
משרד המשפטים פרסם הצעה ממשלתית (תזכיר) לתיקון חוק חדלות פירעון, ובו הסדר של עיכוב הליכים זמני לטובת חייבים הזקוקים ל"מרווח נשימה" קצר כדי להגיע להסדר חוב עם הנושים, מבלי שייאלצו להיכנס להליך חדלות פירעון.
מטרת התיקון שיעוגן כהסדר קבוע בחוק היא לסייע לחייבים, יחידים ותאגידים, לאשר הסדרי חוב כאשר ישנה היתכנות להגיע להסכמות עם הנושים, אולם דרוש לשם כך שקט זמני בדמות עיכוב הליכים קצר שיאפשר להשלים את אישור ההסדר. עיכוב ההליכים מקפיא את הליכי הגבייה ואת התחרות בין הנושים השונים, ומאפשר לחייב ולנושים להידבר בניסיון להגיע להסכמות.
לפי משרד המשפטים, התיקון נועד לשפר את סיכוייהם של החייבים לאשר הסדרי חוב, תוך הקניית הגנות לנושים והוראות שיצמצמו חשש לניצול לרעה של עיכוב ההליכים.
עיכוב ההליכים מגביל את הנושים מלגבות את חובותיהם, ולכן מוצע לעגן בחוק הגנות משמעותיות על זכויותיהם – לרבות באמצעות החובה למנות מנהל הסדר והקניית סמכות לבית המשפט להושיט סעד לנושה שעניינו נפגע באופן מהותי. בנוסף מוצעות הוראות שימנעו ניצול לרעה – למשל ניסיונות להשתמש בעיכוב ההליכים כדי לדחות את כניסת החייב להליכי חדלות פירעון על אף שאין תוחלת להגיע להסדר חוב; או ניסיונות להשתמש לרעה במעבר מהליכי הסדר חוב להליכי חדלות פירעון על מנת להשיג תועלות לחייב על חשבון הנושים.
הוראת שעה זמנית הכוללת עיכוב הליכים זמני נחקקה בעקבות משבר הקורונה. עם זאת, הוחלט שלא להאריכה כמו שהיא, אלא תוך ביצוע שינויים שיביאו לאיזון בין האינטרסים של החייבים והנושים.
התזכיר גובש במערך ייעוץ וחקיקה בראשות המשנה ליועמ"ש מאיר לוין, יחד עם הממונה על הליכי חדלות פירעון אשר (אשי) אנגלמן.
בין היתר הוגדרו מחדש תנאי הסף המאפשרים לבקש את הסעד הזמני של עיכוב הליכים. הזכות לבקש עיכוב הליכים זמני תיוחד רק לחייב שבמהלך 12 החודשים האחרונים לא הוגשה בעניינו בקשה קודמת לאישור הסדר חוב, וכשמדובר בתאגיד ניתן יהיה לקבל עיכוב הליכים רק אם מוצע לשמור את העסק כעסק חי.
– תאגיד או יחיד יוכלו לקבל עיכוב הליכים רק אם הם מציעים הסדר חוב בשל, שהוא בעל סיכויים טובים להיות מאושר באספות נושים, ולא יהיה די בהצגת מתווה ראשוני להסדר חוב.
– על בית המשפט יהיה להשתכנע בקיומו של סיכוי סביר לאישור ההסדר, בנחיצות עיכוב ההליכים, במידתיות של מתן הסעד ובכך שהתועלת שלו עבור החייב עולה על העלות עבור הנושים, ובכך שאין חשש להברחת נכסים, לפגיעה בנושים או לניצול לרעה של עיכוב ההליכים.
– תקוצר תקופת עיכוב ההליכים בעניינו של חייב שהוא תאגיד, כך שבית המשפט יוסמך להעניק עיכוב הליכים שלא יעלה על 40 ימים, ובמקרים בהם ימצא לנכון בית המשפט יהיה רשאי להאריך את התקופה ב-20 ימים נוספים לכל היותר.
התזכיר פורסם להערות הציבור לפני שיונח על שולחן הכנסת.
עו"ד לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי): "התזכיר נסמך על הפקת לקחים מעמיקה מיישום הוראת השעה. התיקון המוצע מהווה תוספת חשובה לחוק חדלות פירעון, שמתיישבת עם מגמות גלובליות ליצירת כלים יעילים להבראת חברות. הוא הולם היטב את מטרת החוק להביא ככל הניתן לשיקומם הכלכלי של חייבים, הוא מגוון את הפתרונות, ומספק כלים משופרים עבור בעלי הדין להתמודדות עם קשיים כלכליים".










