האם מחלוקת על מסלול הנסיעה המדוייק של אסיר לעבודתו מחוץ לכלא, היא עילה מוצדקת להוצאתו מאגף השיקום, בשיאו של הליך תקון ממושך, ופחות משנה לפני שחרורו של האסיר השפוט ל-10 שנים? שאלה זו עומדת במרכז עתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.
האסיר מוחמד אבו סרארי מיפו מרצה מאסר של יותר מעשר שנים במצטבר, הן מאחר שהורשע ונשפט בתיק אלימות, והן בשל ביטול שחרור על תנאי במועד העבירה האחרונה.
לפי העתירה שהוגשה על ידי האסיר באמצעות עורכי הדין מחמוד נעאמנה ו-וואפי נעאמנה, האסיר השלים מתווה טיפולי ממושך ואינטנסיבי על ציר זמן של מספר שנים, לרבות מגוון של קבוצות טיפוליות. כמו כן צוין בעתירה כי הוא בוגר מחלקת אלימות ותוכנית השיקום היוקרתית, "רדיו פוקוס" של שב"ס.
האסיר שוהה באגף השיקום של כלא מעשיהו ויוצא לעבוד בחוץ לבד מאז אוגוסט 2022. במהלך אוגוסט 2024 הוא אף שולב במערך השיקום הפרטני. בנוסף, מהעתירה עולה כי הוא שולב בסבב חופשות בדצמבר 2021, ומאז יצא לכ-30 חופשות.
בעתירה נטען כי למרות כל ההליך השיקומי והטיפולי שעבר, לפני כחודש הוא הוצא במפתיע מאגף השיקום והועבר למכלאות באגף רגיל. הטענה שהוטחה בו על ידי גורמי שב"ס היא שהוא לא הקפיד – או לא עדכן – על מסלול הנסיעה שלו מבית הסוהר למקום עבודתו וחזרה, דבר אשר התגלה במקרה לאחר שעוכב לבדיקה על ידי שוטר ברמלה.
האסיר טען בתגובה כי הוא לא סטה מהמסלול בו נהג לנסוע בכל התקופה, נתיב שנקבע בהתאם למספר קווי אוטובוסים אפשריים אשר ניתנו או אושרו לו על ידי האחראים לתוכנית השיקום בשב"ס.
עוד עולה מהעתירה, כי בעקבות הוצאתו מאגף השיקום, הופסק לאסיר גם סבב החופשות. "הוצאתו של העותר מאגף השיקום עלולה ליצור רגרסיה או איבוד הפירות הטיפוליים והשיקומיים אותם קצר העותר בעמל רב ועל ציר של שנים ממאסרו", הסבירו סנגוריו בעתירה.
כראיה לכך ציינו עורכי הדין: "מספר ימים לאחר העברתו של העותר מאגף השיקום לאגף 6, אירע אירוע רב משתתפים בו אסירים היו מעורבים בקטטה המונית ופוזרו מהאגף, לרבות העותר – אשר לא היה לו קשר למהומה המדוברת".
לאחר הוצאתו מאגף 6 לאגף 4, על מנת לברר את חלקו של כל אסיר בקטטה, נזקף לחובתו של האסיר דין משמעתי על התחצפות לאיש שב"ס – אירוע שאותו הוא מכחיש, ובסופו של דבר התברר כי הוא לא היה מעורב בקטטה.
לטענת הסנגורים, הוצאת העותר מאגף השיקום "אינה נהירה ולא סבירה". לפיכך הם מבקשים בעתירה את התערבות בית המשפט, והחזרתו של העותר לאגף השיקום ולסבב החופשות.
ימים ספורים לאחר הגשת העתירה הוגשה פנייה נוספת לבית המשפט, בדרישה להתערבות בהקדם, ואף בקשה למתן צו הגנה. מהבקשה עולה כי מאז הגשת העתירה בשב"ס מתנכלים לאסיר. נטען כי נאמר לו שאם ימשיך בהגשת פניות או עתירות, סיווגו ישונה מאסיר פלילי לאסיר בטחוני. כמו כן נטען כי שב"ס פנה לאחרונה למספר רב של אסירים במתחם ודרבן אותם לשתף שהעותר "מחייב אותם להתפלל", למרות שלדבריו הטענה אינה נכונה.
בתשובה שהוגשה לבית המשפט, בשב"ס בחרו שלא להשיב כלל על הטענות עצמן. לפי שב"ס, טענות מהסוג הזה אין מקומן להתברר במסגרת עתירות אסירים, אלא על ידי הגורמים המוסמכים בשב"ס.
עוד צוין בתשובת שב"ס, כי בירור שערכו העלה שבתחילת חודש ינואר האסיר הגיש פניה ליחידה לחקירות סוהרים במשטרה (יח"ס), ותלונתו תתברר במסגרת הליך זה. לפיכך, בשב"ס ביקשו לדחות את העתירה.
על תגובה זו העבירו הסנגורים לבית המשפט תגובה משלהם, בה אישרו כי אכן הוגשה פניה ליח"ס, אך היחידה בודקת חשד לפלילים ואין הדבר רלוונטי לעתירה שמתייחסת לתהליכי השיקום. עוד צוין בפני בית המשפט כי הדין המשמעתי שנזקף לחובתו של העותר, עקב הקטטה באגף, בוטל.
הדיון בעתירת האסיר בכל הנוגע להוצאתו מאגף השיקום נקבע ל-27 בפברואר. לקראת הדיון הגישו הסנגורים לבית המשפט בקשה למתן צו המורה לקצינת השיקום של כלא מעשיהו להתייצב לדיון, כמו גם צו המורה לשב"ס להציג לבית המשפט את "פס" היציאה לעבודה במסגרת השיקום הפרטני, שבו צוינו תנאי יציאתו של העותר לעבודה. טופס סטנדרטי שהאחראים על השיקום מסתירים מהאסיר ובאי כוחו.
