תובע הגיש כתב אישום על פדופיליה בלי לעיין ב-99 אחוז מחומרי החקירה

שתף כתבה עם חברים

עוד דו"ח מעורר תהיות של המבקר דוד רוזן: שבוע לפני תחילת שלב ההוכחות במשפט הפרקליטות פנתה לשופט תורן וביקשה השלמת חקירה מבלי ליידע את ההגנה או את בית המשפט על כך שהחומרים נעלמו במשטרה ולא הועברו כלל לפרקליטות

הפרקליט פנה בהסתר למשטרה לקבל קבצים שנתפסו, אבל הכונן החיצוני נעלם להם (דוברות משטרה)

פרקליטות מחוז תל אביב טענה בכתב אישום שהוגש לבית משפט שלום כי נאשם החזיק למעלה מ-3,500 סרטונים פדופיליים.
בפועל, היו בידיה 40 סרטונים בלבד, והפרקליט שהגיש את כתב האישום לא ראה את הרוב המכריע של החומר עליו ביסס את כתב האישום.

הדבר התברר רק כאשר ההגנה דרשה לקבל את חומרי החקירה, במלואם. היה זה שלושה שבועות לפני תחילת שלב ההוכחות, ושנתיים אחרי הגשת כתב האישום.
הפרקליט פנה אז בבהילות למשטרה וביקש לקבל את כל הקבצים שנתפסו בחקירה, אלא שמהמשטרה נמסר לו כי הכונן החיצוני אליו הועתקו הסרטונים בשלב החקירה – נעלם להם.
לפיכך, המהלך הבא של הפרקליט היה פנייה לבית המשפט, בבקשה שיאשר השלמת חקירה – צו חדירה למחשב של הנאשם והעתקה חוזרת של הקבצים הרלוונטיים.

העניין הוא שכל המהלך הפתלתל הזה נערך שבוע לפני תחילת שלב ההוכחות במשפט.
ואם בזה לא די, הבקשה הוגשה בהסתר לשופט תורן, אקראי, ולא לבית המשפט שעומד לנהל את התיק, כדי להסתיר הן מהשופטת והן מההגנה את פעולת השלמת החקירה ואת הבקשה בגינה.

את הסיפור חשף עו"ד יוסי סקה המייצג את הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית.
תלונה שהגיש על כך לנציב הביקורת על גופי התביעה, השופט דוד רוזן, הובילה לדו"ח נוקב נוסף, הפעם על פרקליטות מחוז תל אביב (15 מרס).

פרקליטת המחוז, עו"ד אושרה גז, טענה בתשובה לתלונה כי בשל "כמות הקבצים העצומה" שנתפסה במחשבו של הנאשם, הועתקו והועברו לפרקליטות רק 42 קבצים. היא לא הסבירה מדוע הפרקליט המטפל, עו"ד מוסא עבאס, הגיש כתב אישום על 3,500 סרטונים פליליים מבלי שעיין, לפחות מדגמית, ב-99 אחוז מהחומר.
עו"ד גז טענה כי השלמת החקירה שביקשה הפרקליטות שבוע לפני תחילת ההוכחות היתה "השלמה טכנית", משום שלא בוצע חיפוש חדש בחומרי המחשב, אלא רק בוצעה על ידי המשטרה העתקה חוזרת של תוצרים שנתפסו בעבר. הפרקליטות טענה כי הסתרת הפעולה מההגנה ומהשופטת דנה אמיר המנהלת את התיק היתה "שגגה בתום לב". פרקליטת המחוז אף טענה כי המבקר רוזן אינו אמור כלל לברר את התלונה, מאחר שהתיק נגד הנאשם עדיין מתנהל בבית המשפט.

