בספטמבר 2024 הוגש כתב אישום נגד גבר בן 45 מקריית אתא, המייחס לו תקיפה וגרימת חבלה של ממש באשתו, לה הוא נשוי יותר מ-15 שנים.
לפי כתב האישום, לאחר שחשב כי היא בוגדת בו, הנאשם תקף את אשתו באגרוף בפניה ואז בעט בה בכל חלקי גופה. כתוצאה מהתקיפה נגרמו לה חבלות בעיניה, בידיה ובגבה, ודימומים באוזניים. היא נזקקה לטיפול רפואי במרכז הרפואי רמב"ם שאליו הועברה בהמשך.
מאז החל ההליך, הנאשם שוחרר ממעצר בתנאים מגבילים. ואולם, המשטרה טוענת כי בחודש אוגוסט הוא הפר את התנאים המגבילים, הגיע לבית האישה, תלש תחתוני חוטיני ממתקן כביסה במקום, וקרע אותם.
בדיון שהתקיים בבית משפט השלום בקריות, התביעה המשטרתית ביקשה מבית המשפט לעיין מחדש בתנאי השחרור, בטענה שהפר צו ההגנה שהוצא נגדו. התביעה טענה כי המעשים מעידים על מסוכנות ויש להחמיר בתנאי השחרור ואף לשקול חילוט ערבויות שהפקידו האנשים שמונו כמפקחים של הנאשם לצורך הבטחת תנאי השחרור.
סנגורו של הנאשם, עו"ד יובל זמר, טען כי הבקשה של התביעה הוגשה בשיהוי בלתי מוסבר של כחודש וחצי. לדבריו, אילו סברה המדינה שמדובר באירוע מסוכן, היתה פועלת בזמן אמת.
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
כתבות על אלימות במשפחה >>>
הסנגור הוסיף והדגיש כי הגבר לא יצר קשר עם המתלוננת, לא דיבר איתה ולא פנה אליה, וכי הגעתו למקום נבעה ממצוקה של ממש: בנו הקטין התקשר אליו כשהוא בוכה וטען שאין בבית אוכל. לטענתו, הנאשם פעל "בצמצום" ולשם סיוע לילד בלבד, ולכן מעשיו חוסים תחת הגנת הצורך.
עו"ד זמר הזכיר, כי במשך חודשים ארוכים עמד הנאשם ללא דופי בכל תנאי השחרור, ולכן אין עילה לשנות אותם.
זאת ועוד, הסנגור אמר כי אם התביעה סבורה שהיתה הפרה של צו ההגנה, עליה לפעול במסגרת הליך מתאים ולא לנסות לעקוף זאת באמצעות בקשה לעיון חוזר.
השופט שלמה מיכאל ארדמן קבע כי התקיימה הפרה של תנאי השחרור, וקיבל חלקית את טיעוני ההגנה. הוא החליט שלא להשיב את הנאשם למעצר או למעצר בית מלא, הותיר את תנאי השחרור על כנם, והוסיף לכך הפקדת ערבות של 7,000 שקל.
כך, הנאשם יוכל לצאת לעבודה בליווי אחיו שישמש כמפקח.
בקשת התביעה לחלט ערבויות כאמור, נדחתה בשלב זה על ידי השופט, שהותיר לה אפשרות להגיש בקשה חדשה בעתיד.
