תחקיר "פוסטה": 18 תובעים נטשו את מחלקת התביעות באגף התנועה בתקופת פיליפסון

שתף כתבה עם חברים

המהלך האחרון בו דורשת המפקדת המודחת לחזור לתפקידה גרם לפקודיה הפורשים לפתוח את חרצובות לשונם במיוחד ל"פוסטה", ובגיבוי נציב הקבילות, השופט דוד רוזן, "היה פחד מאוד גדול לדבר, זה היה כמו חונטה צבאית ומשטר דיקטטורי"

"הדברים משוללי יסוד וחסרי בסיס, ועל כן אינם ראויים להתייחסות". נצ"מ שרית פיליפסון

"היא באה לתפקיד גדול על מידותיה בהרבה רמות"; "היא לא הבינה כלום בעולם המשפט והתעבורה"; "אם תשאל אותה איך עובד הינשוף, אין לה מושג"; "היה פחד מאוד גדול לדבר במחלקה, זה היה כמו חונטה צבאית ומשטר דיקטטורי".

אחרי ששומעים את הדברים הללו, שנאמרו ל"פוסטה" על ידי כמה מאלה שעבדו עם נצ"מ שרית פיליפסון, ראש מחלקת תביעות תעבורה היוצאת באגף התנועה, לא מפתיע לגלות כי 18 תובעים פרשו במהלך כהונתה הקצרה אך הסוערת, שהסתיימה בהדחתה מהתפקיד אליו מונתה קצינת הדוברות לשעבר של מחוז דרום, על ידי הבוס שלה אז כאשר מונה למפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, ובו היא זכתה לגיבוי מלא של ראש אגף התנועה היוצא, ניצב דורון ידיד, שמונה לאחרונה למפקד מחוז ירושלים.

היועץ המשפטי של המשטרה דאז, עו"ד שאול גורדון, התנגד נחרצות למינוי שלה לתפקיד הרגיש, ואף נימק זאת: "יש מקרה שמעיד על היתכנות לבעיה באמינות של הקצינה", טען.

גורדון התייחס למקרה שאירע ב-2011, כשנצ"מ פיליפסון התנגשה עם רכבה ברכב אשר היה שייך לפרופ' שמואל ניצן, אחיו של פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן. לדברי בעל הרכב, פיליפסון הודתה בפני פרופ' ניצן על אשמתה בתאונה, ואף הבטיחה להעביר לו פיצוי, אולם לאחר מכן התכחשה לסיכומים וחזרה בה מההודאה והסיכומים שבעקבותיה. פרופ' ניצן הגיש נגדה תביעה, במהלכה נחשפו תצהירים המוכיחים את אשמתה של פיליפסון ואת חוסר אמינותה.

עו"ד גורדון החליט לבדוק את המקרה, אולם הבהיר כי "אף כי אם יש ממש בטענות, הרי שאין מדובר בעבירה פלילית אלא בהתנהגות לא ראויה אשר אינה הולמת קצינה בכירה בכלל, וכזו המופקדת על תחום תביעות התעבורה בפרט. עו"ד גורדון הדגיש כי מדובר במינוי בעייתי, והשר לביטחון פנים דאז יצחק אהרונוביץ' עיכב את המינוי, אולם בסופו של דבר התקפל ופיליפסון התמנתה לתפקיד במשמרת של המפכ"ל דנינו.

קומבינת המצלמות

בינואר השנה הסתבכה נצ"מ פיליפסון בפרשה נוספת, הידועה כפרשת המצלמות המהירות א'3. במסגרת דיון בבית המשפט בשאלת אמינות מצלמות המהירות של המשטרה, העיד ראש מכון התקנים בפועל, אילן כרמית, כי נכח בעשרה ניסויים שנערכו בהולנד לפני עשר שנים, וכי עוזרו נכח בכ-500 הליכי ניסוי נוספים במערכת המצלמות.

ב-25 באוקטובר 2016 יצאה משלחת של משטרת ישראל למעבדה בהולנד כדי לאתר את התיעוד המפורט של הניסויים שעליהם העיד כרמית. עוד באותו היום שלח כרמית הודעת דואר אלקטרוני לנצ"מ פיליפסון ולעו"ד דוד כתר, התובע שניהל בפועל את התיק, ובה הוא חזר בו מעדותו בבית המשפט ומהטענה שנכח בניסויים, שהיו בסיס למתן תו התקן למצלמות המהירות הללו בישראל.

אולם, התביעה המשטרתית, בהנחייתה של פיליפסון, הסתירה במשך שנה וחצי מבית המשפט את העובדה שכרמית חזר בו מעדותו, הדבר נחשף על ידי עו"ד תומר גונן שניהל את התיק המדובר בבית המשפט בעכו, והשופט בתיק יעקב בכר ביקר בצורה חריפה את התביעה המשטרתית שפיליפסון עמדה בראשה, וקבע שהיא מעלה בחובותיה כלפי בית המשפט. החשיפה של עו"ד גונן הכתבה גלים בכל כלי התקשורת, וכרמית שטען כי הוא שגה בתום לב והתבלבל בפרטים, נחקר באזהרה בחשד למתן עדות שקר.

עוד ביטוי לחשיבות התפקיד של נציב הקבילות. שופט לשעבר דוד רוזן (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הדו"ח החמור של רוזן

בעקבות הפרשה ותלונות שהוגשו לנציב תלונות הציבור, השופט בדימוס דוד רוזן, הוא חקר את הנושא וחיבר דו"ח מיוחד בו המליץ להדיח את נצ"מ פיליפסון מתפקידה, ואף לפתוח נגדה בחקירה פלילית עקב סדרת פעולות שקר לכאורה, והסתרת ראיות מבית המשפט. "מכלל התמונה מתברר כי בית המשפט הוטעה במכוון על ידי מייצגי המדינה בערכאות", כתב רוזן. "התביעה, בידיעתה המלאה ובהנחייתה של הקצינה הבכירה, בחרה להסתיר לאורך שנה וחצי מידע חדש.

"אף שהתביעה העריכה כי תו התקן שניתן למצלמות המהירות שווה כקליפת השום, היא הוסיפה לטעון בבית המשפט בנחישות לתקפותו…פיליפסון ציינה בהתייחסותה כי לא היא ניהלה את התיק ולא עודכנה באופן שותף בנעשה בו… עמדה זו של פיליפסון מתנגשת חזיתית בדברים שנמסרו לי בצורה דווקנית וחד משמעית על ידי התובעים המעורבים בתיק".

בעקבות הדו"ח החליט ממלא מקום המפכ"ל, ניצב מוטי כהן, על השעייתה של פיליפסון מהתפקיד. הסערה הציבורית, הדו"ח של נציב הקבילות, והחלטת המפכ"ל הממונה להשעות אותה, לא גרמו לפיליפסון להנמיך ראש ולהמשיך בדרכה, במשטרה או מחוצה לה. להיפך. באמצעות עורכות הדין איריס ניב-סבאג ונוית נוי היא פנתה לאחרונה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה שיורה להחזירה לתפקידה, לטענתן, מהלכים שנעשו כלפיה התבצעו שלא כדין.

"החלטת הנציב והבירור שנערך בפניו נגועים בחוסר סמכות קיצוני, לוקים בכשלים מהותיים ובחריגה קיצונית מכללי הצדק הטבעי", נכתב בבקשה. "נקבעו מסקנות קיצוניות ומרחיקות לכת תוך ייחוס של הלך רוח מעין פלילי, שמבחינת השלכותיו ותהודתו הציבורית, מקביל במהותו, במובנים רבים, להרשעה בהליך פלילי. זאת מבלי שהתקיים הליך כזה בפני הנציב ומבלי שיכול היה להתקיים בפניו הליך כזה".

השופט רוזן מסביר למעשה מדוע התובעים הפורשים חוששים לדבר

לפי תחקיר "פוסטה", המהלך האחרון בו היא דורשת לחזור לתפקיד, לא רק שלא התקבל בעיין יפה בצמרת המשטרה, הוא גם גרם לעובדים רבים במחלקת התביעות של אגף התנועה, כאלה שעבדו תחת נצ"מ פיליפסון, לפתוח את חרצובות לשונם נגד המפקדת שלהם לשעבר. לפי הטענות, רבים מהם נאלצו לעזוב מרצונם את התפקיד במחלקה השוחקת ממילא.

עו"ד בני סמו, שבאותה תקופה היה קצין אגף התכנון של אגף התנועה, הוא המרואיין היחיד שהסכים לדבר בשמו: "לקחו את הכבוד לעורכי הדין במחלקה, וברגע שאין כבוד אין טעם לעבודה. לעורך דין אמורה להיות חשיבה עצמאית, ובתקופה שלה לקחו את החשיבה העצמאית. פיליפסון היתה נכנסת להיסטריות, היא השפילה אנשים, היא דכאה כאלה שהיוו איום עליה, והיו הרבה תובעים שעזבו את המשטרה בגללה. תובעים מעולים, שפשוט לקחו את הרגליים ועזבו".

א', תובע לשעבר באגף התנועה: "זה היה שלטון טרור. פיליפסון היתה צורחת ומשפילה פרקליטים, הרבתה לומר שזה גוף הייררכי, והתערבה בכל דבר, עד שהיכולת שלנו לתפקד, כתובעים מקצועיים, נפגעה. ההתנהלות שלה, עם הפחד שהשליטה, הוביל לשיתוק מערכות. תובעים חששו לדבר עם סניגורים על הסדרי טיעון, כדי שהיא לא תחשוב עלינו דברים רעים, ולעיתים נאלצנו לבצע דברים שלא תמיד הסכמנו לגביהם. למשל, אם היה תיק עם ראיות חלשות, שלא צריך להגיש כתב אישום, הגשנו בכל זאת בגלל הלחץ שהיה עלינו".

תלונות נוספות על יחס מתעמר נאמרו ל"פוסטה" על ידי פקודים נוספים פרשו בעצמם מהמשטרה, אולם הם עדיין מסרבים לדבר בגלוי. את ההסבר לסירוב להיחשף ניתן למצוא בדברי הנציב רוזן, שכתב בדו"ח כי תובעים בתיק הדגישו את שליטתה של פיליפסון בניהול התיק, ואת העובדה שירדה בהנחיותיה לפרטי פרטים. "התובעים ביטאו בפגישות שנערכו בנציבות, באומר ובשפת גוף, את מוראתה של זו עליהם. הם לא הסתירו את חששם, כי פיליפסון תפרע מהם באם ייודע לה שהם שיתפו פעולה בבירור התלונה בנציבות".

ראש אגף התנועה בתקופת פיליפסון, ניצב דורון ידיד

משפטים זה לא מתמטיקה 

דוגמה ליחס של פיליפסון אפשר למצוא בדברים שאמר ל"פוסטה" פקוד אחר, שמספר על אחד המקרים בו היא ביקשה ממנו ומעובדים נוספים לבצע מטלה, והורתה להם להישאר עד שיסיימו. למרות שסיימו ב-23:00 הם נדרשו להגיע למחרת השכם בבוקר. "אנשים שגרו רחוק לא ישנו בלילה בגלל זה", סיפר ל"פוסטה", וטען כי למחרת בבוקר, "פיליפסון לא הגיעה בזמן כמובן, וכאשר היא הגיעה במהלך היום היא אמרה לנו שהנושא הזה כבר לא רלוונטי.

"פיליפסון היתה נכנסת בתובעים", הוא ממשיך, "וכשאגף התנועה עושה בקרה על תובעים, זו פגיעה בעצמאות. היא הפכה את מקצוע המשפטים למתמטיקה. היא עשתה טבלת ענישה, ואם תובע היה עושה הסדר טיעון בניגוד לטבלה, היא הייתה נכנסת בו. אבל משפטים זה לא מתמטיקה, והסדר טיעון תלוי בנסיבות האישיות של כל נאשם. השופטים בדיונים היו מתרגזים על התובעים שלה".

גם ל', תובעת נוספת שעבדה תחת פיליפסון, הביעה את דעתה על פיליפסון. "היא פריק קונטרול, חייבת לדעת הכול כל הזמן. התפקיד של עורך דין דורש שיקול דעת, ומאחר שהיא בדקה המון תיקים על בסיס קבוע, זה גרם לתחושה שבודקים אותנו בציציות. אנשים פחדו לבצע את עבודתם. הכוונות שלה אמנם היו טובות, והיא רצתה באמת ליצור מצב ראוי לדעתה, אבל התחושה שנוצרה אצלנו הפקודים שלה היתה קשה".

עו"ד ניב-סבאג הגיבה בשם פיליפסון על ממצאי תחקיר "פוסטה" וחוות הדעת של פקודיה לשעבר: "הדברים משוללי יסוד וחסרי בסיס, ועל כן אינם ראויים להתייחסות".

השארת תגובה

תגובה אחת על “תחקיר "פוסטה": 18 תובעים נטשו את מחלקת התביעות באגף התנועה בתקופת פיליפסון”

  1. אתם רציניים ?? למה לא פנו אליי ? הייתי מספר לכם הכל ובשמי המלא. כמה נזק שהאישה הרעה הזאת גרמה למשטרת ישראל …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *