סעיף 7א לחוק האזנת סתר מאפשר למשטרה לבצע האזנות גם ללא צו שיפוטי, באישור המפכ"ל, לצורך מניעת פשע חמור – סיכול "פצצה מתקתקת" במושגים משטרתיים. הסעיף קובע כי המפכ"ל ייתן אישור בכתב להאזנה במקרים האלה "שאינם סובלים דיחוי" וידווח ליועץ המשפטי לממשלה, שיכול לבטל את ההיתר שתוקפו 48 שעות ללא צו בית משפט.
בכירים במשטרה טוענים שהשימוש בסמכות החריגה הזו הופעל "במקרים נדירים שניתן לספור על אצבעות כף יד אחת", כמו מקרה חטיפה וחשש לחיי אדם שהיה בטווח המיידי. "אין לנו מספיק כלים בתחום הטכנולוגי. אנחנו בדיליי", טוענים בכירים במשטרה, "אנחנו מתמודדים מול עולם עברייני מתוחכם שנמצא הרחק קדימה, וחסרים בכלים לעומת מדינות (משטרות) אחרות, גם בתחום הסייבר. ניסינו לקדם הצעות חוק ותיקונים בנושא חוק האזנות סתר וחוק החיפוש החדש, ביקשו כלים נוספים, אבל הצעות החוק תקועות בכנסת ולא קיבלנו את הסמכויות, למשל של חיפוש בחומר מחשב מרחוק ללא ידיעת הבעלים".
למרות הדברים האלה, מתחקיר "כלכליסט" שפורסם אתמול עולה כי המשטרה מפעילה מזה מספר שנים את כלי הריגול, תוכנת פגסוס שנרכשה מחברת NSO הישראלית, כלי שהוא הרבה יותר מהאזנת סתר רגילה וביכולתו לפרוץ ולשאוב מרחוק את כל המידע והתוכן השמור על גבי מכשיר טלפון.
בתחקיר נטען כי כלי הסייבר ההתקפי, ש"הושמש" בתקופת המפכ"ל יוצא השב"כ רוני אלשיך, שימש את המשטרה בשנים האחרונות לביצוע פריצות לטלפונים במסגרת חקירת ראשי ערים ועוזריהם בחקירות שחיתות; במסגרת חקירות רצח או מניעתו, כמו שתילת התוכנה בטלפונים של מתנגדי מצעד הגאווה, לאחר רצח הנערה שירה בנקי. נטען כי התוכנה הופעלה אף נגד מארגנים בולטים מ"הפגנות בלפור" נגד ממשלת נתניהו, על רקע העימותים עם כוחות המשטרה.
האמצעים הטכנולוגים המתקדמים הופעלו תחת חסיון מוחלט, על ידי חטיבת הסייבר והמודיעין הטכנולוגית של המשטרה – כאשר ברקע ואקום משפטי שלא מגדיר את התנאים, הסייגים והגבולות ליירוט מידע, עם סעיפי חוק מיושנים שלא מותאמים בכלל לכלים ההתקפיים של הטכנולוגיה החדשה.
על פי המידע שפורסם, המשטרה מנצלת לכאורה את הפיקוח המשפטי הדליל והפרצות בחוק המיושן, כדי לאשר הפעלות רבות של האמצעים החסויים ולאסוף מידע פרטי רחב תחת מטריית "צרכי החקירה" גם לצרכי פישינג ומודיעין באישור מפכ"ל או ראש אגף חקירות ומודיעין. אלו הכחישו אתמול בתוקף כי הדבר נעשה ללא אישור בצווי בית משפט, אולם בכירים אישרו כי בצווים המוגשים לאישור שופט לא מצוינים שם האמצעי או התוכנה, שיש בשמם כדי להסגיר כי מדובר בהפעלת "יכולות בלתי קונבנציונליות" בשדה התקשוב. לטענת הבכירים, בכל זאת נמסר הסבר מלא לשופטים על אופי הפעולה המבוקשת.
המפכ"ל קובי שבתאי הדגיש אתמול כי מדובר בתחום הכי מפוקח ומבוקר במשטרה על ידי יועצים משפטיים, גם בתוך הארגון וגם במשרד המשפטים, בפרקליטות ובלשכת היועמ"ש, שם מודעים לדבריו לכל ההפעלות.
למרות ההכחשות התקיפות, נחשפו פעולות בלתי חוקיות אחרות בחקירות מהלבל הגבוה ביותר, כפי שקרה בפרשת יועצי ראש הממשלה נתניהו. שם דובר על חדירה ידנית לכאורה לטלפונים על ידי חוקרי יאח"ה, לאו דווקא מתוחכמת, ללא קבלת צו שופט וללא הסכמת הנחקרים. די בפרשה זו כדי לדעת שפעולות לא חוקיות יכולות להתבצע דווקא בחקירות הרגישות ביותר, כשבמקרה זה אפילו הדרג שאישר את ביצוע הפעולה הבלתי חוקית לא הוברר עד תום.
במשטרה טוענים כי הבקשות להפעלת כלי טכנולוגי מהסוג שפורץ מכשירים לביצוע האזנת סתר, נחתמת על ידי קצין בדרגת ניצב משנה, ומי שניגש עם הבקשה לבית משפט הוא קצין בדרגת סנ"צ, שמראה את החומר ומסביר את הצורך בצו לנשיא בית המשפט או סגנו. זו רמת האישורים.
עם זאת, גם בכירי המשטרה אומרים כי יתכן שהיו גם "טעויות ותקלות". לדבריהם יתבצע תחקיר לגבי כל אירוע עליו יתקבל מידע, אבל ההכחשות לגבי פריצה למכשירים של מפגיני "הדגלים השחורים" היו מוחלטות. "לא מופעלים כלים כאלה נגד אזרחים נורמטיביים, אלא רק בעבירות מסוג פשע תחת חשד סביר".
חציית גבולות
"גם אם יש חשד נגד ראש עיר שמקבל שוחד, ומצמידים האזנה לא חוקית ללא אישור בית משפט לעוזר שלו, גם זה חמור מאוד. על אחת כמה וכמה כשמדובר באזרחים שמפגינים נגד השלטון", אומר עו"ד דניאל חקלאי שייצג פעילים חברתיים בולטים שחלקם נעצרו ב"מחאות בלפור".
בשיא החיכוך עם המשטרה, בתקופת סגרי הקורונה לפני שנה, המשטרה הפעילה מול המפגינים אמצעים לא קונבנציונליים אחרים – כמו סוכנים סמויים למעקב אחר ראשי המחאה.
פעיל שייצג עו"ד חקלאי נעצר במהלך אחת ההפגנות שנערכו דווקא בתל אביב, בתקופה בה היו ההגבלות החמורות ביותר, אבל עדיין חופש ההפגנה היה מותר, לכאורה. לדברי עו"ד חקלאי, במהלך החקירה הציגו חוקרי המשטרה לפעיל, סטודנט צעיר ללא עבר פלילי, תמונות שלו יושב במסעדה עם חברתו לפני ההפגנה, לאחר שעקבו אחריו, ותמונות נוספות ממהלך ההפגנה, כשהטענה נגדו היתה על היותו "דומיננטי" בין המוחים.
סוכנים הוחדרו גם לקבוצות ווטסאפ של המפגינים. משטרת תל אביב טענה כי הסטודנט הפר חוק, הפריע לשוטרים, ועל כן הטילו עליו מעצר בית בפקודת קצין לחמישה ימים והרחקה מלב תל אביב. בית המשפט מתח ביקורת על המשטרה וביטל את מעצרי הבית של הפעיל ועוד 20 אחרים.
"הגילוי שסוכנים סמויים הושתלו בהפגנות של אזרחים חפים מפשע שאין סכנה לאלימות מצדם, זה דבר שהדהים אותי", אומר עו"ד חקלאי, "זו פרקטיקה כמו בדיקטטורות צבאיות שהיו בדרום אמריקה. אלה אנשים שהמחאה שלהם היתה מנומסת, דמוקרטית, ממלכתית, כל פעם שהיה ביטוי קיצוני הם הסתייגו ממנו. צעירים שיצאו להילחם על הפרנסה, ולמען מה שהם תפסו כסכנה למשטר הדמוקרטי… פנינו ללשכת היועמ"ש ולפרקליטות המדינה, גם האגודה לזכויות האזרח ועורכי דין אחרים. התרעתי על הפעלת מעקבים סמויים וסוכנים אחרי אזרחים שמממשים את זכות ההפגנה, על כך שמצלמים צעיר יושב במסעדה. חוץ ממכתבי 'נפנוף' מנומסים והבטחה שהנושא בטיפול – איש לא חזר ולא הגיב".
"הגנה על זכויות האדם והאזרח לא סותרת מאבק בפשיעה", אומר עו"ד חקלאי בהתייחס לתחקיר על הפעלת תוכנת הפריצה פגסוס על ידי המשטרה. "בהנחה שהדברים נכונים, זו חציית גבולות. שימוש בכלים לגיטימי בתיקי פשע חריגים, מצד אחד חייבים ללחום בפשע באמצעות טכנולוגיה, מצד שני זה חייב להיות מידתי, זהיר, שומר על זכות היסוד לפרטיות כי אחרת זה הופך להיות מצב כמו בדיקטטורות חשוכות, בוודאי אם מדובר בפעולות נגד מתנגדי השלטון".
עו"ד חקלאי סבור גם כי יש "בעיה עצומה" בכך שבית משפט העליון הכשיר בדיעבד צווי חיפוש במכשירים של יועצי נתניהו לאור התנהלות החקירה, הגם שסימן לכאורה גבולות לעתיד.
בתוך כך, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע שפתח בבדיקה רשמית בפרשה. גם ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, עו"ד גלעד סממה, פנה למפכ"ל שבתאי וביקש פגישה דחופה לקבלת הבהרות, כרגולטור האמון על הגנת המידע האישי בישראל. עו"ד סממה אמר כי "ככל שהמשטרה עושה שימוש בתוכנת פגסוס לשם ביצוע מעקב אחר אזרחים ישראליים, על פניו יש בכך פגיעה חמורה בפרטיות האזרחים עליהם מבוצע המעקב. מבלי להתייחס בשלב זה למהימנות הפרסום, שימוש במערכות טכנולוגיות למעקב אחר אזרחים, לרבות במסגרת התמודדות עם המאבק בפשיעה, הינו מנגנון אשר בהכרח כולל פגיעה קשה בפרטיות האזרחים ואופיה הדמוקרטי של החברה הישראלית".
מהסניגוריה הציבורית נמסר: "האפשרות לשתול במכשיר הטלפון הנייד של אדם תוכנת ריגול, ללא ידיעתו, פוגעת בצורה אנושה בזכות היסוד לפרטיות, לא רק של בעל המכשיר הרלוונטי אלא גם של כל מי שבא עמו במגע. לטעמנו, אם אכן נעשה שימוש ביכולות טכנולוגיות חריגות אלו, ספק אם הדבר עולה בקנה אחד עם הוראות החוק הקיימות כיום, שכן המסגרת החקיקתית הקיימת אינה מאפשרת קבלת צו המתיר את השימוש במכלול היכולות הטכנולוגיות אודותיהן נסבו הפרסומים.
"קיים פער רחב בין המסגרת החקיקתית הקיימת לבין אתגרי הקידמה הטכנולוגית, המחייב הסדרה נורמטיבית על ידי המחוקק לאחר דיון ציבורי וחברתי מקיף באשר לכלים הטכנולוגיים בהם ראוי לאפשר למשטרה לעשות שימוש.
"עד שהמחוקק יגשר על פער זה, על בתי המשפט לאסור על שימוש באמצעים שאינם חוקיים, ואף כאשר מדובר באמצעים חוקיים – לוודא כי המשטרה מבהירה באופן מפורט ומדויק את הכלים בהם בכוונתה לעשות שימוש, ולהגביל את השימוש בכלים אלו כך שלא יפגעו בפרטיותו של אדם מעבר לנדרש".
