השופטת אביגיל כהן מבית המשפט המחוזי בתל אביב הורתה למחוק את העתירה המנהלית שהגיש תושב העיר אודי רייטר נגד מדיניות החניה של עיריית תל אביב. בנוסף הורתה השופטת על מחיקת בקשתו של רייטר לצו עשה – להסיר עמודי ברזל שחוסמים כניסה לרחובות שאותם הפכה העירייה למדרחוב.
בעתירתו פירט רייטר שורה של צעדים של העירייה, ובעיקר טען כי העירייה מקצצת במספר מקומות חניה "כחול לבן" ומחלקת דוחות באופן לא פרופורציונאלי.
בספטמבר ביקשה השופטת כהן מרייטר לפרט מדוע לבית המשפט יש סמכות לדון בעתירה, והמליצה לו להיעזר בשירותו של עורך דין. כפי שפורסם באתר "פוסטה", רייטר ניסה לפנות לעזרה בפייסבוק וגייס כסף לעורך דין, אך לא הצליח ונאלץ להתמודד עם העתירה לבדו, ללא ניסיון או סיוע משפטי. בתשובתו לבית המשפט טען רייטר כי "עניינן של העתירות הוא במדיניות העירייה", והוסיף כי בשנת 2012 הוא זכה בבית המשפט העליון בעתירה שהגיש נגד העירייה בגין דו"חות חניה שחולקו ברחוב שבו הוא מתגורר. רייטר ביקש גם להעביר את ההליכים לבית המשפט העליון במידה והשופטת תגיע למסקנה כי לבית המשפט המחוזי אין סמכות עניינית לדון בעתירה.
בתגובה לעתירה טענה עיריית תל אביב כי מדובר בטענות כלליות הנעדרות תשתית עובדתית מספקת: "העתירות לא תוקפות החלטה מנהלית מסוימת ולא מסבירות את עניינו האישי של העותר בעתירות", נטען בתגובה, "העתירה הוגשה באופן שלא מאפשר הגשת תגובה ראויה והעתירה לא מגלה פגם כלשהו בהחלטת העירייה ממנה ניתן לראות שהעירייה נהגה לכאורה שלא כדין במסגרת מדיניותה".
השופטת כהן ציינה בהחלטתה: "העותר לא הצליח להסביר, על איזו החלטה או היעדר החלטה או מעשה או מחדל ספציפי הוא מבקש לבסס את עתירותיו. למרות השתדלותי, אני מתקשה להבין את הנטען ולמעשה, הטענות אינן קונקרטיות דיין באופן שיאפשר לבית משפט להידרש לעתירות. גם כאשר העותר מדבר על מדיניות, מדובר בטענות כלליות ביותר אשר אין מקומן להיבחן בבית משפט זה במסגרת העתירות בנוסחן הקיים".
השופטת הוסיפה כי "יש ממש גם בטענות העירייה ולפיהן לפחות בנוגע לחלק מהטענות (למשל: דוחות חניה) אין סמכות עניינית לבית משפט זה וזאת ככל שניתן להבין את טענות העותר בעתירתו". כמו כן קבעה השופטת כי אין מקום להעביר את העתירה לבית המשפט העליון מאחר ולמדובר בעתירות כלליות חסרות תשתית עובדתית, "ואינן ראויות להיבחן כפי שהן בבית המשפט העליון".
עם זאת קבעה השופטת כי "ככל שהעותר ישכיל בעתיד לנסח כדבעי עתירה שתבסס עילה, אין בקביעתי זו בנוגע לחוסר סמכות עניינית משום מעשה בית דין, כיוון שאני קובעת את קביעתי זו רק על בסיס התשתית החסרה והדלה שהועלתה בעתירות בנוסחן הקיים".
בהקשר זה אפשר לציין כי מנהיגי קבוצת הפייסבוק "חניה ותחבורה לתל אביבים" יזמו גיוס המונים דרך "פייבוקס" (PAYBOX), בניסיון לגייס מימון לייעוץ משפטי והגשת עתירה חדשה. במודעה שפרסמה גבריאלה ספקטור, מראשי הקבוצה, נכתב: "לפני שהעירייה ממשיכה לפי התכנון להוריד עוד אלפי חניות וכדי לנסות לתקן את המצב, אנחנו פונים אליכם לתמיכה חיונית כדי שנוכל להעלות הילוך במאבק ולהגיש עתירה משפטית מסודרת, עם עורכי דין ויועצים מקצועיים מהשורה הראשונה. המהלך עולה כסף רב: כמאה אלף שקל שכר טרחה לעורכי הדין וחוות דעת מקצועיות".
רייטר מסר בתגובה לאתר פוסטה: "בית המשפט מחייב אזרחים להצטייד בעורך דין בעתירות מנהלתיות ולא מאפשר הקלות גדולות בשל דלות ניסוח מקצועי, כפי שהיה צריך לאפשר. דלתות בית המשפט מול כוחם הרב של העירייה חייבות להישאר פתוחות. עלות עורכי דין בעתירות היינו כ-100 אלף שקל. מדובר במשוכה גבוה מאוד. למרות זאת חשוב לציין את התחשבותה של השופטת שלא פסקה הוצאות וביקשה לנסח עתירה מחודשת מקצועית ולהגישה בשנית".
