בעלי "חברה למימוש זכויות" נאשמים בהעלמת הכנסות מרשויות המס

שתף כתבה עם חברים

נגד העסק מתנהלים במקביל מספר הליכים: קנס מנהלי של הרשות להגנת הצרכן, כתב אישום פלילי ותביעה ייצוגית

צילום להמחשה: משטרה

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד בני הזוג יאיר וסיוון שרון מראשון לציון, שניהלו עסק למתן שירותים פיננסיים תחת כמה שמות: "המרכז למימוש זכויות", "היחידה הארצית לחיסכון" או י.ש.ס.

העסק הציע שירותים של "איתור כספים אבודים במוסדות פיננסיים", טיפול בהחזרי מס ומימוש זכויות בביטוח הלאומי.
כתב האישום הוגש בגין עבירות מס שביצעו לכאורה בעלי העסק והונאה של רשויות המס.
הפרקליטות טוענת כי הם בעצמם השמיטו הכנסות של 3.4 מיליון שקל מבין כל הכספים ששילמו להם לקוחותיהם.

על פי הנטען, בעלי העסק פעלו במטרה להתחמק מתשלום מס מלא על הכנסותיהם, ולא העבירו ליועץ המס את כל החשבוניות שהוציאו, זאת בכוונת מרמה לכאורה ובאמצעות פנקסי חשבונות כוזבים, על מנת לא לדווח לרשויות המס על חלק מהכנסותיהם ולהשמיטם מהדוחות.
הנאשמים עדיין לא הודיעו לפרקליטות על עו"ד שייצג אותם בהליך הפלילי.

נגד החברה בבעלות בני הזוג שרון מתנהלים במקביל וללא קשר לכך, הליכי תביעה ייצוגית, זאת בשל הטעיית לקוחות והפרות של חוק הגנת הצרכן.
בנוסף, גם הרשות להגנת הצרכן התערבה בנעשה בעסק ובעקבות התנהלות בעליו, הרשות הטילה על הבעלים באופן אישי עיצום כספי-מנהלי, במסגרתו הם חוייבו לשלם קנס של כ-600 אלף שקל עקב הטעיית צרכנים. בימים אלה מתנהל הליך ערעור על גובה הקנס.

לפני שנתיים בית המשפט המחוזי אישר לנהל תביעה נגד העסק כתביעה ייצוגית בשם כל לקוחותיו. בתביעה נטען כי בתחום "איתור כספים אבודים" שבעלי העסק הבטיחו בתמורה לקבלת עמלה של 20 אחוז, העסק סיפק למעשה שירות פיקטיבי ואף מזיק ללקוחותיו, בכך שבחלק מהמקרים פשוט ניתנו הוראות משיכה לכספים המופקדים בקופות גמל ובחסכונות פנסיוניים, שאין כל קושי באיתורם ובמעקב אחריהם, ומשיכתם המוקדמת גרמה ללקוחות נזק כלכלי של ממש.

בית המשפט קבע כי יש בסיס לחשש כי החברה התנהלה בחוסר תום לב, ובעקבות זאת ממש לאחרונה הודיעו מנהלי התביעה הייצוגית מזה, ובעלי החברה מזה, כי הגיעו להסדר פשרה במסגרתו החברה מתחייבת לתת הנחות לחלק מהלקוחות במסגרת פיצוי כספי.

כפי שפורסם בפוסטה, רק בחודש שעבר הודיעה היועצת המשפטית לממשלה לבית המשפט, כי המדינה תתנגד להסדר שנחתם בין עורכי הדין שניהלו את ההליך לבין החברה.
היועמ"שית טענה כי הסדר הפיצוי אליו התחייבה החברה איננו מספק ואינו מבטיח השבת כספים ללקוחות שנפגעו כלכלית מהתנהלות החברה. היועמ"שית דרשה כי הפיצוי יהיה "משמעותי ביותר, על מנת להרתיע את הנתבעת מהישנות ההפרות", וכי במסגרת ההסדר יתחייבו לכללי התנהלות אחרים תקינים ושקופים, בהתאם לדרישות חוק הגנת הצרכן.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *