נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט מנחם פינקלשטיין, מותח ביקורת חריפה ביותר על המשטרה והפרקליטות: "תיק חמור של זיוף חתימות גוף שיפוטי וזיוף מסמכים שהוגשו לבית המשפט, מסתיים בלא כלום בשל מחדליהן הרשלניים של רשויות האכיפה והתביעה".
החלטת הנציב פינקלשטיין ניתנה בעקבות תלונה של עו"ד שחר מנדלמן על סגירת תיק חקירה נגד מנהלת מרפאה לרפואה אסתטית ברמת החייל, שנחקרה בגין זיוף חתימות של רשם בית משפט מכהן וזיוף תצהירים, בגינם קיבלה במרמה ביטול של צווי עיכוב יציאה מהארץ.
הפרשה פורסמה לראשונה באתר "פוסטה". ב-2019, מנתח פלסטי ידוע הגיש תלונה למשטרה נגד מנהלת הקליניקה שלו, על מעילה כספית ועל זיוף מסמכים. הפלסטיקאי הידוע גילה כי מנהלת המרפאה זייפה את חתימת המעסיק והגישה לבית משפט תצהירים כוזבים כדי לבטל צווי עיכוב יציאה מהארץ בהליך פשיטת רגל אישי שהסתירה ממעסיקיה.
עוד התברר כי מנהלת המרפאה זייפה לכאורה חתימת עו"ד, שמונה בינתיים לרשם בית משפט, על תצהירים שהגישה, ועוד זייפה לפי החשד שטרי ערבות וחתימות ערבים ובשל כך הליך פשיטת הרגל שלה בוטל.
הנאמנת בתיק ציינה כי "מהתנהלות החייבת עלה כי הונתה את בעלת התפקיד ואת בית המשפט, ובקשותיה לבטל את צו עיכוב היציאה היו כוזבות".
למרות מסמכים שנמסרו על ידי המתלונן מתיק פשיטת הרגל – יחידות ההונאה במחוז תל אביב ודרום של המשטרה והפרקליטות סגרו את התיק.
ערר הוביל לפתיחת התיק מחדש, אולם שוב – פעולות חקירה השתהו במשך זמן רב. עדות הרשם המכהן, שאישר כי חתימתו על התצהירים זויפה לכאורה על ידי החייבת, נגבתה על ידי המשטרה לאחר עיכוב של שלוש שנים, ולמרות העדות המפלילה – התיק נסגר שנית. ערר נוסף שהגיש עו"ד מנדלמן הוחזק פתוח על ידי מחלקת עררים בפרקליטות במשך שנה וחצי.
לבסוף, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, אפרת גרינבוים, קבעה כי ישנן ראיות לכאורה נגד החשודה לביצוע עבירות הונאה חמורות – אך קבעה שפעולות חקירה נדרשות נוספות לא בוצעו, ולכן החקירה התיישנה.
המשנה לפרקליט המדינה קבעה כי אין תוחלת בחידוש החקירה בשל חלוף הזמן, ולכן דחתה את הערר על סגירת התיק והסתפקה בהוצאת "מכתב אזהרה" לחשודה להימנע מהישנות העבירות.
נגד החשודה הוגש כתב אישום משני על הוצאת כספים מהמרפאה, והיא הורשעה בקבלת כספים בתחבולה, אך התיק של זיוף מסמכי בית משפט וחתימת רשם נסגר על אף קיומן של הראיות לכאורה.
עו"ד מנדלמן כתב במכתב התלונה לנציב הביקורת פינקלשטיין, כי התנהלות כושלת זו מביאה לאובדן אמון הציבור במערכות האכיפה.
הנציב פינקלשטיין קבע השבוע בהחלטתו כי התלונה מוצדקת וכי לא מדובר רק במחדלי חקירה, אלא בכך שהפרקליטות מתנהלת בחריגה מובהקת מהנחיות וברשלנות – "ולכך הגיע הזמן לשים סוף", כתב הנציב.
"התנהלות בלתי נסבלת"
פינקלשטיין פתח ב"הודאת" המערכת עצמה. מתגובת שמסרה לנציב מ"מ מנהלת מחלקת עררים בפרקליטות, עו"ד תמר פרוש, עולה כי "אין חולק על כך שקיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירות על ידי הנילונה, אך קיימים קשיים במיצוי ההליך הפלילי לנוכח חריגה משמעותית של המשטרה ממשכי הטיפול… ולאור הסיכוי הנמוך מאוד שהשלמות חקירה נדרשות יניבו בשלב זה ראיות רלוונטיות".
בכירת הפרקליטות השליכה בתגובתה את האחריות על המשטרה, אך הנציב פינקלשטיין קובע שגם הפרקליטות נגועה בכשלים מערכתיים, שהכשילו חקירה זו ואחרות.
הנציב מתייחס לכך שההחלטה בערר של עו"ד מנדלמן ניתנה על ידי הפרקליטות אחרי שנה וחצי, למרות שמשך הטיפול המקסימלי הקבוע בהנחיות הוא שנה – והפרקליטות התחייבה לפרסם החלטה תוך חצי שנה – אך במהלך הדרך "לקחה לעצמה" והודיעה לעורר על שש ארכות למתן תשובה, וגם בהן לא עמדה.
