בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים קבע כי יבואני הרכב הישירים חייבים להעניק אחריות גם לרכבים שיובאו לארץ שלא על-ידם, בכלל זה גם יבואנים מקבילים או זעירים. זאת, גם במידה ואחריות היצרן הוגבלה לטריטוריה מסוימת שאינה כוללת את מדינת ישראל.
בכך דחה העליון בקשת ערעור שהגישו ארבע יבואניות רכב ישירות – יוניון מוטורס (יבואנית טויוטה); סוכנות מכוניות לים התיכון (פיאט קרייזלר); קרסו מוטורס (רנו וניסאן); וחברת המזרח ליבוא ושיווק מכוניות (יגואר ולנד רובר) – על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים.
בשנת 2016 נכנס לתוקפו חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, בהתאם להמלצות ועדת זליכה, המסדיר את השירותים והעיסוקים בענף הרכב. בכל הנוגע לייבוא רכבים לישראל, החוק מגדיר את הסמכות של יבואן ישיר לעומת יבואן עקיף, יבואן זעיר ומייבא רכב בייבוא אישי. החוק קובע בין היתר, כי על היבואן הישיר מוטלת האחריות למימוש אחריות היצרן על רכבים מן התוצר שהוא מייבא, גם במידה ויובאו ביבוא מקביל.
לאחר שהחוק נכנס לתוקף, חברות היבוא הישיר מימשו את האחריות כלפי חלק מהרכבים, בעוד שחלק מהבקשות לאחריות נדחו, בנימוק שלרכבים אין אחריות תקפה בישראל. הסיבה: תעודת האחריות באותם רכבים כוללת סעיף החרגה טריטוריאלית, שלפיו אחריות תקפה רק במדינה או ביבשת שבה יוצר הרכב.
בעקבות פניות שנעשו למשרד התחבורה למתן חוות דעת משפטית, משרד התחבורה הבהיר כי על היבואנים הישירים מוטלת חובה על פי חוק לממש את האחריות. במקרה אחד הוא אף איים להטיל עיצום כספי על אחד מהיבואנים הישירים לנוכח הסירוב לממש את האחריות.
ארבע היבואניות לא השלימו עם הפרשנות שמשרד התחבורה נתן לחוק ועתרו לבית המשפט המחוזי בירושלים. לצדו של משרד התחבורה התייצבו גם שלושה יבואני רכב מקבילים. בעתירה ביקשו היבואנים הישירים לבטל את החלטת משרד התחבורה ולהורות על הגבלת האחריות בהתאם לתנאי היצרן. הם טענו בין היתר כי משרד התחבורה פוגע בזכות הקניין והשוויון, מאחר שהיבואן הישיר יממן מכיסו תיקונים לרכבים שלא הוא ייבא, מבלי לקבל תמורה בעדם ומבלי שהוא יכול לחזור אל היצרן לכיסוי העלויות (עקב ההחרגה הגיאוגרפית).
מנגד טען משרד התחבורה כי אם תתקבל העתירה, החוק השירותים בענף הרכב יתרוקן מתוכן, באופן שיש בו כדי לסכל את תכלית ההסדר – הגברת התחרות בענף הרכב. כמו כן טען משרד התחבורה כי פרשנות העותרים פותחת פתח לניסיונות התחמקות ממילוי החובה שהוטלה על היבואנים הישירים והיצרנים במסגרת החוק.
נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט יורם נעם, דחה את העתירה בטענה כי משרד התחבורה פעל בהתאם ללשון החוק וכתבי ההתחייבות שמבקשי רישיון ייבוא ישיר נדרשים להמציא בעת שהם מייצאים את הייבוא.
על כך היבואניות הישירות הגישו ערעור לבית המשפט העליון, אולם גם שם – השופטים אימצו את הפרשנות של משרד התחבורה לחוק. השופט עוזי פוגלמן ציין כי עמדתו הפרשנית היא שהסעיף הרלוונטי בחוק "מטיל על היבואנים הישירים חובה לממשל את אחריות הרכב כפי שניתנה במדינת המקור, ולכן חלה עליהם חובה לממשה גם ככל שהיא כוללת הגבלה טריטוריאלית, בהינתן שיתר התנאים להפעלתה מתקיימת".
נשיאת בית המשפט, השופטת אסתר חיות, קיבלה פרשנות זו של השופט פוגלמן: "החוק אפשרי מבחינת לשון ההוראה והן משום שהוא מיטיב להגשים את תכליתה לקדם תחרות בשוק ייבוא הרכב, דרך הסרת החסם שבעטיו מוקנים יתרונות מובנים ליבואנים הישירים במימוש אחריות היצרן… יש לאפשר את מימוש האחריות שניתנה לכלי רכב בארץ המקור שבה יוצרו, כאשר אלו מגיעים לישראל שלא באמצעות היבואן הישיר, גם כאשר כתב האחריות כולל סעיף של הגבלה טריטוריאלית".
להחלטת השופטים פוגלמן וחיות הצטרף השופט ג'ורג' קרא.
את היבואניות הישירות ייצגו עורכי הדין יורם בונן, אהוד שניידר, סיגלית בן שושן וגילת בן שחר.
את משרד התחבורה ייצג עו"ד רנאד עיד.
את קבוצת עמק איילון ס.כ. בע"מ (יבואן מקביל) ייצג עו"ד עומר קלנר.
עורכי הדין אברהם מורל ואור רז ממשרד איתן, מהולל ושדות ייצגו את חברת גלובל אוטו מקס בע"מ, המייבאת בייבוא מקביל רכבי ג'יפ וטויוטה.
