פקידת בנק שעקצה מיליון שקל מלקוחה ערירית בקשה להכיר בכסף כמתנה

בית המשפט המחוזי מרכז דחה לאחרונה ערעור של יועצת השקעות בבנק הבינלאומי, שקיבלה במרמה מיליון שקל מלקוחת הבנק בת 90, וחויבה בתשלום מס הכנסה בסך 800 אלף שקל על הכנסותיה מכספי העושק.

רות בסון, עובדת בנק לשעבר בסניף רחביה בירושלים, הגישה ערעור על שומות המס שהוצאו לה, לאחר שהורשעה בעבירות של עושק, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ועבירות מס.
המתלוננת ק', לקוחת הבנק, היתה קשישה ניצולת שואה ערירית ילידת 1927 ללא קרובים אשר התגוררה בדיור מוגן. בסון עבדה בבנק הבינלאומי במשך 40 שנה. היא ו-ח' המנוח, שהיה מנהל מחלקת הבנקאות הפרטית בסניף רחביה, יעצו לקשישה בנוגע להשקעת כספיה בבורסה וניהול חשבונה.

מדובר בפרשה קשה שבה בסון ו-ח' ניצלו את חולשת הקשישה כדי להוציא ממנה כספים לכיסם הפרטי. לפי כתב האישום שבו הודתה בסון, במהלך השנים 2010-2014 היא נצלה את האמון שרחשה לה הקשישה כעובדת בכירה בבנק, את קלות דעתה במתן כסף ואת חוסר ההתמצאות שלה בעניינים כספיים. בסון ניצלה גם את מצוקתה שנבעה מהיותה קשישה וערירית, הזקוקה לסיוע בפעולות מנהליות ואת חולשתה הגופנית.

בסון וח' התעניינו בשלומה של הקשישה, ביקרו אותה בבית האבות ובבית חולים בו אושפזה, וסייעו לה בפעולות מנהליות שונות. במהלך התקופה הזו הם גם החתימו אותה על ביצוע השקעות, וקיבלו מידיה 40 צ'קים "פתוחים" בסכום של כ-1.5 מיליון שקל ללא שם מוטב. 34 צ'קים נפרעו על ידי בסון ו-ח'. בסון פרעה המחאות של הקשישה ב-993 אלף שקל אצל נותן שירותי מטבע, ונטלה את סכומי הכסף לכיסה, תוך שנקטה פעולות שמטרתן לשמור על חשאיות הכספים.
שש המחאות שעדיין לא פרעה, בסכום של 132 אלף שקל, בסון הסתירה בחדר הכביסה בביתה ו-74 אלף דולר שפרטה בצ'יינג' מכספי הקשישה הסתירה מתחת לארון המטבח. בנוסף שכנעה בסון את הקשישה להכין צוואה חדשה ולהוריש לה את כספיה.

ח', הקולגה של בסון, מנהל מחלקת הבנקאות הפרטית כאמור שפרט כספים נוספים של הלקוחה, שם קץ לחייו בעקבות חשיפת הפרשה.
בסון הועמדה לדין, הורשעה בעושק ומרמה במיליון שקל, ובמסגרת הסדר טיעון קיבלה עונש קל במיוחד: שישה חודשי עבודות שירות בלבד. זאת לאחר שהחזירה לקשישה המתלוננת את הכספים.

לאחר הרשעתה הוציא מס הכנסה לבסון ולבעלה שומה לתשלום מס בכ-780 אלף שקל, על אותם כספים שעשקה, מאחר ולא דווחו על הכספים.
בני הזוג הגישו ערעור על חיוב המס באמצעות עו"ד עמית בכר, מי שמכהן כיו"ר מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.
במסגרת הערעור, פקידת הבנק הוותיקה התכחשה לעובדות בהן הודתה בתיק הפלילי. לטענתה, היא קיבלה מיליון שקל מהקשישה כ"מתנה" והוקרה עקב "חברות אישית" ועל כן הכסף אינו נחשב כהכנסה ואינו חייב במס.
לחלופין, בסון ביקשה לקבוע כי ההכנסה שעליה לא דווחה בוטלה ואוינה (נמחקה) מרגע שהחזירה לקשישה את הכספים, ולכן פקיד השומה נהג ב"חוסר תום לב" כאשר חייב אותה במס.
הפקידה הוותיקה (65) אף טענה להרשעת שווא במסגרת הסדר הטיעון. לטענתה, הקשישה התלוננה רק "בגלל לחצים שהופעלו עליה" וגם היא עצמה, בסון, הודתה בעבירות עקב לחץ שהפעיל עליה הסנגור שלה בתיק הפלילי.

שופט בית משפט המחוזי שמואל בורנשטין, הדן בערעורי מס, דחה מכל וכל את טענותיה של בסון.
"בשום אופן", כתב השופט, "אין לקבל את הטענה כי מעשים שפלים ומכוערים שנעשו תוך ניצול מצוקתה של אישה קשישה וערירית, אשר תפסה את הנאשמת בשגגה כאדם מיטיב יחשבו לצורך דיני המס כמתנה. בעדותה בפניי טענה המערערת (בסון) כי מדובר בכספים שניתנו לה 'מכל הלב'. מעדותה זו ניתן להסיק כי המערערת לא הפנימה את חומרת מעשיה, ונטילת האחריות על ידה (בתיק הפלילי, כדי לקבל הקלה בעונש) היתה מן השפה ולחוץ".

השופט הזכיר כי עבירת העושק בה הודתה בסון מושתתת על ניצול מצוקתו של הזולת, "לשם דרישת דבר שאינו מגיע כדין".
האם סבורה המערערת, כתב השופט, כי "מתנה מחברה טובה" ו"קבלת דבר שאינו מגיע לה כדין", יכולים לדור בכפיפה אחת?
בנסיבות של עושק, הוסיף השופט, "אדם מוצא עצמו במצב נפשי שבו הוא אנוס לפעול בניגוד לטובתו, עקב ניצולו על ידי אחר".

טענות הערעור מקוממות, הוסיף השופט וכתב כי המערערת הורשעה על פי הודאתה בעבירה של אי דיווח על הכנסה, וכעת היא טוענת שלא מדובר בהכנסה.
עוד הוא הוסיף כי הסדר הטיעון עליו חתמה בסון היה מיטיב, היא זכתה להקלה ממשית בעונש (שישה חודשי עבודות שירות כאמור, וחילוט של 650 אלף שקל), ובין השיקולים שציין בית המשפט הפלילי להקלה בעונש היה שומות המס האזרחיות שתלויות נגדה.
כעת, לאחר ההסדר המקל, היא מבקשת לבטל גם את אותן שומות. "מדובר בהכנסה שמקורה בעבודה ומשלח יד", כך נקבע.

השופט דחה גם את בקשתה של בסון לקבוע כי העובדה שהחזירה לבסוף את הכספים לקשישה "מאיינת" את ההכנסה עליה חויבה במס.
בקשה דומה לביטול שומה על כספים שנגנבו עקב החזרתם המאוחרת, הוגשה בשעתו על ידי שר האוצר המנוח אברהם הירשזון ובית המשפט העליון דחה את בקשתו. בהתאם להלכות מס שנקבעו בתיק הירשזון וגם בעניין איש ההשקעות רועי חיון, השופט בורנשטיין דחה את בקשת בסון לקזז לאחור הוצאות עקב השבת הכסף, או להכיר בכספים שנגבו במסגרת חילוט פלילי כהוצאה מוכרת לצרכי מס.

בית המשפט חייב את בסון בסיכומו של דבר בתשלום השומות למס הכנסה, ובהוצאות משפט של 40 אלף שקל.
עם זאת יש לציין, כי בכל הנוגע לקשר בין חילוט לגביית מס, ייתכן שנפתח סדק משפטי חדש: בשבוע שעבר קיבל בית המשפט העליון בקשה של רועי חיון לערוך דיון נוסף בהרכב מורחב של חמישה שופטים בשאלה האם לאפשר לנכות בכל זאת משומת מס אזרחית כספים שחולטו עקב הליך פלילי – ובכך להתחשב בחילוט כאשר מגיעה עת גביית המס. הדיון המורחב ייערך לפני השופטים פוגלמן, עמית, סולברג, מינץ והנשיאה חיות.

פרקליטה של עובדת הבנק, עו"ד בכר מסר: "מדובר בפרשה עגומה שהתרחשה לפני כעשור, במסגרתה גב' בסון לא קיבלה במרמה כספים אלא הורשעה בעבירת עושק. זאת בעקבות מעשים שבוצעו יחד עם מנהל של גב' בסון בבנק, אשר במהלך החקירה שם קץ לחייו. עקב נסיבות טרגיות אלה ומצב נפשי קשה אליו נקלעה, בחרה בסון להודות ולשים את הפרשה מאחוריה. עוד בתחילת הפרשה בסון החזירה למתלוננת את כל הכספים, ולאחר ההרשעה אף שילמה קנסות ופיצויים כך שבטרם הוצאה שומת המס כבר היתה בסון בהפסדים כבדים, ולא היתה הצדקה להטיל עליה שומת מס אזרחית.
"הערעור נסמך בין היתר על הערות כב' השופט סולברג (דעת מיעוט) בפרשת הירשזון, אשר קבע כי סיטואציה כזו שבה פקיד שומה מוציא שומה מאוחרת לאחר שכבר נודע לו שכספי עבירה הושבו, יוצרת תחושת עוול ואין בה מס אמת. אנו בוחנים גם את החלטת בית משפט העליון בעניין חיון ונשקול הגשת ערעור".