רשות המסים מדווחת לאחרונה על מבצע ארצי נגד ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק לא מדווחים בחו"ל.
עד כה נחקרו כ-20 חשודים מכל רחבי הארץ, המחזיקים לפי החשד סכום כולל של 85 מיליון שקל בבנקים זרים, מבלי שדיווחו לרשויות המס בישראל על קיומם של חשבונות אלה.
לפי רשות המסים, שמותיהם של אותם ישראלים נחשפו ברשימות מידע על בעלי חשבונות ישראלים שהועברו על ידי אותן מדינות לישראל, על פי הסכמים לחילופי מידע בין מדינות המוכרים בשם "CRS".
הסכמים אלה, שאושרו מבחינתה של ישראל עוד בסוף שנת 2019 מסדו שיתוף פעולה עם רשויות המס במדינות שונות, כולל חילופי מידע אוטומטיים על בסיס שנתי בין המדינות בעניינם של מחזיקי חשבונות בנק בעלי אזרחות זרה.
כיום כ-100 מדינות ויותר חתומות על הסכמים אלה, שמוסדו על ידי ארגון ה-OECD, ועל פי ההסכמים, מדינת ישראל יכולה להחליף מידע עם כל 100 רשויות המס הזרות החתומות על ההסכם. רשימת המדינות החתומות כוללת את מדינות המערב, מדינות בדרום אמריקה, מזרח אסיה ועוד. כך, רשות המסים בישראל מעבירה לרשויות הזרות אחת לשנה רשימה של בעלי חשבונות בנק מבין תושביהן, ואת היתרות בחשבונות אלה. בתמורה מקבלת רשות המסים של ישראל דיווח על חשבונות ישראלים בחו"ל, למטרת אכיפת מס ומניעת הסתרת נכסים.
כאמור, בעקבות ריכוז של דיווחים אחרונים שהתקבלו ממדינות שונות, ביצע פקיד שומה פעולות חקירה בעניינם של 20 חשודים בשלב זה, חלקם נעצרו.
כך למשל, בית משפט השלום בחיפה שחרר בימים האחרונים בערבויות ובתנאים מוסכמים את מיכאל דריפוס, תושב העיר החשוד באי דיווח על חשבונות בחו"ל בהם הוא מחזיק לפי הנטען כ-25 מיליון שקל.
ישראלי אחר, מיכאל דרזן (75) מצפת, נעצר בחשד להחזקת חשבונות בחו"ל בהיקפים של כ-6.5 מיליון שקל. מהפרטים שמסר פקיד שומה חקירות חיפה והצפון לבית המשפט עולה, כי החשוד משך לכאורה באמצעות צ'יינג' בירושלים 150 אלף דולר במזומן מחו"ל, על מנת להסתיר לכאורה את החשבון הזר.
חשוד נוסף, שמואל רוזנבאום תושב בני ברק, נעצר עקב אי דיווח על חשבונות בשוויץ בסך שישה מיליון שקל, והכנסות פיננסיות שנוצרו בהם. שופטת בית משפט השלום בתל אביב, רוית פלג בר-דיין, הטילה על שמו של החשוד צו איסור פרסום זמני, שהוסר בהמשך. רוזנבאום שוחרר בתנאים.
עו"ד ורו"ח אברהם שהבזי, בעבר מנהל היחידה הארצית למודיעין שטח וחקירות ברשות המסים, וכיום סנגור המייצג בתיקי מס פליליים – אומר "כמי שבא ממס הכנסה וניהל יחידת חקירות, היה קושי גדול בקבלת מידע מחו"ל, וגם כיום למרות כל ההסכמים עדיין יש קושי. אלו מקרים ראשונים שאנו עדים לחקירות על חשבונות, שמקורם בקבלת רשימה רשמית מהרשויות ממדינה כמו שוויץ – ולא מהלשנה, הדלפה או דרכים אחרות. הפרשה המפורסמת של חשיפת חשבונות ישראלים ב-UBS, למשל, שהיתה לפני כמה שנים, התבססה על חקירה בעקבות מנהל השקעות ישראלי בבנק השוויצרי, שהגיע לארץ לפגישות עם לקוחותיו ותפיסת רשימות שברשותו – ולא על העברה מסודרת של מידע בנקאי ומדינתי משוויץ.
"כעת אנו רואים פירות של הסכמי חילופי המידע, ועדיין אני מעריך שהישראלים הראשונים ש'עלו בחכה' הם כאלו שעשו פעולות אקטיביות בחשבון – ביצעו הפקדות, משיכות והעברות כספים, ולא כאלה שהחשבונות שלהם רדומים ו'פסיביים'. אלו תיקים שברשות המסים אוהבים לפרסם", אומר עו"ד שהבזי, "עד שתופסים מישהו, המטרה היא ללכת איתו עד הסוף, כדי ליצור את ההרתעה, כדי שיתר הישראלים המחזיקים חשבונות בנק לא מדווחים לא יישנו טוב בלילה".
הודאות ונזק
כיום, אין תוכנית "גילוי מרצון" רשמית כפי שהיתה בתוקף עד לפני מספר שנים, במסגרתה רשות המסים עודדה דיווח על כסף שהוחזק בחו"ל, תוך הבטחת חסינות מסנקציות פליליות. עם זאת, לדברי עו"ד שהבזי, תושבי ישראל שרוצים למסור גילוי על נכסים – יכולים לפנות לפקיד שומה ולבקש לבצע גילוי יזום תוך התחשבות במישור הפלילי וסיום ההליך בכופר (קנס), בכפוף להיקף ההעלמה, ובתנאי שלא נפתחה חקירה קודמת.
לנהל חשבון בחו"ל זו אינה עבירה כמובן, ככל שמדווחים בהצהרות ההון, ובדוח שנתי אישי לפקיד שומה. כל תושב ישראל בעל חשבון בחו"ל מחויב לדווח עליו מדי שנה, ככל שהסכום המדובר עולה על כ-1.8 מיליון שקל. הנישום חייב לדווח גם על הכנסות מהחשבון – מריבית, דיבידנד על אחזקות במניות או רווח הון.
אם כבר איתרע מזלכם והגעתם לחקירה פלילית – המלצת הסנגור היא לא "להתנדב" ולהשלים למס הכנסה את המידע, אלא אם כן החוקרים מציגים בחקירה מסמכים וראיות מובהקות. "לאנשים יש נטייה לחשוב שאם ישתפו פעולה בחקירה, יבואו לקראתם", אומר עו"ד שהבזי, "אבל זה ממש לא כך. לעתים בהודאה – הנחקר גורם לעצמו נזק בלתי הפיך. לדוגמה, בפרשת UBS נחקרו בני זוג שהיו בעלי תפקידים ציבוריים בכירים, עקב החזקת חשבון לא מדווח בשוויץ. על פי הדיווחים, הם לא שיתפו פעולה, לא הודו בחקירה ולא הביאו מסמכים. לפקיד שומה לא היו בסופו של דבר ראיות על ההיקף המדויק של העבירה, והתיק הפלילי נסגר בכופר כספי. גם חשוד אחר, לקוח שלי, סיים בכופר, לאחר שדרשתי מחוקרי מס הכנסה שיראו לו את החומר כנגדו, ורק אם הוא מובהק – הוא ידבר.
"לעומת זאת", מוסיף עו"ד שהבזי, "שני אחים שנחקרו באותה פרשת UBS עקב הסתרת חשבונות, מיהרו להודות לפני שהוצגו להם מלוא החומרים. הוגשו כתבי אישום, בית משפט השלום גזר על אחד האחים עונש מאסר בפועל, שרק לאחר ערעור למחוזי הומר בעבודות שירות. לעצת סנגור בשלב הזה של החקירה משקל קריטי – מה להגיד ומתי, ויותר חשוב מה לא להגיד".
תיק גל הירש
לאחרונה חזר לכותרות התיק של גל הירש ושותפיו בדיפנסיב שילד, חברת הייעוץ הביטחוני שפעלה עם צבא גיאורגיה. התיק של גל הירש עוסק למעשה באותו נושא – אי דיווח על חשבונות והשמטת הכנסות לכאורה, מפעילות בחו"ל.
הירש נהנה בציבור הישראלי מסימפטיה רחבה, כפטריוט וסוג של גיבור מלחמה בעבר. הסרט של איילה חסון לערוץ 13 ניגן בעיקר על הסנטימנטים האלה, אבל בחסות האהדה הבסיסית להירש, חסון הטמיעה בשיח הציבורי נרטיב שאינו נכון ומגמתי.
מעבר להימשכות החקירה וסגירת התיק בחשד לשוחד, שהוגדר מתכתחילה כחשד העיקרי – הטענה הבסיסית של חסון היתה שכתב האישום שהוגש נגד הירש בעבירות המס הוא תיק על עבירות מס "זניחות וזעומות" לכאורה, רדיפה ממש.
להציג את התיק שהוגש נגד הירש ושותפיו כתיק מינורי על עניינים זניחים, זו הצגה מעוותת, אומר לאתר "פוסטה" עורך דין בכיר אחר בתחום המס, אשר ביקש להישאר בעילום שם, נוכח גל האהדה להירש, שאפילו הוא שותף אליו ברמה האנושית. "על פי כתב האישום שהוגש (בעניין הירש ושותפיו) , בטח ובטח שלא מדובר על היקף זניח וזעום של עבירות, ובטח ובטח שזה לא המקרה הראשון שמוגש כתב אישום בעבירות מסוג זה", אומר עורך הדין הבכיר. כדוגמה הוא מספר על תיק דומה שמתנהל בימים אלה בבית משפט נגד איש עסקים שפעל במדינה באפריקה וקיבל מאות אלפי אירו לחשבון בשוויץ, גם במקרה הזה הנאשם טען כי הוא מסר דיווח מאוחר על הכספים.
"בתיק של גל הירש לא מדובר רק על החזקת חשבונות בנק ללא דיווח, אלא על פעילות עסקית לכל דבר ועניין ממנה צמח רווח שלא דווח", מציין עורך הדין בהתאם לכתב האישום, "תושב ישראל שמחזיק בחברה בחו"ל אפילו מניה אחת, אפילו אחוז אחד בחברה, חייב לדווח על ההשקעה ועל ההכנסות ממנה".
על פי כתב האישום, הירש לא מסר בהצהרות הון ובדו"חות אישיים שהגיש לפקיד שומה לשנות המס 2007 עד 2009 על נכסיו בחו"ל ועל שליטתו ב"טמפלטון" – חברה פנמית בה הוא שלט ובאמצעותה הוא קיבל, על פי הנטען, את רווחיו מהשותפות בגיאורגיה. חשבונה של החברה הפנמית נוהל על ידו בבנק בשוויץ.
בכתב האישום נטען, כי הירש השמיט מתוך הדו"חות האישיים והצהרת ההון הכנסות של שישה מיליון שקל, שהופקדו בחשבון על שם חברת "טמפלטון", שבשליטתו.
עוד נטען כי בשנה מאוחרת יותר, כדי לעשות שימוש בכסף, הירש העביר חלק ממנו (כשלושה מיליון שקל) מחשבון טמפלטון לחברת גל הירש בע"מ. הפרקליטות טוענת כי אותה העברה הולבנה בחשבונית פיקטיבית על שירות שניתן כביכול על ידי החברה האחת (גל הירש) לחברה האחרת (טמפלטון), וכי דחיית הדיווח על ההכנסות מחו"ל אפשרה להירש לנכות הוצאות ומסים.
בשנים שבהן נפתחה החקירה נגד הירש עדיין לא היו למס הכנסה חילופי מידע עם שלטונות שוויץ, מה שעיכב את החקירה עקב הסירוב של הירש לאפשר לחוקרים גישה לחשבונות אלה.
מה שבסופו של דבר קידם את החקירה היה "הלשנה", מידע שמסר עד המדינה – איש מקצוע אשר נטען כי הוא עבד עם הירש ושות', היה סוג של יועץ פיננסי שלהם בתחום ההפקדות והעברות הכספים בחו"ל. רק אחרי הייעוץ לכאורה, היועץ הזה הסתבך והתפרסם בהקשרים פליליים מובהקים בהקשרים של מיזם פיננסי גדול, ללא קשר להירש ויתר הנאשמים בפרשה הגיאורגית שוויצרית.
אוטוסטרדת המידע
עו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות' המתמחה במיסוי ובעבירות איסור הלבנת הון מוסיף על הרקע לחקירות החדשות: "כיום, בניגוד לעבר, העולם הפך לכפר גלובאלי אחד, כך שהמידע עובר בין בנקים ובין מדינות. אין יותר 'חשבונות מספריים' אנונימיים כמו שהיו בעבר בשוויץ. המדינות היחידות שעדיין לא מעבירות מידע (מדינות האוף-שור, המוכרות כמקלטי מס) 'ממודרות' על ידי הבנקים מחשש מקנסות בזירה הבינלאומית.
"תקנות ה-CRS באירופה ותקנות ה-FATCA המקבילות בארה"ב מחייבות את הבנקים בכל העולם להעביר מידע, הן אוטומטי והן בצורה יזומה, על בעלי חשבונות זרים. כך גם הבנקים בישראל. בעת האחרונה מסתמן, כי רוב התיקים הפליליים הכלכליים נובעים מדיווח ראשוני של הבנקים לרשות לאיסור הלבנת הון, דבר שלעתים מבשיל לחקירה פלילית של רשות המסים כמו בפרשה האחרונה", מסביר עו"ד גולדמן.
"במקרים רבים בהם טיפלנו ישנה משמעות גדולה הן לסיווג ההכנסות, הן למועד ומיקום הפקתן – ולפעמים בגלל המורכבות הזו אפילו אין חיוב במס – למשל במקרים שבהם הירידה בשער הדולר גדולה מהרווח שנוצר מריבית לבעל החשבון. יש להתחשב גם בנושא של אמנות למניעת כפל מס ודיני מס, איסור הלבנת הון והממשק בין המדינות".
לדברי עו"ד גולדמן, "מאחר שבסופו של דבר ישראלים נחקרים כאן בישראל, לפי הדין בישראל, הרי שמאוד קשה לחזור בדיעבד מגירסה שנאמרה בחקירה בגלל התרגשות ולחץ. ישנן תשובות שיגרמו לעונש מאסר, וישנן תשובות שיאפשרו סגירת התיק בקנס או בקנס מינהלי. לכל גירסה שנמסרת עשויה להיות השלכה בטווח הארוך, במיוחד לאור הקושי לאתר מסמכים ישנים. חוקרי רשות המסים יודעים זאת, ומנצלים את אפקט ההפתעה, במיוחד כאשר הלקוח אינו מיוצג על ידי עו"ד בקיא בתחום המס הפלילי והאזרחי".
