקליטות פועלת לקיצור משכי הטיפול בתיקים בכלל, ובתיקים אלה בפרט, ובקשר זה נציין כי הרוב המכריע של הרכוש הנ"ל תפוס בשלושה תיקי ענק שהמאפיין הבולט בהם הוא קיום חומרי חקירה רבים בחו"ל והצורך בחיקורי דין חובקי עולם במדינות זרות, לצורך השגת הראיות. על מנת להתמודד עם עומס ההתדיינות, המבקר המליץ להנהלת בתי המשפט לשקול לקבל את המלצת הפרקליטות, להקמת בית משפט כלכלי שישמע תיקים אלו".
תגובת רשות המסים תובא לכשתתקבל.
