המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון את נימוקיה להודעת הערעור על גזר דינו של איש שוק ההון אמיר ברמלי שהורשע בהונאת משקיעים בקבוצת רוביקון בסכום של 340 מיליון שקל.
כזכור, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, גזר על ברמלי 10 שנות מאסר בפועל – עונש מתון, בנסיבות – אחרי סאגה שכללה את דרישת ברמלי לפסול את השופט ערב מתן גזר הדין, וחקירתו של ברמלי בעצמו בחשד לסחיטת קרוב של השופט.
בפרקליטות סבורים כי מדובר בעונש קל מדי. "הפרשייה מן החמורות אשר הובאו בפני בתי המשפט בתחום העבירות הכלכליות, ועל אף כי העונש שנגזר על הנאשם הוא עונש מאסר ממושך, הוא אינו הולם לעמדת המדינה את מסכת העבירות המופלגת בחומרתה, ואת הנזק שגרם ברמלי למאות משקיעים", נכתב בערעור.
"הנאשם פיתה את קרבנותיו באמצעות מצגי שווא ובחר לסכן את כספם בניגוד להתחייבויותיו. המשקיעים ניזוקו בסכום מצטבר הנאמד במאות מיליוני שקלים", נכתב בערעור הפרקליטות לבית משפט העליון, באמצעות עו"ד אבי וסטרמן. הפרקליטות סבורה כי השופט כבוב נתן משקל גדול מדי לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולפגיעה במשפחתו, ולכך שבמרבית הכספים שגזל עשה שימוש "עסקי" אחר להשקעות ספקולטיביות, להבדיל משימוש פרטי.
הפרקליטות טוענת כי בית המשפט שגה בכך שגזר את העונש ברף הנמוך של מתחמי הענישה, והורה על חפיפה מלאה של עונשי המאסר שגזר על ברמלי בעניינים שונים – בפרשה העיקרית של גניבת כספי המשקיעים, בפרשה של עבירות הונאה וזיוף כלפי רשות ניירות ערך ובהוצאת שלושה מיליון שקל מחברה ציבורית בה היה בעל שליטה.
השופט כבוב קבע מתחמי ענישה נפרדים לכל אישום: 10-16 שנות מאסר בגין הפרשה העיקרית של גניבת כספי משקיעי "רוביקון", 1-2 שנות מאסר בגין הטעיית רשות ניירות ערך ו-6-18 חודשי מאסר בגין משיכת כספים מהחברה הציבורית "קלע השקעות".
הפרקליטות דורשת הצטברות העונשים וחתירה לרף העליון. כן מבקשת המדינה להגדיל משמעותית את רכיב הקנס שהוטל על הנאשם ונקבע על 400 אלף שקל.
ברמלי מצדו ערער על הכרעת הדין ועל חומרת העונש, ומיוצג בערעור לעליון על ידי עורכי הדין צבי קלנג ויעל פטובי מטעם הסנגוריה הציבורית.
