יונתן פדידה – יתעורר מה"סאטלה של הבוקר" בעוד תשע וחצי שנים

תשע וחצי שנות מאסר בפועל.
פסילה בפועל של רשיון למשך 15 שנה.
פיצוי של 100 אלף שקל לכל אחת מהמשפחות של הקורבנות.

זה העונש מעורר המחלוקת שנגזר על יונתן פדידה, טבח בן 31 מאור עקיבא שהורשע במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של המתה בקלות דעת, של שני רוכבי האופניים, תומר ויינשטין (45) ויניב לוגסי (44). עוד הוא הורשע בעבירות:
שיבוש מהלכי משפט
נהיגה בשכרות
נהיגה בקלות ראש
נהיגה במהירות שיש בה סכנה לציבור
שינוי מבנה רכב
החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית

בפרקליטות מחוז מרכז ובצוות ההגנה הגיבו בשביעות רצון יחסית לעונש שגזרה נשיאת בית משפט המחוזי מרכז, השופטת דנה מרשק מרום, לאחר שהצדדים הגיעו להסדר טיעון בנוגע לסעיף ההרשעה הראשי – המתה בקלות דעת. מי שחשות פגועות מההסדר, ומהעונש שבא בעקבותיו הן בנות המשפחה של שני ההרוגים בתאונה, נשותיהם, אחיותיהם, האמהות, וכל בני המשפחה האחרים.

מלכתחילה הן דרשו סעיפי הרשעה חמורים יותר במדרג עבירות ההמתה החדש, אולם פרקליטת מחוז מרכז רחל אבישר אבלס, כבר לא יכולה היתה לשנות את פרטי ההסדר עליו סכמה עקרונית עם שני הסנגורים – עו"ד עדי כרמלי, ועו"ד ינון הימן. הפרקליטות הגבילה את עצמה ל-12 שנות מאסר, בנות המשפחה בקשו מהפרקליטות לדרוש לפחות 18 שנה. בעקבות הלחצים העלתה הפרקליטות את הרף ל-14 שנות מאסר, אבל עקב איומי הסנגורים לפנות לבג"צ על הפרת הסדר היא חזרה בה.
בסופו של דבר את העונש קבעה השופטת הבכירה, ועכשיו ההאשמות של בנות המשפחה מופנות גם אליה.

כמו בסרט
זמן קצר לפני התאונה הקטלנית ביצע פדידה מספר שינויים ("שיפורים") ברכב הפולקסווגן גולף שלו לצורך הגדלת הספק המנוע. כך, במהלך התקופה בה עבד במסעדה במושב בני ציון שבשרון הוא היה נוהג להנאתו בשעות הבוקר המוקדמות במהירות מופרזת בכבישי השרון לצד רוכבי אופניים ורצים לא מעטים, כאשר המנוע הרועם שלו מתריס, מפר את השלווה וסוחט הערות נרגנות של רוכבי אופניים קשוחים, לא פעם הוא היה תחת השפעת קנאביס שגם אותו נהג לצרוך להנאתו.
ביום התאונה, 16 דצמבר 2019, הוא עשה את דרכו לעבודה כטבח בישוב היוקרתי בני ציון, מרחף על כביש 5511. גם באותו הבוקר הנאשם נהג להנאתו במהירות מופרזת, עקף רכב בקו הפרדה רצוף במהירות של 160 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת היא 80 קמ"ש, ואז איבד שליטה על רכבו ודרס למוות את שני רוכבי האופניים, מלח הארץ במלוא מובן המילה, שעמדו בראש משפחות יפות, כל כך יפות שבא לבכות.
בדיעבד, בדמו נמצא החומר הפעיל (THC) של הקנאביס, וליד הרכב נתפסה שקית גראס במשקל שמונה גרם שהוא הספיק להחביא מיד לאחר התאונה, מה שגורם למשפחה לקבוע גם היום שמדובר ביותר מסתם המתה בקלות דעת אלא המתה ברשלנות – את הפרקליטות ובית המשפט הם לא הצליחו לעבור למרות כל הסימפטיה והתמיכה בתקשורת.

