בפסיקה שהגיעה עד לבית המשפט העליון נקבע, כי התביעה המשטרתית רשאית לבקש פסילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים לנהג אשר שוחח בטלפון הסלולרי שלו בזמן נהיגה וללא דיבורית מספר פעמים ברציפות.
תחילת הפרשה כאשר לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע הוגש כתב אישום שייחס לנהג שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה ועבירת נהיגה בקלות ראש. לצד כתב האישום הגישה התביעה המשטרתית בקשה לפסול את רישיונו של הנהג עד תום ההליכים, בנימוק שמדובר באדם החוזר על אותה עבירה פעם אחר פעם.
לנהג ליאור שולמן (46) מראשון לציון מיוחסות ארבע עבירות של דיבור בטלפון ללא דיבורית – עבירה מסוג ברירת משפט. כל העבירות התבצעו באותו היום. לאור ריבוי העבירות יחידת התביעות ביקשה להגיש כתב אישום רגיל, בטענה כי מדובר בנהג מסוכן, רצדיוויסט. כמו כן טענה התביעה כי מדובר באירוע מתמשך מאחר שהנאשם נתפס ארבע פעמים באותו היום משתמש בטלפון הסלולרי בעודו נוהג וללא דיבורית.
שולמן נוהג מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1992 ולחובתו 76 הרשעות קודמות, בכללן שבע עבירות על שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה ללא דיבורית. לפי התביעה, השוטר הזהיר את הנהג שלוש פעמים, עד שבפעם הרביעית החליט לנקוט נגדו בצעדים.
הנאשם טען בתגובה לבקשת המשטרה כי מדובר בעבירה של ברירת משפט, ועל כן אין למדינה סמכות לשלול את רישיונו עד לתום ההליכים. השופט אלון אופיר נענה לבקשת המשטרה ופסל את רישיונו של הנאשם ל-60 יום.
הנאשם החליט לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. באמצעות סנגורו, עו"ד דמיטרי קריביצקי, הוא טען כי מדובר בעבירה של ברירת משפט ולכן לשוטר שתפס את מרשו לא היתה סמכות למסור לו הזמנה לבית משפט. כמו כן טען הסנגור כי המחוקק לא הסמיך את המדינה לפסול עד תום ההליכים רישיון נהיגה בשל עבירות מסוג זה.
השופטת יעל ייטב קבעה כי "בית משפט קמא התייחס לכך שעבירה בודדת מסוג עבירת קנס לא תצדיק על פי רוב פסילה עד תום ההליכים, אלא אם כן מדובר בעבר תעבורתי חריג עד מאוד. ואולם, כאשר מדובר בארבע עבירת קנס רצופות, כולן מאותו סוג, לאחר ששוטר עצר והסביר, על רק העבר המכביד בקשתה של המשיבה לפסילה עד תום ההליכים היא סבירה והגיונית".
הנאשם הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. השופט ניל הנדל דחה את הבקשה באומרו: "ההנמקה של בית המשפט המחוזי סדורה ומפנה לפסיקה של בית משפט זה. הואיל וכך, אינני סבור כי העניין מצדיק מתן רשות ערר, והסנגור רשאי להעלות את טענותיו בעניין במסגרת המשפט שיתנהל. ההסתייגות של הסנגור מיישום האפשרות של הגשת כתב אישום במקרה זה, הואיל ומדובר בעבירות ולא בעבירה יחידה, נדמה כי לוקה בחוסר פרשנות תכליתית ומעשית של הסעיף הרלוונטי".
