תשע שנים אחרי המעצר ופתיחת החקירה, בית משפט השלום בבאר שבע גזר 15 חודשי מאסר על מאיר חסן משדה עוזיהו, כנראה האחרון מבין נאשמי פרשת הפצת חשבוניות פיקטיביות שכונתה "נגר לבן". חסן, שהיה בעל חנות למוצרי בנייה, קנה 68 חשבוניות פיקטיביות על שם שני עוסקים שונים, כאשר סכום העסקאות הפיקטיביות שרשם בגינן היה 29 מיליון שקלים, וסך המע"מ שקיזז היה ארבעה מיליון שקלים. בכך הגדיל חסן גם את "הוצאותיו" והקטין את חיובי מס הכנסה.
אהרון רוני בראנס, ראש הרשת שזוהה כמקורבו של שלום דומרני, נידון לתשע וחצי שנות מאסר. במסגרת הרשת הכוללת נחשפה הפצת חשבוניות במיליארד שקל. בעלי עסקים שנקלעו לקשיים קיבלו הצעה להלוואה מחברה בבעלות אנשי קש. לדוגמא, אם בעל עסק קיבל הלוואה של מיליון שקל, הוא קיבל מהלווים חשבונית פיקטיבית בגובה של 2.5 מיליון שקל, כאשר החזר המע"מ בגין החשבונית הוא 400 אלף שקל וזהו גם סכום הריבית שבעל העסק התחייב להחזיר. באופן זה הריבית שולמה על חשבון המע"מ, כיוון שבעל העסק מתקזז במע"מ בגין החשבונית הפיקטיבית. בנוסף, בעל העסק דרש את ההוצאה בספרי העסק והקטין בכך את ההכנסה החייבת שלה במס הכנסה.
חסן, שיוצג על ידי עו"ד ציון אמיר ועו"ד קרן שקד, הגיע כבר לפני שלוש שנים להסדר פתוח. הוסכם, כי אם ישלם 10 מיליון שקל לרשויות המס על חשבון המחדל הפלילי, התביעה תסתפק ב-17 חודשי מאסר, ואילו ההגנה תטען לעונש מופחת. מועד גזר הדין נדחה, כך שהתאפשר לחסן לשלם את המס ולהמשיך בהליך טיפולי בשירות המבחן. עו"ד חיים לוי ייצג בהליך המס האזרחי.
בסופו של יום, חסן הסיר את מלוא המחדלים, בצירוף ריבית והצמדה. הוא שילם 6.6 מיליון שקל למע"מ ועוד 6.6 מיליון שקל למס הכנסה. התובעת מרשות המסים, עו"ד רעות סנה, ציינה את חלוף הזמן – העבירות משנת 2009 וכתב האישום הוגש ביוני 2012. עם זאת, התובעת דרשה להחמיר בענישה: "העבירות בוצעו מתוך מטרה להתעשרות מהירה על חשבון הקופה הציבורית".
אף שהסדר הטיעון עמד על 0-17 חודשים, התובעת טענה כי "מתחם העונש ההולם עומד על מאסר בפועל שנע בין 40 עד 60 חודשים". זה מהלך שהמדינה נוהגת לנקוט: בטיעונים לעונש בבית המשפט התביעה מציגה טווח ענישה גבוה מאוד, מחוץ להסדר, וכך "מושכת" את בית המשפט לכיוון הקצה הגבוה יותר של הטווח המוסכם.
הנאשם אמר לבית המשפט כי "עשה הכל כדי לא לשבת בבית סוהר", אך השופטת שרה חביב קבעה כי ההסדר שסוכם כבר מקל מאוד בעונש. השופטת כתבה: "יש לנקוט ביד קשה עם עברייני המס ולהשית עליהם ענישה מרתיעה. ככלל, יש למצות את הדין עם הנאשמים ולהשית עליהם ענישה בדמות מאסר בפועל. הסדר הטיעון שנחתם אינו מצוי בתוך מתחם העונש ההולם. מדובר בהסדר אשר חורג לקולה באופן משמעותי מגבולות המתחם". לדברי השופטת, טווח הענישה המוסכם התחשב בנתוניו האישיים של הנאשם, לרבות היעדר עבר פלילי ובהסרת המחדל. לפיכך גזרה עליו 15 חודשי מאסר בפועל וקנס של 300 אלף שקלים.
