חברת שדאפנה קומפיוטר בע"מ, העוסקת במתן שירותים שונים בתחום המחשבים, הגישה תביעה בגובה 1.7 מיליון שקל נגד חברת מג'אז פרויקטים בע"מ, נגד איבראהים שדאפנה שעבד כחשב כספים בחברה, ונגד חברת מטריקס אי.טי אינטגרציה ותשתיות בע"מ.
התובעת טענה כי אבראהים שדאפנה ניצל את תפקידו בחברת שדאפנה קומפיוטר והעביר כספים שהתקבלו מחברת מטריקס לחברת מג'אז שבבעלותו, המעניקה אף היא שירותי מחשוב.
לפי כתב התביעה שהוגש באמצעות עו"ד סמואל דכואר, בפברואר 2008 נחתם בין שדאפנה קומפיוטר לבין מטריקס – שהיתה במועד הרלבנטי זכיינית של משרד החינוך ומפעל הפיס – הסכם שיתוף פעולה בקשר לביצוע משימות שונות בפרויקטים עבור מפעל הפיס. עיקר העבודה היתה באספקה, התקנה ותחזוקה של מחשבים וציוד היקפי, תוכנות ולומדות למוסדות חינוך בחברה הערבית. אותו הסכם התייחס לארבע רשויות מקומיות בדרום הארץ: רהט, תל שבע, כסייפה וערערה שבנגב, בהמשך הורחב ההסכם לרשויות נוספות.
לפי ההסכם, נטען, מטריקס ספקה את המחשבים ואילו שדאפנה קומפיוטר בצעה את הטמעת והתקנת המחשבים והציוד בארבע הרשויות.
כמו כן הוסכם, כך נטען, שחברת שדאפנה תטפל בהכנת ההזמנות והטפסים הרלבנטיים, ואילו מטריקס תדווח למזמין העבודה על סיום ההתקנה ותגיש חשבוניות.
התמורה הכספית עבור מלאכת ההטמעה וההתקנה המפורטת, כך סוכם, תועבר ישירות ממפעל הפיס למטריקס, שלפי התביעה התחייבה להעביר לשדאפנה את חלקה בשיטת "גב אל גב", כנגד המצאת חשבוניות מס.
בזמן חתימת ההסכם, המנהל של שדאפנה היה מחמוד שדאפנה, הוא ואחיו ג'מאל (אביו של הנתבע איבראהים) היו שותפים בעסקים והקימו חברות שונות, אך לימים התגלעו ביניהם סכסוכים עסקיים, שהובילו להליכים שונים אשר נועדו להסדיר את רישום המניות בחברות השונות וחלוקת הנכסים.
במהלך המשפט מחמוד נפטר, ובשנת 2016 נחתם הסכם פשרה.
בכתב התביעה טענה שדאפנה קומפיוטר כי במהלך 2011 איבראהים הבן החל לעבוד אצלה כחשב כספים, ובין היתר ניהל את ההתחשבנות מול מטריקס. עוד נטען, כי בתחילת שנת 2013 הוא הקים את חברת מג'אז וניצל את הכוח והסמכויות שניתנו לו מתוקף תפקידו בשדאפנה כדי להעביר לחברת מג'אז שבבעלותו כספים שהגיעו לשדאפנה מחברת מטריקס.
לפי התביעה, בשלב מסוים מטריקס אפילו העבירה את התמורה הכספית ישירות לחברת מג'אז במקום לשדאפנה, ובכך הפרה את ההסכמים.
נגד איבראהים נטען כי הוא מעל באמון של החברה המשפחתית, זייף מסמכים וגזל באמצעות מ'אז כספים שהגיעו לחברת שדאפנה.
איבראהים, שיוצג על ידי עו"ד אלי עבוד, לא הכחיש את הסכומים שהועברו למג'אז, אלא שלטענתו הם הועברו כדין ובהסכמת דודו המנוח מחמוד ובידיעתו.
לטענת איבראהים, הוא היה זה שקידם את הפרויקט עם מטריקס והוציא אותו לפועל, ולכן היה זכאי לקבל עמלה. כמו כן הוא טען כי שדאפנה מעולם לא הוציאה חשבוניות למטריקס עבור הכספים שהיא תובעת. עוד טען איבראהים כי התביעה נועדה לנקום באביו על רקע הסכסוך המשפחתי.
מול בני המשפחה המסוכסכים ניצבה חברת מטריקס, שמיוצגת על ידי עו"ד אסף גרשגורן, שותף-מנהל במחלקת ליטיגציה במשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'.
מטריקס טענה כי פעלה בהתאם להוראות שקיבלה מהתובעת עצמה (שדאפנה), באמצעות מנהל הפרויקט והגורם האחראי אשר היה אמון על הנהלת החשבונות של התובעת.
עוד נטען על ידי מטריקס, כי היא שילמה את מלוא התמורה בגין השירותים שסופקו לה, בהתאם להנחיות התובעת עצמה ובהתאם להסכם.
גם לטענת מטריקס, התובעת לא העבירה בזמן אמת חשבונות נוספים אותם נדרשה מטריקס לפרוע.
בנוסף טענה מטריקס לקיזוז של כ-192 אלף שקל עבור סחורה שסופקה על ידה לחברת שדאפנה, ותמורתה לא שולמה עד היום.
השופטת בילה דלה מוסא קבלה את טענות מטריקס ואיברהים שדאפנה, והחליטה לדחות את התביעה של חברת שדאפנה קומפיוטר.
"התובעת כשלה להוכיח את טענתה בדבר מעשה המרמה הנטען והעברת כספים שלא כדין לחברת מג'אז, או כי מטריקס פעלה בניגוד להסכמים שהיו ביניהם בהעברות שבוצעו למג'אז כמתואר… תהיות נוספות שעולות בתיק נוגעות לשאלה, מדוע לא הוצאו חשבוניות על ידי התובעת בגובה סכום הפרויקט שבוצע ברשות מסוימת… התובעת כשלה להוכיח מעשה מרמה כלשהו והעברות כספים שלא כדין לחברת מג'אז. הנתבעים איבראהים ומג'אז הניחו לפניי ראיות מספקות שמהן ניתן ללמוד על הסכמת המנוח מחמוד וידיעתו בדבר אותן העברות".
לגבי חברת מטריקס קבעה השופטת, "החברה הוכיחה כי ההעברות שבוצעו על ידה בוצעו בהתאם לחשבוניות שהוצגו לה, והוראות שקיבלה מהתובעת או מי מטעמה, ולא הוכח כי נפל במעשיה כל פסול", הוסיפה השופטת והכריעה, "מכאן דין התביעה להידחות".
השופטת פסקה לחובת חברת שדאפנה הוצאות משפט בסך 60 אלף שקל אשר ישולמו לאבראהים ומג'אז וסכום זהה לטובת מטריקס ומשרד טיקוצקי.
