נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות פרסמה נוהל רשמי לעריכת הליכי גישור פלילי בבתי המשפט. הנוהל מאחיד ומסדיר בכללים קבועים את הליכי הגישור הפלילי בבתי המשפט השונים, והוא מבוסס על עבודת צוות שופטים שהגיש לנשיאה חיות את מסקנותיו.
הגישור הפלילי מהווה פרקטיקה מקובלת בבתי המשפט. הוא מתקיים בפני שופט מגשר, שאינו השופט אשר שומע את הליך ההוכחות בתיק. מטרת הגישור הפלילי לסייע לצדדים להגיע לתוצאה מוסכמת, תוך צמצום שלבי בירור ההליך וקיצור הזמן הנדרש לניהולו. הנוהל הרשמי גובש לאחר קבלת הערות מפרקליטות המדינה, הסנגוריה הציבורית, חטיבת התביעות במשטרה ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.
מטרת הגישור הפלילי לסייע לצדדים לצמצם את הפערים לקראת גיבוש הסדר טיעון, מבלי שיש לבית המשפט סמכות הכרעה. ההשתתפות בהליך גישור פלילי מותנית בייצוג הנאשם ובהסכמת הצדדים – ותוכנו חסוי מפני השופט הדן בהליך העיקרי. השופט המגשר יכול לקבל את חומר הראיות לעיונו, לבחון את הראיות בתיק ואת עוצמתן, לשמוע את טענות הצדדים בעל-פה, לקבל עיקרי טיעון בכתב, ולאמוד את סיכוי ההרשעה, את העונש הצפוי לנאשם אם יורשע ולהציע לצדדים להגיע להסכמות קונקרטיות.
השופט המגשר יציין בפרוטוקול הדיון, בהתאם לשיקול דעתו, את עיקרי הדברים שנאמרו בדיון, העובדה שניתנה הצעה על ידי בית המשפט, והוא אף רשאי לציין את תוכנה של ההצעה.
במקרה שבו גיבשו הצדדים במהלך הגישור הפלילי הסדר טיעון "סגור" או הסדר טיעון "פתוח" לעונש – ככלל, יוותר הדיון לפני אותו שופט, אשר יקבל את הודאת הנאשם, יכריע, ישמע במידת הצורך טיעון "פתוח" לעונש ויגזור את דינו של הנאשם – אלא אם כן מתקיימת עילת פסלות או אם השופט המגשר סובר כי ראוי שהטיעונים לעונש ישמעו לפני השופט של ההליך העיקרי.
בצוות שגיבש את הנוהל היו מספר שופטים שהתמחו בגישורים פליליים. בראש הצוות, השופט ד"ר עמי קובו מבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, ולצדו השופט בני שגיא, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט המחוזי בדימוס צבי גורפינקל, השופטת אפרת פינק, שופטת בפועל בבית המשפט המחוזי מרכז, וכן אנשי הנהלת בתי המשפט.
בדוח צוות השופטים נכתב כי "היתרון המרכזי של השיטה הוא ביעילותה. במקרים רבים הצדדים אינם מצליחים להידבר בינם לבין עצמם באופן אפקטיבי, ואין ביכולתם להגיע להסכמות. שופט ההוכחות בהליך הפלילי אינו יכול להביע את דעתו באופן ממשי על התיק במהלך שמיעתו, מחשש שהדבר יוביל לפסילתו, אולם השופט המגשר הפלילי רשאי לעשות כן, וכך ביכולתו להביא את הצדדים להסכמה באופן שיחסוך זמן שיפוטי רב אשר לעתים יורד לטמיון בשמיעת הוכחות בתיקים אשר לעתים תוצאתם ידועה מראש. מעורבותו של השופט בהליך מוסיפה ממד של אובייקטיביות, שיש בה כדי לנטרל את החשדנות הטבועה בין הצדדים ולתת להם הערכה מקצועית על מצבם".
הצוות הציע לבנות מערך הכשרות והשתלמויות לשופטים בתחום. "השופט המגשר הפלילי נדרש לכישורים מתחום האינטליגנציה הרגשית, לא פחות מאשר האינטליגנציה האנליטית", נכתב בדוח. "עליו לדעת להקשיב, והצדדים צריכים להשתכנע שהוא אכן מקשיב להם ומתייחס ברצינות הראויה לטענותיהם. עליו להכיל את טענותיהם ולא לדחותן בתקיפות. עליו לראות את ההיגיון והטעם שבטיעוני כל צד, לגלות אמפתיה, ולתת משקל לאינטרסים ולצרכים של כל אחד מן הצדדים. השופט המגשר נדרש לכישורי משא ומתן ויישוב סכסוכים, לא פחות מאשר כישורי החלטה. השופט המגשר צריך לרכוש את אמונם של הצדדים, ולגלות יכולת לנהל דיאלוג אפקטיבי עמם".
