חודשיים לאחר שכתב אישום חמור הוגש נגד שישה מוכרים למשטרה בתיק סחיטה ועבירות נשק, השופט עידו דרויאן גמליאל מבית המשפט המחוזי מרכז קבע כי התשתית הראייתית נגד הנאשם המרכזי נואל אברג'ל – קלושה.
לצד אברג'ל הואשמו בשני כתבי אישום נפרדים גם בן צבאן, חן דסה, וואסם בדר, ואם בדר ואלעד כהן.
לאברג'ל מיוחסות עבירות סחיטה בכוח, נשיאת נשק ותחמושת וירי מנשק חם.
אחד הנאשמים, צבאן, כבר נשפט בפרשה: סנגורו, עו"ד כרמל בתו, הגיע לאחרונה להסדר טיעון עם הפרקליטות, במסגרתו הורשע צבאן בהטרדה טלפונית והוטלו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל.
במרכזו של כתב האישום מעקב שניהלו בלשי יאחב"ל אחר הקבוצה של אברג'ל. הבלשים תפסו אקדח ממנו נורו שני כדורים לעבר סוהרים מכלא איילון, ועוד 14 כדורים לעבר גובה חובות לשעבר. לפני 15 שנה עבד הגובה במשרד לניכיון צ'קים שנשלט על ידי יצחק אברג'ל (דודו של נואל). נטען כי אותו גובה נותר חייב למשרד סכום של 400 אלף דולר – סכום שאותו לכאורה אברג'ל ושותפיו לכתב האישום דרשו לכאורה תוך ביצוע עבירות פליליות.
לטענת הפרקליטות, עצם הדרישה לתשלום חוב עתיק ומוכחש, קיומה של פגישה למטרת לחץ על המתלונן, טון מאיים בהודעות קוליות ששלח אברג'ל למתלונן, תגובתו הנזעמת לדחיות הפגישה ולעירוב אדם נוסף, וכמובן גם הירי לעבר ביתו ורכבו של המתלונן – יוצרים מארג ראייתי משכנע.
מנגד טען סנגוריו של אברג'יל, עורכי משה יוחאי ונס בן נתן, וכי מדובר במשא ומתן לגיטימי שאין בו איום או סחיטה, והם כפרו בירי שיוחס לאברג'ל או למי מטעמו.
בכל הנוגע לנשיאת אקדח והירי, הסנגורים ציינו כי אין ראיה ישירה הקושרת עבירות אלו לאברג'ל, והוסיפו כי הפרקליטות מסתמכת על מסכת ראיות נסיבתיות, שעיקרן סמיכות זמנים בין הירי לבין דרישותיו המאיימות של אברג'ל מהמתלונן, ונשיאה והסתרה של האקדח בידי חברו הטוב.
הפרקליטות שללה סכסוכים נוספים של המתלונן, כך שלטענתה אברג'ל הוא "בעל עניין" יחיד בהטלת אימה על המתלונן. מנגד טענו הסנגורים, כי לא נמצא כל קשר בין אברג'ל לבין האקדח והירי, ולא נשללה כלל אפשרות לסכסוכים אחרים בהם היה מעורב המתלונן.
באשר לפגישה בין הצדדים, שבה נדרש המתלונן לשלם את החוב הכספי, שני הצדדים הסכימו כי אכן פגישה כזו התקיימה, וכך גם ההתקשרויות בין אברג'ל לצבאן והמתלונן, אלא שלטענת ההגנה לא עולות מהפגישה או מההתקשרויות עבירות פליליות.
לאחר סקירת כלל הראיות בתיק, השופט דרויאן גמליאל קבע ביחס לעבירות איומים וסחיטה שיוחסו לאברג'ל, כי לא היה טון מאיים בדבריו. "המוניטין של אברג'ל ושל חלק ממשפחתו אינו יכול לבוא במקומן של ראיות", ציין השופט והוסיף ביחס לירי – כי לא ניתן לקשור אותו לאברג'ל אף שהמתלונן חושד בו. "התשתית הראייתית בכל הנודע לתחושת האיום שנוצרה אצל המתלונן מהתנהלותו של אברג'ל – כוחה רפה מאוד", אמר השופט דרויאן גמליאל.
לגבי נשיאת אקדח וירי על ביתו ורכבו של המתלונן, השופט קבע כי מדובר בראיות נסיבתיות. "נושא החוב הנטען הוא דודו של אברג'ל, דמות מוכרת ודומיננטית, כך שקיימת הסתברות לא זניחה שגם אחרים, זולת אברג'ל, פעלו לגביית החוב עבורו, לצד אברג'ל או ללא ידיעתו", ציין השופט והציג דוגמה: ניסיונו של צבאן לגבות את החוב ביולי 2020, ללא הנחייתו של אברג'ל. השופט גם קבע כי אין כל ראיה לכך שהאקדח הועבר לנאשם אלעד כהן על ידי אברג'ל או בהוראתו.
בשורה התחתונה קבע השופט כי "צבר העובדות מחשיד, אך לא מגבש תשתית ראייתית מוצקה דיה". גם שתיקתו של אברג'ל בחקירות, ציין השופט – "אין בכוחה לחזק את המצע העובדתי הדל". "קלושה" – הגדיר השופט את התשתית הראייתית נגד אברג'ל.
דיון המשך בבקשה להארכת מעצרו של אברג'ל עד תום ההליכים יתקיים בהמשך (30 נובמבר). נוכח קביעת בית המשפט, אברג'ל שוחרר מתיק זה, אך בכל מקרה הוא יישאר עצור עד להחלטה אחרת במסגרת תיק נשק אחר שמתנהל נגדו.
יתר הנאשמים עדיין עצורים בתיק זה.
שופטים בדיחה רק מעודדים פשע, אנרכיה גמורה, צריך לנער חזק חזק את מערכת המשפט להחליף את כולם ולקבוע כללים חדשים להתמודדות בפשע, כרגע המצב זה אפס הרתעה.