ביוני 2020 הכריזה סגנית ראש העיר והממונה על תיק התחבורה, מיטל להבי (מרצ), כי עד שנת 2025 תל אביב תהפוך ל"עיר האופניים". מצד אחד, ההצהרה זכתה לתגובות חיוביות. מנגד, היא גררה בעקבותיה ביקורת קשה כלפי להבי וראש העיר רון חולדאי, בעיקר בקבוצת הפייסבוק "חניה ותחבורה לתל אביבים", שם מתחו ביקורת בטענה שהכלים הדו-גלגליים לא מתאימים לכל אדם, ובמיוחד לא לאנשים מבוגרים.
כך או כך, מאז ועד עתה נשאלה השאלה: האם תל אביב תוכל להפוך ל"עיר האופניים" עד שנת 2025, או שמא מדובר בגימיק רב מחדלים?
דו"ח שהגישה מבקרת עיריית תל אביב-יפו אורית שבתאי-פרנק מציב את הזרקור הציבורי שוב על הנושא. הביקורת בדוח על תפקוד העירייה ומדיניותה בנושא כלים דו-גלגליים זעירים, מחדד את הספק הציבורי באשר ליכולת ולכדאיות של העיר להשלים מהלך כזה.
עלות התוכנית הגרנדיוזית וארוכת הטווח של העירייה נאמדת בכמעט חצי מיליארד שקל. על רקע זה, המבקרת מותחת ביקורת על כך שלמרות שסקר פיצול נסיעות שימש כאחד מהכלים המרכזיים בתוכנית, "הסקר לא יועד מלכתחילה לגיבוש התוכנית האסטרטגית שכן המידע הנאסף במסגרתו חלקי בלבד… הביקורת העלתה, כי התוכנית אומנם קובעת יעדים ומטרות בלבד, אך אינה קובעת אבני דרך ויעדים מדידים לבחינת נאותות יישומה".
במסגרת פרויקט "עיר האופניים" שואפת העירייה להכפיל את מספר הרוכבים בעיר כך שיעמוד על 22 אחוז מהיקף האוכלוסייה, נתון כפול מזה שנמדד בשנת 2015 (11 אחוז). המבקרת מותחת ביקורת על כך שהעירייה לא התבססה על נתונים עדכניים אלא על נתון ש"אינו עדכני ואינו כולל את שיעור השימוש בכלל הכלים הזעירים והחשמליים בעיר, אשר עלה באופן משמעותי בשנתיים שקדמו לפרסומה ועומד בהתאם לסקר שנערך ב-2019 על שימוש של כ-20 אחוז".
"אם עיריית תל אביב תמשיך כך ספק אם תל אביב תוכל להפוך לעיר אופניים עד שנת 2025", אומרת המבקרת.
תשתיות, אופניים, תביעות
המבקרת מותחת ביקורת גם על המוכנות הבטיחותית של תל אביב יפו להפוך לעיר אופניים.
לדבריה, לטובת התוכנית הוקצו 26 אחוז בלבד משטח התחבורה העירוני, הרבה פחות מהתכנון המקורי שבו תוכנן להקצות 40 אחוז לטובת הנושא.
כמו כן, "לא גובשו הנחיות לתכנון שבילי האופניים בכל ההיבטים הנוגעים לתשתיות משלימות".
בנוסף, "התוכנית אינה מקדמת או מיישמת הטמעה של טכנולוגיות חדשות בכל הנוגע לשבילי האופניים הנסללים ברחבי העיר.
נמצא כי העירייה לא ערכה נוהל ייעודי המסדיר את הליך סלילת שבילי אופניים".
עוד נמצא, כי התוכנית "אינה עומדת בהנחיות מנהל התכנון וכוללת אך יישום חלקי של עקרונות היסוד לעידוד תחבורה ציבורית, הליכה ורכיבה על אופניים…".
ואם זה לא מספיק, אז התוכנית אינה קובעת מהם סוגי התמרורים אשר יוצבו בכל שביל אופניים, ואינה מאמצת שימוש בשילוט חכם כפי שמקובל במדינות אחרות בעולם".
בהקשר זה, המבקרת ממליצה ש"העירייה תקבע הנחיות תכנוניות רוחביות לצביעת שבילי האופניים אשר יחולו הן על שבילי האופניים הקיימים והן על שבילי האופניים שטרם נסללו".
עוד ממליצה המבקרת, שהעירייה תתקצב מעטפת של פעילויות הסברה וחינוך, על מנת להבטיח את יישומה המלא והמוצלח של התוכנית.
שבתאי-פרנק מבקרת גם את היעדר ריכוז נתונים על תביעות שהוגשו כתוצאה מנזקים אשר נגרמו מהשימוש בשבילי אופניים. "מממצאי הביקורת עולה, כי ביחידת הביטוח וניהול סיכונים לא קיימת רשימה מרכזת של התביעות שהוגשו בגין נזקים שנגרמו עקב ליקויים בשבילי אופניים סלולים", מציינת המבקרת.
זהירות קורקינטים בדרך
הקורקינטים השיתופיים שמציפים את העיר מוצאים עצמם גם כן בדוח. המבקרת מציינת כי "חברות הכלים השיתופיים לא הקפידו להעביר לעירייה את כל הדיווחים והנתונים הנדרשים מידי תקופה כנדרש".
לפי ההיתר שקיבלו שלוש חברות הקורקינט השיתופי, כל אחת מהן רשאיות להציב 2,800 כלים בעיר. "נמצא, כי לא נקבע מספר כלים מקסימלי שיותר לכלל החברות יחדיו להפעיל גם יחד ואשר ממנו ייגזר מספר הכלים שיותר לכל חברה להציב", מציינת המבקרת.
המבקרת קובעת גם כי שתיים משלוש החברות שקיבלו היתר לא הפעילו לפי הנוהל מוקד שירות, למרות הדרישה המפורשת לכך. "נמצא כי היתרי ההצבה שניתנו לחברות הכלים השיתופיים כוללים הוראה המחייבת את החברות בהצבת לוחית זיהוי בלבד וכי אינם כוללים את ההוראות בדבר נוהל טיפול בתלונות והדיווח לעירייה כנדרש בקול קורא", נכתב בדוח, "העירייה בחרה שלא להגדיר מדיניות, הנחיות והגדרות ברורות לכלל החברות בעת הסדרתן של נוהל למתן סנקציות ולטיפול בדרכי האכיפה במסגרת הנחיותיה שנקבעו בקולות הקוראים. כמו כן, נמצא כי בפועל החברות בחרו ליישם את הנוהל אותן קבעו – באופן שונה".
בהקשר הזה ממליצה המבקרת כי אחת לתקופה תבחן העירייה את החלטותיה בדבר מספר הכלים השיתופיים המרבי שיפעל ברחבי העיר ללא הפרעה לסדר הציבורי והתנועה.
גם הרשות לתחבורה, תנועה וחניה שפועלת תחת העירייה ומתוקצבת ב-50 מיליון שקל (נכון לזמן הכנת הדוח) זוכה לביקורת. "אין נהלי עבודה המסדירים את תהליכי העבודה בליבת פעילות ובדגש על הטיפול בהסדרת פעילות חברות הכלים השיתופיים – נושא המצוי כולו באחריות הרשות".
פיקוח על הפיקוח
המבקרת הקדישה חלק מהדוח לאגף הפיקוח בעירייה שלדבריה "חסר פרמטרים ברי מדידה לבחינת עמידתו ביעדי האגף בתחום האכיפה".
מממצאי הביקורת עולה, כי כ-44 אחוז מדוחות הקנס שניתנו בין השנים 2017-2020, אשר עומדים במצטבר על יותר מתשעה מיליון שקל, טרם נגבו על ידי העירייה. עוד יותר מכך, מהדוח עולה כי עבור יותר מרבע מהכלים הדו-גלגליים הזעירים שנתפסו בשנים 2018-2019 ובמחצית שנת 2020 לא שולמה אגרת שחרור על ידי הבעלים.
בהקשר זה ממליצה המבקרת כי "העירייה תמשיך לפעול מול השלטון המרכזי לקידום הרחבת החקיקה בכל הנוגע לסמכויות הפקחים העירוניים בנוגע לאכיפת עבירות תנועה ועבירות נלוות".
תגובת עיריית תל אביב-יפו: "אין עוד עירייה במדינת ישראל המחויבת להסדרת נושא הכלים הדו גלגליים כמו עיריית תל אביב-יפו. אנו מעודדים ביקורת ומקבלים את המלצות דוח המבקרת. רוב רובן של ההמלצות טופלו ויושמו בשטח במהלך השנתיים האחרונות. נמשיך לפעול למען בטיחותם של כל משתמשי הדרך".
