
הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר ב-21 באפריל עונש של שבע שנות מאסר על אלמוג ברנד (22), שהורשע בביצוע אונס ומעשה מגונה בידידה שלו בביתו.
בנוסף, בית המשפט חייב את הנאשם בפיצוי של 100 אלף שקל למתלוננת, והוסיף לכך גם מאסרים על תנאי.
לפי הכרעת הדין מבית המשפט המחוזי, בחודש יוני 2021 ברנד אסף את המתלוננת לביתו לאחר שהזמין אותה לראות אצלו סרט והיא הבהירה לו שלא יקרה ביניהם כלום מבחינה מינית. אלא שלפי הכרעת הדין, הוא נגע במתלוננת ללא הסכמתה ולאחר שביקשה ממנו לקחת אותה לביתה, הוא התעקש ואנס אותה עד שהגיע לפורקן.
ברנד טען במהלך המשפט כי קיים עם המתלוננת יחסי מין בהסכמה מלאה וללא כל התנגדות מצדה.
כך הוא טוען גם בערעור שהגיש לבית המשפט העליון באמצעות הסנגורים שגייס לצורך הערעור, עורכי הדין יובל זמר ונעמה אלחדד.
בערעור נטען כי בית המשפט המחוזי אימץ את גרסת המתלוננת והעדיף אותה באופן קיצוני על פני גרסתו הנגדית של הנאשם, "ללא שנלוו לכך נימוקים מניחים את הדעת".
בהקשר הזה, הטענה המרכזית בערעור היא שבית המשפט פירש באופן לא נכון הודעות טקסט שנשלחו בין הנאשם לבין המתלוננת בערב שבו נפגשו וביום למחרת.
לטענת הסנגורים, פרשנות בית המשפט המחוזי מתעלמת ממערכת היחסים המורכבת בין הנאשם למתלוננת ומתעלמת מניואנסים ש"בלעדיהם לא ניתן להבין את התמונה".
לפי הערעור, קריאה נכונה של ההודעות ושל עדות הנאשם מובילה למסקנה חד משמעית שיחסי המין באותו הערב, כמו גם בשנה וחצי שקדמה לו, היו בהסכמה מלאה.
בין היתר, הסנגורים מדגישים כי קודם לאירועים הנטענים, הנאשם והמתלוננת ניהלו מערכת יחסים שעיקרה פיזית ואינה רומנטית: במשך תקופה של כשנה וחצי הם חוו חמישה חודשים אינטנסיביים ביחסיהם, נפרדו לתקופה מסוימת ולאחר מכן חזרו לקשר של כארבעה חודשים.
בערעור נטען כי בעוד שהמתלוננת טוענת כי היחסים בינה לבין הנאשם היו בתקופה השנייה חבריים בלבד, עדותה בבית המשפט סותרת טענה זו. בין היתר נטען כי "לאורך כל הדרך נראות מילותיה (של המתלוננת) כאילו מסוות את רגשותיה הכנים, יתכן מתוך בושה או אי השלמה עם שקורה בנבכי נשמתה… הפער בין הרצוי בעיניה לבין מעשיה בפועל, פער שמלווה בחרטה עמוקה וכעס, הוא לב העניין", טוענים הסנגורים בערעור.
בנוסף נטען בערעור כי העדויות הנוספות שנשמעו במשפט תומכות בגרסת המערער. כמו כן נטען כי בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, גרסתו של הנאשם מעל דוכן העדים היתה עקבית
לצד הערעור על ההרשעה, הסנגורים מערערים גם על חומרת העונש. והציגו פסיקות קודמות במקרים אחרים – חלקם אף יותר חמורים – שבהם העונשים שנגזרו היו קלים יותר.
לסיכום מבקשים עורכי הדין זמר ואלחדד לזכות את הנאשם מהמיוחס לו, או לחילופין להקל משמעותית בעונשו.
בעקבות פרסום הכתבה ב"פוסטה" בקשה המתלוננת למסור את התגובה הבאה: "האמת שלא חשבתי שאצטרך להגיב על דבר כל כך בזוי ושפל. כנראה שאדם שיודע שביצע פשע וסוף סוף אחרי שלוש שנים מקבל את העונש עליו, ינסה להגיד ולעשות הכל כדי להציל את עצמו. מדובר בשקר מוחלט וניסיון לפגיעה בשמי הטוב ובכבודי. את ההוכחות החותכות לטענות שלי אשמור לעצמי מפאת איסור הפרסום".












כת הפמיניזם רדיקל מייצרות הרתעה מלהתחיל עם נשים. וואלה אני אומר לכם לא שווה זיון היום! תאוננו.