בישראל ישנן שתי ערכאות בהן מתנהל הליך הגירושין: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. הצד שיגיש בקשה ליישוב סכסוך ראשון, יכריע היכן יתנהל ההליך, כך שלמעשה מתקיים דבר שנקרא "מרוץ סמכויות".
בסיפור שלפנינו, בני זוג החליטו להיפרד. הבעל הקדים את האישה וב-19 בספטמבר 2023 פתח תיק יישוב סכסוך בבית הדין הרבני. עם זאת, לא עלה בידו להגיע לישיבה שנקבעה ביחידת הסיוע בבית הדין הרבני ב-26 באוקטובר, מאחר שהוא גויס בצו 8 ב-7 באוקטובר – בפרוץ מלחמת חרבות ברזל.
האישה, שהעדיפה לנהל את ההליך בבית המשפט, פתחה הליך זהה במרס 2024 בבית המשפט לענייני משפחה.
בתגובה, הבעל ביקש מבית המשפט לקבוע כי שהיעדר התייצבותו לישיבה בבית הדין הרבני תיחשב כהתייצבות, היות שבאותה העת שירת במילואים בצו 8. הוא ביקש גם להעביר את התיק להמשך טיפול בית הדין הרבני.
האישה בתגובתה הודתה, כי בעלה אכן היה בשירות מילואים אך הוסיפה שסיים את השירות במרס 2024. היא טענה כי גם כשהיה במילואים היה תקופות רצופות בבית ויכול היה לבקש לקבוע ישיבה במועד חדש.
הבעל השיב, כי בעת שהשתחרר לתקופות קצרות מהמילואים הובהר לו על ידי מפקדו שיידרש לשוב לגזרה בה לחמו ומדובר בחופשת התרעננות בלבד, ולפיכך לא יכול היה להתחייב למועד חדש ביחידת הסיוע. הבעל הוסיף וטען, כי לאחר שחרורו היו לו דברים נוספים לעשות לאחר חודשים בהם לא היה בבית, ולא יתכן שייצא נפסד בשל שירותו את המדינה במלחמה.
השופטת הילה גלבוע מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים נעתרה לבקשת הבעל והותירה את זכות הקדימה בידיו, באופן שיוכל לבחור באיזו ערכאה יגיש את תביעותיו. "בצוק העיתים, התפרצה עלינו מלחמה, אשר גבתה מחירים יקרים. המחוקק מצא להתחשב בתקופה חריגה זו, כלל הדיונים בוטלו בתחילה והמועדים הוקפאו בתקופת החירום המיוחדת, ואף לאחריה הוארכו המועדים למשרתי המילואים", הסבירה השופטת את החלטתה.
השופטת הוסיפה וקבעה כי לאחר שהבעל פתח בתחילה בקשה ליישוב סכסוך אשר התייצבותו אליה נמנעה בשל שירותו הצבאי, יש לראות בה כאי התייצבות מוצדקת: "אין זה סביר כי הוא ייפגע כתוצאה משירות זה בתקופת המלחמה ותישלל ממנו זכות הקדימה לניהול ההליך המשפטי בערכאה שיבחר".
לדברי השופטת, היא ערה לכך שהבעל לא שהה בכל התקופה ברצף בשירות מילואים פעיל, והגיע לחופשות, אולם קיבלה את טענתו שמדובר בפרקי זמן קצרים בהם ידע שעתיד להתגייס שוב בקרוב ולא התאפשר לו לתכנן לטווח ארוך בתקופה זו.
בסיום החלטתה איחלה השופטת לצדדים להגיע לישיבה בבית הדין הרבני בלב פתוח ונפש חפצה, בתקווה שבמסגרתה ניתן יהיה להגיע להסכם כולל או למצער לצמצם את המחלוקות ביניהם.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
