14 אוגוסט 2014. דיירת (36) בבניין משותף ברמלה ירדה מהקומה השנייה בה היא מתגוררת לקומה הראשונה. ביד אחת אחזה במעקה, וביד השנייה החזיקה בסל כביסה. בנה הקטן הלך בעקבותיה. בעת שהגיעה לקומה הראשונה בבניין, סמוך לדלת כניסה של אחת הדירות היא החליקה על רצפה רטובה, נפלה, נפצעה ופונתה לטיפול רפואי בבית החולים ברזילי.
בירור העלה כי הרצפה מחוץ לדירה שבקומה הראשונה היתה רטובה מאחר שמטפלת של קשישה המתגוררת בקומה הראשונה גרפה מים מהדירה אל חדר המדרגות. לכן הגישה הדיירת תביעה לבית משפט השלום ברמלה נגד חברת "א.מ.מתן – סיעוד וכוח אדם" אשר העסיקה את המטפלת. באמצעות עו"ד יצחק דדון, משרד עו"ד ורון יורם ושות' טענה הדיירת התובעת כי החברה התרשלה בכך שלא הדריכה את המטפלת ביחס לסיכונים הטמונים בגריפת מים לשטח המשותף בבניין. לכל הפחות, נטען, המטפלת היתה צריכה להזהיר את הדיירים בבניין מפני סכנת החלקה, באמצעות משולש אזהרה.
הנתבעת, באמצעות עו"ד עמיחי טרוזמן, טענה כי דין התביעה להידחות, מאחר שהמטפלת פעלה בהתאם להוראות הקשישה שאת דירתה ניקתה. לכן, לטענת החברה, הדיירת היתה צריכה לתבוע את הקשישה. בנוסף טענה הנתבעת כי אין צורך להדריך את המטפלת, כיוון שלא מדובר במקום ציבורי. עוד נטען, כי התובעת היתה צריכה להבחין במים על הרצפה טרם האירוע. לטענת החברה, התובעת הבחינה שדלת דירת הקשישה פתוחה וידעה שהמטפלת נוהגת לשטוף את הרצפה פעמיים בשבוע.
עקב מחלוקת בין הצדדים באשר לשיעור הנכות שנגרם לתובעת בעקבות התאונה, בית המשפט מינה מומחה אורתופד אשר קבע כי נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 10 אחוזים, עקב מגבלת תנועה בקרסול.
השופט דב גוטליב קיבל את התביעה ואת טענות התובעת. "באתי לידי מסקנה כי אירוע התאונה אירע בהתאם לגרסה העקבית שמסרה התובעת. מצאתי את העדויות שמסרו התובעת ואחיה כמהימנות והן נתמכות באופן משמעותי גם בראיות נוספות, לרבות העדות שמסרה המטפלת… התובעת העידה כי הריצוף בבניין מבריק ולכן לא ניתן היה להבחין במים… המטפלת בתצהירה אישרה כי במועד הרלוונטי לתביעה שפכה מים בכניסה לבית הקשישה, אך לא הספיקה להעביר סמרטוט יבש והרצפה עדיין נותרה לחה… נוכח הראיות שהובאו לפניי אני קובע כי התאונה אירעה כפי שמסרה התובעת. התובעת ירדה במדרגות הבניין, בשטח המשותף והחליקה בעקבות מים ששפכה המטפלת על רצפת השטח המשותף".
השופט גם דחה את הטענה שעל התובעת לתבוע את הקשישה ישירות: "הנתבעת היא חברה למתן שירותי סיעוד… ככזו היא אמורה להעניק לקשישים שירותי סיעוד מקצועיים, הכוללים גם שטיפה וניקיון ביתו של הקשיש תוך שמירה והקפדה על ביטחון ובריאות הקשיש וסביבתו…".
בנוסף קבע השופט כי יש להעמיד את הנכות התפקודית של התובעת על 20 אחוז, והורה לחברה לשלם לתובעת יותר מ-275 אלף שקל בצירוף הוצאות משפט בסך 7,612 שקל, ובשכר טרחת עורך דין בשיעור של 20 אחוז מהסכום שנפסק, בצירוף מע"מ.
עו"ד יצחק דדון: "מרשתי מרוצה מהתוצאה הסופית, ההליך נמשך למרבה הצער שנים רבות בשל התעקשות הנתבעת בעניין האחריות. לשמחתנו השופט קיבל את כל טענתנו לעניין האחריות ואף קבע כי במקרה דנן אין להטיל אשם תורם על התובעת. לעניין הנזק התקבלו רוב טענותנו ומרשתי תוכל לצאת לדרך חדשה בעזרת הפיצוי אותו תקבל".
הנתבעת בחרה שלא להגיב לפניית אתר "פוסטה".
