החשש מהתפשטות נגיף הקורונה ממשיך לשנות את שגרת בתי המשפט. זה התחיל בכך שבשבוע האחרון דיוני מעצרים מתקיימים ללא נוכחות החשודים (מאזינים לדיונים בטלפון), והמשיך אתמול (ראשון, 22.3) כאשר במהלך משפט פלילי נמסרה עדות באמצעות שיחה טלפונית, ככל הידוע לראשונה מאז פרוץ המשבר.
מדובר בדיון שהתקיים בעניינו של אברהם טילינגר (43) מרחובות, נגדו הוגש בקיץ אשתקד כתב אישום המייחס לו סחר בסמים, אספקת סמים, הדחת קטין לשימוש בסמים ובהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. במהלך המשפט נענה בית משפט השלום בראשון לציון לבקשת הסנגור, עו"ד נס בן נתן, ושחרר אותו למעצר בית באיזוק אלקטרוני. לאחרונה, בעקבות קבלת תסקיר חיובי משירות המבחן, הסנגור עתר לקבל את ההמלצות ולבטל את הפיקוח האלקטרוני, על מנת לאפשר לנאשם לצאת לעבודה. מנגד, התביעה המשטרתית ביקשה להשאיר את התנאים המגבילים על כנם.
במקרים בהם מוצעת חלופת מעצר בפיקוח, העד שאמור לפקח על הנאשם מוזמן לדיון על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם ממנו ולהחליט האם ניתן לסמוך עליו כמפקח. ואולם, בשל משבר הקורונה והעובדה שהמפקח – מעסיקו של הנאשם – הינו בעלים של חברת תרופות המוגדרת כ"חיונית", השופטת אילה אורן החליטה בצעד חריג לחקור את העד ולשמוע אותו באמצעות שיחת טלפון, מבלי שיצטרך להתייצב לדיון.
"לאבי יש הכשרה ואני יכול להעסיק אותו בתחום האיכות", העיד המעסיק בטלפון. "בקרת איכות של תרופות ובעיקר כתיבה של נהלים על המחשב… הוא עבד אצלי בעבר במשך כשנה. חלק מהעבודה מתבצעת מרחוק ולעתים הוא יכול לעבוד גם מהבית. אני מבין מה משמעות הפיקוח. אני אהיה מוכן לחתום על ערבות, ואני מבין שאם הוא יוצא או מפר תנאי מהתנאים אני אצטרך לשלם. אני מבין שהפיקוח יכול לקחת הרבה זמן. אני רוצה שאבי יעבוד, מבחינתי יש לי אינטרס שיעבוד".
השופטת אורן אמרה בתום הדיון: "התרשמתי כי המעסיק מודע היטב לחשיבות הפיקוח על הנאשם, מכיר את הנאשם מעבודה קודמת עמו משך כשנה, מקום העבודה בעל כתובת מוגדרת כאשר הנאשם ישהה במהלך שעות עבודתו במקום העבודה או בביתו ומשם יעבוד בחיבור מרחוק. אני סבורה כי יציאה לעבודה היא בעלת חשיבות לטובת שיקומו של כל אדם, לא כל שכן הנאשם שלפניי שהוא אדם צעיר נעדר עבר פלילי".
לבסוף, השופטת התרשמה כי רמת הסיכון מהנאשם פחתה והורתה על הסרת האיזוק האלקטרוני, כך שיוכל לצאת ממעצר הבית לצורך עבודה של 12 שעות החל מהשעה שבע בבוקר.