החיים הטובים במרוקו
תסקיר המבחן שהוגש בעקבות הסדר הטיעון ותיקון סעיפי כתב האישום העלה כי הנאשם התמודד מגיל צעיר עם הפרעות קשב וריכוז – אחד הסימפטומים הכי שכיחים בשנים האחרונות בקרב צעירים- אך הוא לא טופל תרופתית.
בהיותו בן 16 משפחתו עברה לגור במרוקו למספר שנים, בעקבות משרה בכירה שהוצעה לאביו. הנאשם תיאר את המגורים במרוקו ככאלה שסיפקו למשפחה איכות חיים ברמה גבוהה. לצד לימודי טבחות הוא סיפר על בילויים עם חברים במועדוני לילה, תיאר נסיעות ברכבי יוקרה וצריכת קנאביס וחשיש.
פדידה חזר לארץ אבל לא התגייס לצה"ל, הוא התגורר בבית הוריו באור עקיבא והחל לעבוד במסעדה במושב בני ציון, בה עבד במשך שנה עד למועד התאונה.
בפגישות עם שירות המבחן, נטען, הוא לקח אחריות על התוצאה הטראגית של התאונה לה הוא גרם ושיתף בקושי הרגשי שלו להתמודד עם התוצאות הקשות. לטענתו, הוא אכן נהג במהירות מופרזת אבל עשה כן מתוך היכרותו את הכביש ובשל העובדה שמדובר בשעת בוקר מוקדמת בה תנועת הרכבים דלילה יחסית, מהספורטאים הרבים הוא התעלם.
בשירות המבחן התרשמו כי הנאשם מבטא צער וכאב עמוקים, והמליצו להטיל עליו עונש של מאסר בפועל, אבל כזה שבמסגרתו הוא יוכל לקבל טיפול שיקומי.

נזיפת הנשיאה
התובע במשפט, עו"ד שגיא שגב, לא התרשם מהסנטימטליות הטיפולית בשירות המבחן, הוא הדגיש את חומרת האירוע והתנהלות הנאשם בו, וכמוסכם הוא ביקש עונש של 12 שנות מאסר לצד פסילה מנהיגה למספר דו ספרתי של שנים, לאחר השחרור.

הסנגורים, כרמלי והימן, בקשו לתת משקל לכך שהנאשם ויתר על ניהול משפט הוכחות כדי לחסוך עוגמת נפש למשפחות המנוחים, ללקיחת האחריות כפי שעולה מדו"ח שירות המבחן ולהתנצלות הכנה. הם הדגישו כי מדובר באדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, בעל עבר תעבורתי שאינו מכביד – שש עבירות ב-10 שנים מאז שקיבל את רשיון הנהיגה.
הסניגורים בקשו להסתפק בעונש שנע בין חמש לשמונה שנות מאסר.

בתום הדיון הנאשם עצמו נשא דברים, בסגנון הבנאליות של הרוע: "אני לוקח אחריות מלאה על מה שעשיתי, על החיים שלקחתי, ועל הסבל שגרמתי למשפחות של תומר ויניב. הלוואי ויכולתי להחזיר את הגלגל לאחור. בכל יום ובכל רגע מאז המקרה אני מצטער שזה הם ולא אני. הודיתי בכתב האישום בלי הרבה תיקונים, ובלי לסגור עם הפרקליטות את העונש מראש".

השופטת מרשק מרום, נשיאת בית משפט המחוזי, "נזפה" בו בתחילת גזר הדין: "הנאשם העז לנהוג באופן שלוח רסן.. תר אחר 'ריגוש' תוך הפגנת התנהגות מחוסרת גבולות כלפי אחרים, אותם סיכן באופן ממשי, והסוף הטראגי אכן הגיע".
יחד עם זאת, השופטת גם זקפה לזכותו את לקיחת האחריות וההתנצלות בפני משפחות נפגעי העבירה, אבל טענה שהיא בוחרת להטיל עליו "ענישה המצויה מעט מעל לרף התחתון של מתחם העונש שנקבע, על מנת ליתן ביטוי לשיקול של הרתעת הרבים ולמגמת ההחמרה ביחס לתאונות דרכים קטלניות".

עו"ד שגיא שגב, מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי) ביטא בתגובתו את שביעות הרצון בתביעה: "בית המשפט גזר על הנאשם תשע וחצי שנות מאסר, פיצויים למשפחות הקורבנות, 15 שנות שלילת רישיון מיום השחרור ועונשים נוספים. העונש שנגזר ממשיך את מגמת ההחמרה ביחס לתאונות דרכים קטלניות בכלל ולנהיגה בקלות דעת ותחת השפעת סמים בפרט. לאור נסיבות המקרה החמורות ביקשה הפרקליטות מבית המשפט להחמיר עם הנאשם ולהטיל עליו 12 שנות מאסר".

הסנגורים כרמלי והימן גם הם הביעו שביעות רצן יחסית, מהעונש שנגזר: "מדובר בתיק עם תוצאה טראגית מהסוג ששום תוצאה משפטית לא יכולה להיחשב להצלה, מקום ששני אנשים איבדו את חייהם ומשפחות לא ימשיכו לחיות כפי שחיו עד ליום התאונה. יחד עם זאת אנו סבורים שבית המשפט עשה את האיזונים הנכונים ולקח בחשבון את הפסיקה הנוהגת, את מצבו האישי של הנאשם ואף נתן משקל כפי שפירט בגזר הדין ללקיחת האחריות הכנה על מעשיו".