ב-29 בינואר התקבל במשטרה דיווח על חפץ חשוד בחניה ברחוב ברקת בעיר אשדוד.
כוחות משטרה, בהם אנשי יחידת החבלה בלכיש, החלו לבחון את הפריט החשוד וקבעו כי מדובר במטען חבלה מאולתר שהתפוצץ וגרם נזק לרכב שחנה בסמוך.
בהערכת מצב מיוחדת שהתקיימה ביום האירוע, הוחלט להטיל את החקירה על היחידה המרכזית במשטרת לכיש, שהחלה בביצוע פעולות חקירה סמויות במוקדים שונים בארץ, והצליחה תחילה לאתר מספר ממצאים ששימשו את החשוד בהנחת המטען, ביניהם אופניים חשמליים.
לאתר "פוסטה" נודע כי הרכב הייעודי שייך לקרוב משפחה של אסיר מאשדוד אשר שמו נקשר בעבר לארגון פשע והוא מרצה 17 שנות מאסר.
במסגרת החקירה נבדק חשד כי הרקע לאירוע הינו סכסוך בין האסיר לבין שלומי אקריש (31) מאשדוד, שנעצר בפרשה יחד עם אברהם קדם (40) ושלמה ישראל עמר (29) מירושלים.
בסופה של החקירה אקריש ושני החשודים הירושלמים שוחררו ולא הועמדו לדין.
עם זאת, החקירה הבשילה לכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד שניים אחרים שנעצרו בפרשה – מיכאל סעדון (39) מירושלים ודוד אסייג (25) מחדרה.
לפי כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום, הנאשמים קשרו קשר להניח מטען חבלה מאולתר מתחת לרכב, מבלי שבכתב האישום הוזכר האסיר המסוכסך או למי שייך הרכב המדובר, ואף לא צויין אם נגרם נזק כלשהו לרכב.
לצורך קידום הקשר נפגשו הנאשמים ליד ביתו של סעדון ושם סוכם כי אסייג יניח את המטען המאולתר מתחת לרכב, תמורת 15 אלף שקל.
עוד נטען, כי לפנות בוקר ה-26 בינואר הגיע סעדון לפארק ברחוב וולפסון באשדוד, שם הטמין מטען מאולתר שהיה מורכב מצינור באורך כ-20 ס"מ.
הצינור כלל חומר נפץ ולפחות 28 קליעים ששימשו כרסס.
לפי כתב האישום, לצורך הוצאת התוכנית אל הפועל, ב-28 בינואר סמוך לחצות נסע סעדון מירושלים לאשדוד באמצעות מונית שהזמין, כשברשותו עם אופניים חשמליים, וירד מהמונית ברחוב וולפסון. הוא לקח לכאורה את המטען שהטמין יומיים קודם לכן, ורכב משם על האופניים.
הפרקליטות טוענת כי בלילה שבין ה-28 ל-29 בינואר, סמוך לשעה שתיים אחר חצות, סעדון הגיע לרחוב ברקת כשברשותו המטען, ירד מהאופניים, והניח מתחת לרכב את המטען. לאחר מכן עזב את המקום ובהמשך נטש את האופניים ברחוב תל חי הסמוך, משם חזר לירושלים במונית.
מכתב האישום עולה כי סמוך לשעה שלוש המטען הופעל מרחוק על ידי אדם שזהותו אינה ידועה וגרם לנזק קל בלבד לרכבים מסויימים בזירה.
באותו היום, כך נטען, סעדון פנה לאסייג בהודעה כתובה וביקש ממנו 15 אלף שקל תמורת הנחת המטען.
התשתית הראייתית נגד הנאשמים מתבססת על עדויות, דוחות פעולה משטרתיים, חוות דעת בנוגע למטען, צילומי אבטחה, ממצאים שאותרו בביתו של סעדון, די-אן-איי שלו על סוללת האופניים, ראיות שהופקו מהטלפון שלו, מחקרי תקשורת וראיות נוספות.
למרות כל זאת, סעדון הכחיש את המיוחס לו, ואף הכחיש כי היה באשדוד. לטענתו, המשטרה שתלה את הדי-אן-איי שלו על המוצגים.
אסייג הכחיש את המיוחס לו וטען שאינו מכיר את סעדון. לאחר מכן שמר על זכות השתיקה.
לצד כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים.
מהבקשה עולה כי סעדון נעדר עבר פלילי, בעוד שבעברו של אסייג חמש הרשעות קודמות בעבירות סמים שבגינן ריצה מאסרים.
