האסיר הוותיק אבנר הררי, שבחמש השנים בהן הוא עצור עד תום ההליכים בתיק ה"מטענים למפורסמים" החל להיות פעיל למען זכויות אסירים הגיש לאחרונה עתירה לבית משפט המחוזי מרכז בלוד, בה הוא ביקש להורות לשב"ס להכניס מיזוג אוויר לתאים המחניקים באגף 7 בכלא רימונים בו הוא שוהה, אבל גם בכל מתקני בתי הסוהר בהם טרם הותקנו מזגנים.
בתוך כך, הררי ציין בעתירה כי יש לשים קץ לאפליה בתנאי השהייה ומיזוג האוויר אל מול אסירים השוהים באגפים חדשים יותר בבתי הסוהר, ובפרט אסירי צווארון לבן.
חרף העובדה שהעתירה המנהלית הוגשה בסוף חודש יולי, השופטת מרב גרינברג קבעה אותה לדיון ב-14 בספטמבר, בחלוף חום יולי-אוגוסט הכבד, ככל שהיא תישא תוצאות הן יישומו החל מהקיץ הבא בלבד.
לפיכך, בהמשך לעתירה פנה הררי לחברי כנסת ולמשרד לביטחון פנים בבקשה לקדם את הנושא. באמצעות פרקליטו, עו"ד איתן סבג, כתב האסיר ליושבת הראש המיועדת של ועדת הפנים בכנסת, המפקחת על שב"ס, ח"כ אימאן חטיב-יאסין. "אני, אבנר הררי, פונה אלייך בקשר למערכות הצדק והכליאה במדינת ישראל, בשמי ובשמם של מאות אסירים, בבקשה לשוויון וצדק חברתי. גם אם חירותנו נשללה, זה לא אומר שצריך לשלול מאיתנו כל זכות בסיסית אחרת", כתב הררי. "אנו האסירים והעצורים בבתי הכלא בישראל מופקרים למפגעי מזג האוויר ולתנאים תת-אנושיים. קשה להאמין שבמדינת ישראל 2021, איננו זכאים לתנאי בסיסי כמו מיזוג אוויר לכל הפחות בחודשי הקיץ החמים, בהם הטמפרטורה גבוהה מאוד ומגיעה לשיאים בתוך חלל הכלא הסגור כשהוא דחוס בנו, הכלואים השקופים".
לדברי האסיר באמצעות עו"ד סבג, "האבסורד מתעצם נוכח העובדה כי בבית הסוהר רימונים קיימת בכל חדר תשתית למזגן מפוצל. בעבר מוזגו החדרים, אולם ההנהלה החליטה להפסיק פעולה זו משום מה. החלטה זו של שב"ס פוגעת גם בסוהרים שנאלצים להתמודד עם אסירים הסובלים מהחום הבלתי נסבל, וכתוצאה מכך הופכים לחמומי מוח ועצבנים – דבר שהיה קורה לכל אזרח נורמטיבי הכלוא בתוך כבשן בוער. אמנם בחדרים קיימים מאווררים ישנים, אולם תפקידם מסתכם בהפרחת אוויר רותח ולא בקירור".
בפנייה לחברי הכנסת הוסיף הררי נקודה רגישה במיוחד, שאמורה לגעת במצפון המוסרי האישי שלהם במיוחד: "קיימת אפליה ברורה בקשר לתנאי הכליאה הנוגעים למיזוג אוויר. בזמן בו נכלאו אסירי צווארון לבן מפורסמים, כמו אריה דרעי, משה קצב, אהוד אולמרט, נוחי דנקנר, קובי פרץ, שלמה בניזרי ועוד, הם זכו למיזוג אוויר ומזגן אישי בכל תא, ולפריווילגיות נוספות. מאחר שמדינת ישראל הינה מדינה מתוקנת, הרי שכולם אמורים להיות שווים בפני החוק, גם אסירים".
"במכתב זה, שנכתב מעומק ליבי, אני פונה בבקשה לבדוק מדוע אסיר אשר מקורב לגורם פוליטי זכאי לקבל כל שעולה על רוחו, לעומת האסיר הקטן והלא מוכר שאינו זוכה לקבל אפילו את זכויותיו הבסיסיות, ונרמס תחת הגוף שאמור לשמור ולהגן עליו. מדובר בעיוות דין משווע ואי צדק מובהק. מעמד כלכלי או פוליטי אינו אמור לקבוע את זכויות האסיר או תנאיו בעת הכליאה. אשמח אם תיעני לקריאתנו ולמצוקה בה אנחנו שרויים".
