חברה יזמית המקימה בניין מגורים בן 19 קומות ברחוב נחלת בנימין בתל אביב מנסה לבטל צו סגירה מנהלי, שהוציא לאתר מפקד מחוז תל אביב במשטרה, ניצב חיים סרגרוף.
הצו הוצא לאחר שהמשטרה תפסה מספר שוהים בלתי חוקיים (שב"חים), פועלים שישנו באתר בעת שהיה סגור.
השב"חים גורשו חזרה לשטחי הרשות הפלסטינית.
היזמית, חברת נחלת בנימין, עתרה לבית משפט השלום בתל אביב באמצעות עו"ד יוסי פלסיוס קליין, וביקשה לבטל את הצו או לכל הפחות לקצר את תקופת הסגירה.
במוקד טיעוני החברה: חוסר ידיעה כי מדובר בשב"חים, שכן החברה שכרה לצורך ביצוע העבודות חברת קבלנית נוספת אשר היא זו שהעסיקה את הפועלים.
בחברה טוענים עוד, כי הצורך בחלופת עובדים התעורר מיד לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, באוקטובר אשתקד. המלחמה "תפסה" את היזמים באמצע פרויקט בניית השלד, נטען, והם נאלצו להתארגן במהירות במסגרת המגבלות החדשות. מהסיבה הזו הם התקשרו עם חברה קבלנית נוספת שהיתה ממונה על נושא גיוס העובדים.
עו"ד פלסיוס קליין ציטט בעתירה שהגיש סעיף מהסכם עבודות הבנייה, לפיו המזמין – כלומר חברת נחלת בנימין שהזמינה את העבודות – פטור למעשה מלבצע בדיקה לגבי העובדים של נותן השירות.
למרות זאת, כך לפי העתירה, בחברת נחלת בנימין ביקשו לראות אישורי עבודה ואלה אכן הוצגו להם על ידי קבלן המשנה, כך שלא היתה שום סיבה לחשוד שמשהו אינו כשורה.
אלא שאז התברר, נטען בנימוקי הבקשה שהוגשה לבית המשפט, כי האישורים שהוצגו היו לכאורה מזויפים.
"אותם אישורים שכאמור, בדיעבד, עולה כי (הם) מזויפים, שבעת המצאתם למנהל הפרויקט, קשה עד בלתי אפשרי היה לדעת כי זו המציאות, בטח לא על בסיס המוניטין והניסיון של קבלן המשנה", נכתב בעתירה, המבקשת להתייחס בהנה לטענה של תום לב מוחלט מצד החברה היזמית.
בנוסף נטען בעתירה, כי השב"חים נתפסו באתר בעת שהיה בכלל סגור, מה שמצביע על כך שבשום מקרה לא החברה לא יכולה להיות אחראית אחראים לשהייתם שם: "העותרת תבקש להבהיר ולהדגיש שהיא לא ידעה לא אישרה ולא שיערה שפועלים יפרצו יכנסו /ישהו /ילונו באתר בניגוד לדין וכי הפועלים נתפסו באתר כאשר אין ולא התנהלו כל עבודות באתר".
בחברה מתחייבים לא להתקשר שוב עם קבלן המשנה המדובר, וטוענים שהחלטת מפקד המחוז אינה מידתית: "הוצאת צו (כזה) אינה עונשית אלא מידתית ונועדה למקרים דחופים המחייבים נקיטת פעולה מיידית… (אלא ש) המשטרה בחרה לגרש, ולא לכלוא, את כל הפועלים, ברי כי כל מי ששהה באתר אכן נבדק על ידי הגורמים הרלוונטיים ונקבע כי אינו מהווה סכנה בטחונית".
כאמור, בית המשפט יצטרך להחליט האם הוא נענה לעתירה או מותיר את הצו על כנו.
מצד אחד יתייחס בית המשפט למאמץ הבטחוני של משטרת ישראל ושב"כ בכל רחבי הארץ, לביעור תופעת השוהים הבלתי חוקיים משטחי הרשות הפלסטינית, מצד שני יעמדו טיעוני החברה היזמית הקובלים על כך שהצו מסב להם נזקים כלכליים חמורים וכופה עיכוב קריטי בהשלמת הפרויקט.
דובר מחוז תל אביב במשטרה, סנ"צ שחר גמזו, מסר כי היות ומדובר בערעור, המשטרה לא תמסור תגובה.