עיון בפרוטוקול בית המשפט מ-6 בינואר השנה מעלה, כי גם השופטת אמיר זעמה על הפרקליטות, שנציג אחר שלה נשלח לנסות להציל את כבודה האבוד.
"לשאלת בית המשפט איך יתכן שכשאנו עושים השלמת חקירה בתיק מתנהל שדורשת הוצאת צו, לא מוצאים לנכון לפנות לשופט שדן בתיק, אלא פונים לשופט אחר שחותם על צו במעמד צד אחד", אמר השליח, "אני משיב שקודם כל מדובר באמת בפעולת חקירה שמבחינתנו היא השלמה טכנית, ברמה הכי טכנית שיכולה להיות".

"כשבית המשפט שואל האם פרקליט החליט להגיש כתב אישום על החזקת 3,500 סרטונים, מבלי לוודא שאכן קיימים 3,500 סרטונים כמתואר בכתב האישום, אני משיב שלא אני הגשתי את כתב האישום, כך שאינני יודע לענות", השיב התובע הנבוך. "אני שומע שבית המשפט אומר שלא מדובר בעניין טכני, ויש לתת את הדעת לכך שהעובדה שכלל הסרטונים לא היו מצויים בחומר החקירה עד עתה, יש בה כדי לפגוע באפשרות של הנאשם להתגונן… לשאלת בית המשפט, אני עדיין לא ראיתי את 3,500 הסרטונים. אני מסכים שיש בעייתיות מסוימת", אמר התובע.

אגב, הדיון הסתיים בכך שהפרקליטות נאלצה לקבל את הצעת בית המשפט לתקן את כתב האישום, למחוק ממנו את טענת "3500 הסרטונים" ולציין בו רק את ה-40 שהיו בחומרי החקירה.

נציב הביקורת רוזן היה הבא בתור למתוח ביקורת חריפה. רוזן קיבל את תלונת עו"ד סקה, דחה את הסברי פרקליטת המחוז וקבע כי הפרקליטות עברה על מספר הנחיות של פרקליט המדינה.
"כשבוע ימים לפני שמיעת הראיות בתיק וכשנתיים וחצי לאחר מועד הגשת כתב האישום, לא היו בידי הפרקליטות הקבצים עצמם, הכיצד היא יכולה היתה לייחס למרשך החזקתם של סרטוני תועבה ובהם דמותם של קטינים, ללא בחינה מקדימה?", כתב רוזן.

"בהגשת כתב האישום נפל פגם מהותי. מחדלה של הפרקליטות יורד לשורש סמכותה להגיש כתב אישום. מדובר בפגם חמור שאין להשלים עימו בשום פנים ואופן… זאת, בניגוד לאמור בהנחיית פרקליט המדינה לפיה 'על הפרקליט לבחון, ולו מדגמית, את התכנים הפדופיליים שאותרו ולוודא כי החוקרים סיווגו את התכנים כפדופיליים בצדק, להבדיל מתכנים פורנוגרפיים רגילים'… חומרת התנהלותה של הפרקליטות מקבלת משנה תוקף, נוכח העובדה כי תיק החקירה הגיע לרשותה כמעט שנה טרם הגשת כתב האישום".

רוזן קבע כי "פגם ממשי" נפל גם בהגשת בקשה להשלמת חקירה, בעיצומו של משפט, למותב אחר מזה שדן בתיק הפלילי. "נוכח עיתוי הבקשה, כשנתיים וארבעה חודשים לאחר הגשת כתב האישום נגד הנאשם, תשעה חודשים לאחר שזה כפר בעובדות כתב האישום נגדו, וכשלושה שבועות עובר לדיון ההוכחות הראשון – היה על הפרקליטות להביא את הבקשה בפני ההרכב שדן בתיק, ולא בפני מותב אקראי אחר", כתב רוזן, והוסיף: "התנהלות זו של הפרקליטות מנעה מבית המשפט המכיר את נסיבות התיק, לשקול את אישורה של הבקשה וכן סיכלה האפשרות לקבלת תגובה מטעם הסניגור".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *