בואו נניח דברים על השולחן – ובפשטות.
בחודש אוקטובר 2018 ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה ובת זוגו בר כץ (כיום, אשתו), יצאו מהארץ וחזרו אליה בניגוד לחוק.
לאחר חקירת משטרה מתוקשרת הודיעה המשטרה על קיומה של תשתית ראייתית, והפרקליטות החליטה על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע. טענותיהם בשימוע לאכיפה בררנית נדחתה על ידי הפרקליטות ובדצמבר 2018 הוגש נגדם לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום בגין ביצוע עבירות של יציאה וכניסה לישראל שלא כדין, וקבלת דבר במרמה.
בידי הפרקליטות מצויה קלטת המתעדת את המעשים הפליליים לכאורה אשר מיוחסים לנוה ובר, מזמן אמת, כך שאין כל בעיה להשיג הרשעה באישומים נשוא כתב האישום.
כתב האישום נקבע לדיון בפני שופטת השלום הראשית של בתי משפט השלום במחוז מרכז, עינת רון. בחודש ינואר 2020 טענו שני הנאשמים לאכיפה בררנית, וסנגוריהם טענו שלא קבלו את כל חומרי החקירה מפרקליטות. בחודש מאי באותה שנת קורונה התקיים דיון מקדמי בעניין זה, ותגובת הפרקליטות ניתנה בחודש יוני 2020.
בג"ץ שהגישו נוה ובר נגד הפרקליטות באותו עניין – נדחה.
בין חקירות המשטרה להגשת כתב האישום בפרשת נתב"ג באה לעולם עלתה פרשת המין והמינויים, והוגש כתב אישום נוסף נגד נוה והשופטת לשעבר אתי כרייף.
עוד פרשה זו עושה גלים במערכת אכיפת החוק ובתקשורת, בחודש ספטמבר 2020 נוה ובר טענו כי השופטת עינת רון מנועה לדון בכתב האישום המתנהל בפניה, בשל המלצתה למנות את אתי כרייף לשיפוט.
השופטת רון לא נתנה החלטה בבקשה זו במשך חודשים ארוכים.
רק לאחר החלטת הפרקליטות באמצעות המשנה עו"ד שלמה למברגר, לסגור את תיק "המין והמינויים", ופניית עיתונאי בשאילתא למשרד המשפטים, "נזכרה" השופטת רון לדחות את בקשתה פסילתה מלדון בכתב האישום המתברר בפניה (6 אפריל 2021).
בפועל, המשפט בפרשת נתב"ג מוקפא, ועד כה טרם החל בו שלב ההוכחות, כשלוש שנים לאחר הגשת כתב האישום.
בשנת 2020, נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אורי שהם, קיבל תלונה שהגשתי נגד השופטת עינת רון בתיק אישי שלי שהתנהל בפניה, בו נמנעה היא מלתת החלטות תקופות זמן ממושכות: "ניתן להיווכח שבמהלך ההליך התמהמהה הנשיאה רון מלתת החלטות בבקשות שהגיש שטנגר, וכאשר בחלק מן ההחלטות לא ניתנה החלטה כלל", קבע נציב התלונות. "ניתן להבין את תחושת חוסר האונים שהביע עו"ד ד"ר חיים שטנגר בתלונתו".
על הרקע הזה, לא ברור לנו מדוע שנה ומחצה מאז שהוגשה בקשה לשופטת רון על התמהמהותה בתיק נוה ובר, אין מגישה הפרקליטות בקשה להמשך ההליך על אתר.
לא ברור לנו עוד, מדוע אין מגישה הנהלת בתי המשפט כתב אישום לבית הדין המיוחד לשופטים נגד השופטת רון, בגין התנהלותה הנוגדת לכאורה את הצהרת האמונים שלה, למלא את תפקידה כשופטת לפי הוראות חוק יסוד: השפיטה.
למצער, מדוע הנהלת בתי המשפט אינה קוראת לשופטת הבכירה לבירור משמעתי ופועלת להעברת תיק פלילי מתוקשר זה המתנהל בפניה למותב אחר.
בינתיים, העיתונאית שלי טפיירו מתאגיד "כאן" פרסמה לאחרונה, כי על רקע הסחבת המפורטת שוקלים נוה ובר לבקש הסדר טיעון בתיק נתב"ג.
הבקשה להסדר מאתגרת את הפרקליטות, מצד אחד שערוריות אפי נוה וההחלטה על סגירת התיק המרכזי נגדו, עקב מחדל של פרקליט המדינה דאז שי ניצן בנוגע לפריצת הטלפונים של נוה, ומצד שני ראיות מצויינות בפרשת נתב"ג ובראשן סרטון אבטחה המתעד את המעשים הפליליים.
השאיפה של נוה היא, שמכתב האישום יימחק האישום המהותי של קבלת דבר במרמה ויישארו בו האישומים הקלים יותר. כך, ככל הנראה, מבקש עורך דין נוה, שטרם הושעה מחברותו בלשכה, להימנע מהרשעה ורישום פלילי אשר ימנעו ממנו להמשיך בעיסוקו כעורך דין פעיל.
גילוי נאות; משרד עורכי הדין שבבעלותי המייצג את עמותת "ועשית הטוב והישר" הגיש עתירה לבית משפט המחוזי בירושלים נגד לשכת עורכי הדין ואפי נוה על רקע סירובה של הלשכה להעמיד לדין משמעתי את אפי נוה, על רקע המעשים הפליליים, לכאורה, שמייחסת לו הפרקליטות.
הדיון בעתירה נקבע בפני שופטת בית המשפט המחוזי, בירושלים, כבוד השופטת, תמר בר-אשר.
מדוברות בתי המשפט נמסר ש"בקרוב תינתן החלטה בתיק זה".
