המשטרה דיווחה בחודש ספטמבר על גל מעצרים שביצעו שוטרי היחידה המרכזית במשטרת מחוז ירושלים, הודות להפעלת סוכן סמוי נגד סוחרי אמצעי לחימה לא חוקיים במזרח ובעוטף ירושלים, באיו"ש וגם בצפון הארץ. הסוכן הסמוי שכונה "קינדר" הפליל עשרות סוחרי אמל"ח.
גל המעצרים הוליד בהמשך גם כתבי אישום נגד עשרות נאשמים, רובם ככולם נעצרו עד תום ההליכים. בין כל אלה, פרקליטות מחוז ירושלים הגישה כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים נגד שני תושבי הצפון: פאדי יאסין (41) מעראבה וסעיד עוסמן (21) מטמרה.
מכתב האישום עולה, כי הסוכן פגש בדצמבר אשתקד את יאסין וזה הציע למכור לו אקדח. למחרת שלח יאסין לסוכן תמונה של אקדח וציין כי מחירו 30 אלף שקל. מכתב האישום עולה כי לאחר מיקוח קבעו השניים להיפגש בביתו של יאסין. במפגש נכחו מלבד יאסין שניים נוספים, ומשם הם הובילו את הסוכן לחניון עפר סמוך לטמרה.
הפרקליטות טוענת כי בחניון, יאסין אמר לסוכן לגשת למכונית אחרת שחנתה במקום, שם "שני בחורים" יתנו לו את האקדח. הסוכן ניגש לרכב, ממנו יצא הנאשם עוסמן. נטען כי האחרון מסר לסוכן אקדח מסוג וולטר 38P, מחסנית ותחמושת. עוד נטען, כי לאחר דין ודברים ירה הסוכן מספר כדורים באוויר על מנת לבדוק את האקדח, ואז נכנס למכונית הרנו ונתן לעוסמן ולאדם נוסף שהיה אתו סכום של 25 אלף שקל.
מכתב האישום עולה עוד, כי כאשר עוסמן מסר לסוכן את האקדח הוא עטה על ידו כפפה, אותה השליך לאחר מכן. הסוכן עטה את הכפפה בעצמו והשתמש בה כדי לאחוז בנשק. הכפפה הזו, כך מתברר, היא חלק מחומר הראיות בתיק, ונמצא עליה די-אן-איי של עוסמן.
ב-27 בספטמבר נערך בבית המשפט המחוזי בירושלים דיון בבקשת הפרקליטות להאריך עד תום ההליכים את מעצרם של הנאשמים. סנגורו של עוסמן, עו"ד פאדי זועבי, טען כי בתיק קשיים ראייתיים משמעותיים. בין היתר טען הסנגור כי הכפפה היא "חפץ נייד" ונמצא עליה די-אן-איי של אדם נוסף מלבד זה של הנאשם. עוד ציין הסנגור, כי התביעה לא בדקה האם הדי-אן-איי הנוסף שייך לסוכן או לאדם אחר.
השופט ירון מינטקביץ קבע כי אכן, קיימים קשיים ראייתיים. לאור זאת, ולנוכח נסיבות אישיות של הנאשם – צעיר ללא הרשעות קודמות – הוא הפנה אותו לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר מעצר.
בתסקיר נכתב כי קיים סיכון שהנאשם עוסמן יבצע עבירות בעתיד. עם זאת, שירות המבחן אימץ חלופת מעצר מרוחקת ממקום מגוריו של עוסמן, והמליץ לשחררו למעצר בית באיזוק אלקטרוני באזור רחוק ממגוריו ובפיקוח בני משפחה.
הפרקליטות התנגדה לשחרורו של הנאשם, לנוכח המסוכנות העולה מהאישום והערכת שירות המבחן לפיה ישוב ויבצע עבירות. מנגד, עו"ד זועבי ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן.
"עבירות סחר בנשק מקימות סיכון ממשי לביטחון הציבור, והכלל הוא כי מי שהואשם בעבירות אלו ייעצר עד תום ההליכים, אלא בנסיבות חריגות", ציין בהחלטתו השופט מינטקביץ, "במקרה זה סברתי, כי לאור הקושי הראייתי והערכת שירות המבחן כי החלופה המוצעת – מעצר בפיקוח אלקטרוני ואנושי של ערבים אותם מצא מתאימים – ניתן להורות של חלופה למעצר ממש. אדגיש, כי אלמלא שילובם של הגורמים – היינו, הקושי הראייתי, נסיבותיו האישיות של המשיב והחלופה שנמצאה, לא היה מנוס מלהורות על מעצר ממש".
לבסוף השופט הורה לשחרר את הנאשם למעצר בית באיזוק אלקטרוני כאמור, בכפוף לתנאים כספיים, ובכלל זה הפקדת 30 אלף שקל במזומן, ערבות עצמית וערבויות צד ג'.