פינקלשטיין כותב כי "מעיון בכל המסמכים שהונחו לפניי, מצטיירת תמונה בעייתית ביותר, ממנה עולה כי לא מוצה הדין עם חשודה בעבירות חמורות רק בשל מחדלים ממשיים מצד רשויות אכיפת החוק".
לדברי הנציב, "העבירות הנטענות בוצעו בין השנים 2015-2018 ואף על פי כן התיק הועבר למחלקת עררים שנים ארוכות לאחר מכן, וזאת בין היתר נוכח חריגה משמעותית של המשטרה ממשכי החקירה הקצובים לעבירות מסוג זה… במרס 2024 נפתח תיק הערר והמועד הצפוי לסיום הטיפול בו נקבע לספטמבר 2024 אך מאז שבה מחלקת עררים והאריכה את המועד לסיום הטיפול בערר, תוך מתן לא פחות משש ארכות לכך".
הנציב מציין כי פניותיו של עו"ד מנדלמן בשם המתלונן למנהלת המחלקה ולפרקליט המדינה, בניסיון להבהיר את הדחיפות ולהאיץ את הטיפול, לא הועילו:
"הטיפול בערר הסתיים רק באוגוסט 2025 בחלוף שנה וחמישה חודשים, באופן שהוסיף לסיכול היכולת למצות את הדין הפלילי עם החשודה".
הנציב מציין כי לשכת המשנה לפרקליט המדינה גרינבוים מסרה לפונה שוב ושוב הודעות על דחיית מתן ההחלטה, וביקשה שלוש ארכות נוספות (בנוסף לארכות שביקשה מחלקת העררים) לפני שנתנה החלטה, ובאף אחד ממועדי הארכה לא עמדה.
פינקלשטיין דוחה את ההסברים שקיבל מצמרת הפרקליטות על "עומסי עבודה חריגים" וקובע כי "הימשכות הטיפול מקבלת פן חומרה נוסף, משנימוקי גניזת התיק היו בין היתר – אותן חריגות ממושכות שחלו בטיפול בו".
"הפרקליטות – לא רק שלא נתנה עדיפות לקידום הטיפול בערר – אלא הוסיפה להימשכותו הבלתי נסבלת וסיימה אותו בחריגה משמעותית מסד הזמנים הקבוע בהנחיה. זאת אין לקבל", כתב פינקלשטיין, "עיכוב משמעותי זה, אשר הצטרף לעיכובים קודמים בטיפול בתיק, מהווה חלק מנימוקיה של המשנה הפלילית לדחיית הערר, כי חלף זמן רב מאוד ממועד ביצוע העבירות".
"יוצא אפוא", הוסיף הנציב, "כי העיכוב בטיפול בתיק ובערר – שמונח לפתחן של רשויות אכיפת החוק – מהווה שיקול לגניזתם, כך שתיק חמור של זיוף חתימות גוף שיפוטי וזיוף מסמכים שהוגשו לבית המשפט, מסתיים בלא כלום רק בשל מחדליהן של רשויות האכיפה והתביעה".
לדברי הנציב, "בהתנהלות זו יש כדי לפגוע פגיעה ממשית באינטרס הציבורי למיצוי הדין עם חשודים; לגרום לתחושת חוסר צדק למתלוננים ולנפגעי עבירה; ולהוביל לכרסום באמון הציבור במערכת המשפט".
לנוכח חומרת המקרה והראיות לכאורה הקיימות בתיק, הנציב המליץ לפרקליט המדינה עמית איסמן ולמשנה גרינבוים, לבחון שוב את ההחלטה בערר ולשקול מתן אישור להארכה בדיעבד של תקופת החקירה ו"קיום חקירה נמרצת במקרה זה", לדבריו.
בסיכום כתב הנציב כי בטיפול הפרקליטות בתיק נפלה שרשרת פגמים "בניגוד להנחיות לעניין משך הטיפול, אופן הארכתו ועדכון הפונה. מקרים דומים צפו ונדונו גם בתלונות נוספות שהתבררו בנציבות, באופן שמעלה את החשש כי אין מדובר בתקלות נקודתיות, אלא בתקלה מערכתית חוזרת… "על אף הערותינו והמלצותינו בנושא, נראה כי הפרקליטות לא עשתה די כדי להימנע מהישנותם של מקרים אלה, ודומה כי בשלה העת לשים לכך סוף", הוסיף בצורה חריפה.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
כתבות נוספות במדור צווארון לבן >>
הערה דומה ניתנה למשטרה: "הקשיים הקיימים במיצוי ההליך הפלילי מקורם בחריגה משמעותית (מלכתחילה, ז.ק) של המשטרה ממשכי הטיפול והתיישנות תקופת החקירה. זאת למרות שנוהל אח"ם קובע שמשך החקירה נגד חשוד בעבירות מסוג פשע לא יעלה על 18 חודשים".
"עדותו של הרשם באשר לזיוף חתימותיו, נגבתה ממנו כשלוש שנים וחצי לאחר שהוחלט על הצורך בגבייתה", כתב הנציב, "התמונה המצטיירת היא עגומה. על כן, מצאתי להעביר את התלונה והחלטתי בה גם לראש אגף חקירות ומודיעין ניצב בועז בלט, לצורך בחינת המקרה והפקת הלקחים הנדרשים".
נוכח כל האמור, סיכם הנציב במכתב לעו"ד מנדלמן: "תלונתך החריפה מובנת ומוצדקת".