בשירות בתי הסוהר, ובמשרד לבטחון פנים, מודעים היטב לתלונות הקבועות כל שנה עם בוא הקיץ, ובשיאו, בנוגע למפגע החום הבלתי אפשרי בתאי העצורים והאסירים, שבהם הקירות החיצוניים סופגם חום כבד בכל שעות היום ופולטים אותו פנימה לחדרים בשעות הערב, אז הטמפרטורות בתאים מגיעות לגבהים בלתי נתפשים. בתגובה המשותפת למכתבו של הררי, משירות בתי הסוהר ומיואב קזאז, מנהל תחום תלונות אסירים ועצורים במשרד לביטחון הפנים, הם גם מודים בקיומו של המחדל, "בבית סוהר רימונים לא מופעל מיזוג אוויר בתא, כמו גם במתקני כליאה נוספים רבים. בשב"ס קיימים כ-300 אגפי כליאה, מרביתם במתקנים מיושנים שגילם הממוצע גבוה מ-70 שנה. לפיכך, התשתית שאמורה לתמוך בהתקנת מזגנים רעועה ומוגבלת", מה שלא מונע מיזוג אוויר "מקפיא" במשרדי הסגל וצוות הסוהרים בכל מתקני הכליאה בארץ.
ועדיין, יש גם סוג של בשורה בתגובת שב"ס על פניית העציר הררי לחברי הכנסת. ל"פוסטה" נודע כי בשבוע האחרון החל מבצע גדול למיזוג אוויר של התאים בכלא הנשים נוה תרצה, אחד המתקנים הישנים והמוזנחים בשירות בתי הסוהר כולו, ככל הנראה בעקבות ביקורת ציבורית ודוחות ביקורת של מבקר המדינה ולשכת עורכי הדין.
בשב"ס מסרבים לפרט, אבל מסרו בתגובה: "שב"ס פועל למימוש תוכנית רב שנתית למיזוג אגפים על פי מדרגי עומס חום ובהתאם לתשתיות המתקנים. בימים האחרונים אושר תקציב של למעלה ממיליון שקלים לקירור אגפים במספר בתי סוהר גדולים, וזאת חרף העובדה כי מזה למעלה משנתיים לא אושר תקציב מדינה. בנוסף שב"ס פועל למימושה של תוכנית אסטרטגית לסגירת מתקנים ישנים והקמת אשכול כליאה מגידו אשר יהיה חדיש וממוזג בהיקף של כ-2,600 מקומות כליאה".
עוד נמסר: "העתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד בעניין זה טרם נדונה ושב"ס יגיב ככל ויידרש, בבית המשפט כמקובל".
הפקעת מחירים בטלפון
בתוך כך, הררי באמצעות עו"ד סבג ביקשו להעלות במכתבם לח"כ חטיב-יאסין נושא כאוב נוסף מעולמם של האסירים – העלויות המופרזות של השימוש בטלפון הציבורי במתקני הכליאה: "לאסירים נמכר בקנטינה כרטיס חיוג, האמצעי היחידי שמאפשר להם ליצור קשר עם בני המשפחה והעולם החיצון. אלא שעלותו של כרטיס זה הינה 50 שקלים והוא משמש לשש שעות שיחה בלבד. מחיר זה עבור אנשים כלואים שאינם מתפרנסים, מופקע בכל קנה מידה, ודאי בהשוואה לחבילה החודשית שמציעות כיום חברות הסלולר. אבקש מוועדת הפנים לבדוק קשר ישיר או עקיף של זכיין השיחות מול שב"ס. האם שב"ס נהנה מרווחים על חשבון כיס האסירים?".
גם בתגובה לנושא עלות שיחות הטלפון מגלגלים עיניים בשירות בתי הסוהר: "כרטיסי החיוג נמכרים במחיר הנמוך ביותר שהוצע לשב"ס מבין מספר מציעים, ועל כן זכה המפעיל במכרז", הם רק שוכחים לציין שבתנאי המכרז הם לא הגבילו את המתמודדים לתעריף מינימום המחובר למחירי שוק הטלפוניה במדינת ישראל.
תגובת יו"ר ועדת הפנים, ח"כ איימן חטיב, לא התקבלה מאחר ורק השבוע היא הושבעה כחברת כנסת במקום ח"כ סעיד אל חרומי המנוח שנפטר בשבוע שעבר.
