יש הסבורים כי כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז תל אביב לבית המשפט המחוזי בעיר בתיק חטיפת יזם הנדל"ן מבת-ים לדרום הארץ יכול להוות חומר רקע מצוין לפרק בסדרת פשע קצבית.
בתפקיד הנאשמים עמאד אבו זבארגה (37), מחמד אבו עבד (29) ואמיר אבו זבארק (50).
כפי שפורסם באתר "פוסטה", הקורבן בסיפור הזה הוא יזם נדל"ן מוכר ובעלים של אחת מקבוצות הנדל"ן המובילות בישראל, הפעילה בתחום למעלה משני עשורים. הוא יליד בת-ים, אך כיום מתגורר בדרום הארץ. בין היתר, החברה שבעלותו בנתה מאות יחידות דיור באזור בת-ים, נתיבות ואזור. כמו כן, היא מתכננת שורה של פרויקטים בבן שמן, רחובות וראשון לציון. בנוסף, הוא מחזיק במספר מגדלי משרדים מפוארים.
לצד ההצלחות של היזם בתחום הנדל"ן, הוא גם מוכר לרשויות אכיפת החוק, מאחר שלפני מספר שנים נעצר על ידי רשות המסים בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של קרוב ל-100 מיליון שקל, שצבר כתוצאה מהרחבת זכויות בנייה. רשות המסים טענה בזמנו, כי היזם והחברה שבבעלותו לא דיווחו על הגדלת זכויות הבנייה ומכירת דירות נוספות בפרויקט-עסקת קומבינציה בבת ים, אשר הניבה לו הכנסה של כעשרות מיליוני שקלים. בתוך כך, בעבר גם פורסם כי הוא רכש חברה בבעלותו של איש העסקים דודי אפל, אשר בוטלה בהמשך.
מכתב האישום שהוגש בתום חקירת שוטרי תחנת בת-ים עולה, כי ב-26 ביולי קשרו הנאשמים לחטוף את היזם. למה? לפי הפרקליטות הסיבה לחטיפה אינה ידועה.
באותו יום הגיעו הנאשמים בשני כלי רכב לחניון בבעלותו של היזם ברחוב ניסנבאום בבת-ים, כדי לארוב לו. בשעה 17:34 ירדו היזם ובנו במעלית לחניון, והיזם יצא מהמעלית ופסע לכיוון רכבו, בעוד שבנו המשיך לקומה אחרת בחניון.
הפרקליטות טוענת כי כאשר הגיע היזם סמוך לרכבו, אבו עבד ואבו זבארק יצאו מרכב מרצדס, התנפלו עליו, אחזו בו בחוזקה בכתפיו וברגליו והכניסו אותו בכוח לרכב בכדי לאלצו ללכת מהמקום יחד עם אבו זבארגה.
מכתב האישום עולה כי היזם צעק בחוזקה את שמו של בנו וניסה להשתחרר מאחיזתם, אך הם השכיבו אותו בכוח במושב האחורי ברכב, כאשר אבו עבד אחז באקדח אוויר הדומה לאקדח גלוק והצמידו לבטנו של היזם.
לאחר שהצליחו להשכיב אותו בכוח במושב האחורי, כך נטען, הנאשמים התיישבו משני צדדיו בעוד שאבו זבארגה נהג במהירות בחניון, פרץ את מחסום הכניסה והנאשמים נמלטו בנסיעה דרומה.
לפי הפרקליטות, במהלך הנסיעה ניסה היזם להשתחרר מאחיזת הנאשמים ולברוח, אך אבו עבד שאחז באקדח אוויר כיוון אותו לעבר היזם ואיים: "אני דופק, אני דופק".
בינתיים, בנו של היזם אשר שמע את צעקות אביו רץ לקומה שבה חנה רכבו של האב והבחין ברכב אך לא באביו. בשלב זה הוא הזעיק כוחות משטרה ומסר להם את מיקום הטלפון הנייד של אביו.
השוטרים הקימו מחסום בכביש 6 לכיוון דרום, סמוך למחלף קרית גת. שם הם עצרו את הנאשמים ברכב וחילצו מידיהם את היזם.
תיק החקירה נגד שלושת הנאשמים מתבסס על חומר חקירה שנאסף על ידי חוקרי תחנת בת-ים, ובעיקר על צילומי אבטחה מהחניון שתיעדו את המתרחש, לצד עדות בנו של היזם. כמו כן נתפס ברכב אקדח אוויר.
ואולם, לצד הראיות החזקות יחסית, קשה להתעלם מכך שהחוקרים לא הצליחו לפענח מה היה המניע לחטיפה. בהקשר זה ניתן לציין כי בתשאול מוקלט שנערך ליזם הוא טען בעצמו שאינו יודע מדוע נחטף. לדבריו, הנאשמים סירבו לומר לו והשתיקו אותו במהלך הנסיעה.
מאחר שאבו זבארגה ואבו עבד שמרו על זכות החקירה בחקירותיהם, גם כאן לא התברר המניע. לעומתם, אבו זבארק טען בתחילה כי אינו מכיר את הקורבן, ולדבריו הצטרף לנסיעה בבת-ים כטרמפ למשפחתו בבאר שבע. מתי אספו אותך ואיפה, שאלו החוקרים, ואבו זבארק השיב שאינו זוכר. בהמשך גם הוא ניצל את זכות השתיקה.
לצד כתב האישום הוגשה בקשה להאריך עד תום ההליכים את מעצרם של הנאשמים, המיוצגים על ידי עו"ד מחמוד נעאמנה.
מהבקשה עלה כי באמתחתו של אבו זבארגה ארבע הרשעות בעבירות סמים רבות, הפרעה לשוטר ועוד, בגינן ריצה שלושה מאסרים.
לאבו זבארק שבע הרשעות בעבירות סמים, מרמה ועוד, בגינן ריצה שישה מאסרים.
