בית משפט השלום בתל אביב הרשיע את השוטר שי פרץ, פרש משטרתי, בתקיפת מפגינה לפני שנתיים, בהפגנה נגד "המהפכה המשפטית".
ב-1 באפריל 2023 בשעות הערב, באחד משיאי המחאה (מספר ימים לאחר "ליל גלנט"), חסמו מפגינים, ביניהם המתלוננת י' את נתיבי איילון. ההפגנה הוכרזה בלתי חוקית והפרש פרץ, הרכוב על סוס, היה חלק מהכוח שפיזר את המפגינים מאיילון ודחק אותם, לעבר קטע כביש העולה לדרך השלום.
בעת שהפרש הפנה את גוף הסוס לעבר י' לשם הדיפתה לכיוון דרך השלום, המתלוננת הושיטה את ידה לפנים והניפה שלט מקרטון שהחזיקה כדי לחצוץ בינה לבין הסוס.
בכתב האישום נטען, כי על אף שהמתלוננת צעדה בהתאם להוראת הפינוי, הוביל הפרש את הסוס לכיוונה. כתוצאה מכך, הסוס דרך על כף רגלה של המתלוננת – והיא מעדה. בשלב זה, כנראה, שלט הקרטון שהחזיקה פגע בראש הסוס. זה היה הטריגר להמשך. כתוצאה מדריכת הסוס על הרגל ומעידתה, התקשתה י' להמשיך לצעוד.
פרש המשטרה פרץ הצליף, באמצעות מושכות הסוס, בגופה של י' מספר פעמים. כתב האישום ייחס לו תקיפה סתם.
פרש המשטרה, שיוצג על ידי עו"ד עדי כרמלי, כפר באשמה. עו"ד כרמלי טען כי השוטר עשה שימוש בכוח מתוך סמכות ובאופן מידתי, לצורך הדיפת תקיפה לכאורה מצד המתלוננת שהתעמתה עם הסוס ורוכבו וגרמה לסכנה מוחשית.
הסנגור טען כי המתלוננת בחייה הפרטיים, היא מדריכת רכיבה על סוסים ומכירה את נקודות התורפה של סוסים מעבודתה.
עו"ד כרמלי טען עוד, כי המתלוננת לא החלה להתפנות, כפי שנטען בכתב האישום, אלא התווכחה עם הפרש ונעמדה למול הסוס. היא סירבה לזוז ואף איימה להכות או להבהיל את הסוס ולהוציא אותו מכלל שליטה. עוד נטען, כי גם בן זוגה הניף דגל למול הסוס.
ההגנה טענה כי הפרש היכה בידיה של המפגינה "על מנת להסיר איום מיידי זה", היכה מכה נוספת, כתוצאה ממנה נפל שלט שהחזיקה, וכשהמתלוננת לא התרחקה מהסוס – היכה מכה שלישית באמצעות מושכות הסוס בידי המתלוננת.
עו"ד כרמלי ביקש שבית המשפט יתחשב גם בעובדות הרקע: לטענתו, ההפגנה שקדמה לאירוע היתה אלימה וכללה זריקת אבנים, ברזלים, מחסומים, בקבוקים, מקלות.
הוא ציין גם כי הפרש נפגע בפניו בהפגנה שהיתה שבוע קודם לכן. לטענתו, בהפגנה נוספת היה אירוע שבו הסוס נבהל מבובה בגובה שלושה מטרים והפרש נפל על הכביש.
"יש למתוח קו"
מוקד הראיות בתיק זה היה סרטונים המתעדים את העימות בין הפרש למפגינה ואת ערב המחאה כולו. השופט איתן קורנהאוזר דחה בהכרעת הדין את טענת ההגנה העצמית של הנאשם ואת הטענה כי הפעיל כוח חוקי בסמכות.
השופט כתב כי הצלפת מושכות הסוס במתלוננת היתה כאשר היא כבר עשתה את דרכה לעבר דרך השלום, כפי שהשוטרים הורו.
"מדובר במעשה חריג, שבו נעשה שימוש במושכות כנגד מפגינה", כתב השופט. "אין מדובר בהפעלת כוח כחלק מצורך ביישום של פיזור מתפרעים בהפגנה לא חוקית, אלא בתקיפה בסוף הפיזור, בעת שהמתלוננת צעדה לעבר דרך השלום.
"כמו כן, בתיעוד האירוע לא ניתן להבחין בהתפרעות או באלימות מצד המתלוננת או מצד המפגינים שלצדה.
"אמנם ניכר שהתרחשה הפגנה סוערת בנתיבי איילון, כפי שניתן ללמוד מהתיעוד ביומן המבצעים, הודלקו מדורות ואבוקות", כתב השופט. אך "עיון מדוקדק בכל הסרטונים, לרבות סרטון ארוך במיוחד ממצלמות האבטחה של עיריית תל אביב, אינו מבסס את הטענות הקשות לגבי היחס לשוטרים בהפגנה ובפרט לפרשי המשטרה", כתב השופט.
בקטע שבו המפגינים צעדו לעבר דרך השלום בהתאם להוראת המשטרה, לא נראה בתיעוד כל גילוי של אלימות פיזית. השופט ציין גם, כי "לא נראתה ראיה על גבי הכביש לטענות בדבר השלכת מחסומים לרגלי הסוסים, זריקת אבנים, ברזלים או מקלות".
השופט הבהיר כי "ניתן להבחין בתיעוד שהמתלוננת עשתה כבר כברת דרך משמעותית, לאחר שהנאשם השתמש בגוף הסוס כדי להוליך אותה קדימה".
דרך פעולה זו, ציין השופט, היא חוקית ומוסדרת בנוהל ההפעלה של פרשי המשטרה. המתלוננת אכן נראית צועדת מספר צעדים בכיוון שהורו לה, עד שהסוס דרך על רגלה.
השופט כתב: "הצלפת המושכה לעבר המתלוננת, שלוש פעמים, אחת מהן ישירות על גופה, בשלב שבו הפסיקה לצעוד לשניות בודדות בשל דריכת הסוס על כף רגלה, אינה סבירה ומידתית. הפעלת כוח באופן זה אינה עומדת באחת האפשרויות לביצוע פיזור התקהלות אסורה והתפרעות, המפורטות בנוהל המשטרתי… כח האכיפה הנתון למדינה הוא כח מוגבל ובנוי על תפיסה של מידתיות.
השופט הסביר, כי לשוטרים אסור להפעיל כוח נגד אזרחים בדרך שאינה מותרת מפורשות בנוהל.
השופט קורנהאוזר דחה את הטענה, כי התנהגות המפגינה כלפי הסוס והפרש יצרה סכנה ממשית. "סוסי המשטרה שוקלים בין 500-700 קילו, חיה מאוד גדולה עם נוכחות. הסוסים עוברים הכשרה ארוכה בטרם יוגדרו כסוס מבצעי.
"גם הנאשם עבר קורס פרשים אינטנסיבי במשך חצי שנה, שבו לומדים כל מה שקשור בבעל חיים ובעבודת המשטרה עם סוסים. בהמשך עבר הנאשם חניכה בליווי פרש ותיק במשך חצי שנה נוספת, ומדי שבוע ישנם אימונים".
בסיכום הכרעת הדין נכתב: "אין ספק כי עבודתו של שוטר היא עבודה קשה, סיזיפית ומאתגרת, גורמת להתשה פיזית ונפשית. ההפגנה אכן קשה לשליטה, דבר החוזר על עצמו מזה שבועות ארוכים. ניתן להבין את התייחסות עדי ההגנה לעבודה הקשה והמתסכלת של פיזור מפגינים בהפגנה ובאלה שקדמו לה, לרבות פציעת הנאשם כשבוע עובר לאירוע, אולם אין בכך כדי להקל מחומרת התקיפה.
"יש למתוח קו. החובה היסודית והבסיסית המוטלת על שוטרי ישראל, היא לכבד את זכויות הפרט ולפיכך, מתחייבת הקפדה על גבולות חדים ובלתי מתפשרים של שימוש בכוח. אין לטשטש גבולות אלה, ליצור עמימות בין מותר לאסור, אזור דמדומים אפור של שימוש בכוח".
הנאשם הורשע בביצוע עבירת תקיפה שלא כדין, טיעונים לעונש יישמעו בהמשך.
התיק נוהל על ידי עו"ד איציק פרץ מהמחלקה לחקירות שוטרים.
