שחרור מוקדם לאלברט סיטבון, מספר 2 בארגון פשע אבוטבול

ועדת השחרורים בכלא שאטה אישרה את בקשתו לשחרור מוקדם של אלברט סיטבון (54) מנתניה, מי שהיה נאשם מספר 2 בתיק ארגון פשע אסי אבוטבול (3 יוני).
סיטבון הורשע בניהול ארגון פשיעה, סחיטות, איומים, עבירות על חוק איסור הלבנת הון, איומים ועוד, הכל ב-16 אישומים בפרשות שונות. בפברואר 2011 הוא נידון ל-16 שנות מאסר והוטל עליו קנס בסך 150 אלף שקל. בהמשך, לאחר שלא שילם במועד את הסכום המלא במרכז לגביית קנסות, המרכז ביקש להפעיל פקודת מאסר חלף הקנס, שאושרה על ידי בית המשפט המחוזי, ובהתאם – לעונש המאסר של סיטבון התווספו שנתיים נוספות.
בגזר הדין של סיטבון צוין כי הוא עמד ב"חזית" הארגון של אבוטבול, במטרה להקנות אצטלה לגיטימית לפעילותו.

עד שנת 2017 לא דובר כלל על יציאתו של סיטבון לחופשות, וגם בחלוף שנים המשטרה המשיכה להתייחס אליו כאל פעיל בארגון פשיעה, והוא סווג בקטגוריה א' שלא אפשרה כלל לדון בבקשות שלו ליציאה לחופשות. הסנגור שליווה אותו לאורך שנים, עו"ד אליה של"ם, ניהל מאבק משפטי במטרה לשנות את הסיווג שלו לקטגוריה ב' המאפשרת הגשת בקשות יציאה לחופשות. רק בפברואר 2018 הסכימה המשטרה לשינוי הסיווג, ושב"ס ביצע את השינוי, אולם בחודש מאי נדחתה עתירתו של סיטבון לצאת לחופשה.

בהמשך הגיש הסנגור עתירה שנייה לאפשר לו לצאת לחופשה, אך רק בסוף ינואר 2019 הסכימה המדינה לחופשה כזו. רגע לפני היציאה, בעקבות מידע מודיעיני הועבר סיטבון מכלא מעשיהו לאגף ההפרדות בכלא שאטה, מה שהוביל לביטול החופשה לה ציפה במשך שנים. בחודש מאי אשתקד לאחר שהתאקלם בכלא שאטה הוא יצא לחופשה ראשונה במרכז הארץ.

ביוני 2019 קיימה ועדת השחרורים דיון ראשון בבקשה לשחרור מוקדם שהגישו עורכי הדין של"ם ביחד עם עו"ד זאב אלוני, אשר הצטרף לצוות הגנה, אולם הבקשה נדחתה. לפני כחצי שנה הגישו עורכי הדין של"ם ואלוני בקשה לעיון חוזר בהחלטת הוועדה, וציינו כי סיטבון יצא לחופשה ועבר בכלא טיפול מתקדם בתחום האלימות.
בחודש מרס קבעה הוועדה כי בטרם תתקבל החלטה, על הרשות לשיקום האסיר (רש"א) להגיש תוכנית שיקום עדכנית, לנוכח משבר הקורונה, כמו גם חוות דעת ראשונית של מנהלת האיזוק ביחס להיתכנות איזוק אלקטרוני בכתובת שאליה סיטבון אמור להשתחרר במידה ובקשתו תאושר. חוות דעת של רש"א קבעה כי סיטבון מתאים לשחרור, ונקבע כי בכתובת זו ניתן להתקין איזוק אלקטרוני.

לאחר דחיות בשל מגיפת הקורונה, בשבוע שעבר כאמור התקיים דיון בעניינו של סיטבון בפני הוועדה. השופטת ודאד יונס גנאים וחברי הוועדה אסנת חיות, זהבה פזי ולימור חיים קבעו בהחלטתם כי "האסיר נשפט על מעשים חמורים המעידים על מסוכנות רבה, מעשים שנמשכו גם בתוך כותלי הכלא", וציטטו משני תיקי אלימות נגד עובדי ציבור שנפתחו נגדו במאסר.
עם זאת, חברי הוועדה הוסיפו גם כי מאז שנת 2016 לא היו נגד סיטבון מידעים מודיעיניים שליליים. עוד צוין כי בשנים האחרונות עבר הליך טיפולי-שיקומי, שולב בתעסוקה ושימש כתומך לאסירים סיעודיים.
הוועדה הוסיפה וציינה כי גורמי הטיפול התרשמו כי הוא עשה מאמץ משמעותי לנצל את תקופת המאסר לצורך שינוי בחייו. "הוא מסוגל להבין היום את חומר מעשיו ומעוניין לשנות את דרכו", צוין בהחלטת הוועדה. כמו כן נאמר כי הוא הביע חרטה, התנצל והבין את חומרת מעשיו, מה גם שרש"א קבעה כי הוא מתאים לתוכנית שיקום.
לבסוף קבעה הוועדה כי סיטבון "החליט לעשות תפנית בחייו ולזנוח את הקו העברייני בו נקט בעבר, והוא ראוי לשחרור מוקדם".
עו"ד של"ם מסר בתגובה: "אני מייצג ומלווה את אלברט במשך כארבע שנים. בשנים האלו נלחמתי בכל כוחי על מנת להוכיח לכולם את מה שאני ראיתי: אלברט עשה מהפך אמיתי ומשמעותי בחייו, ואיננו האיש שנעצר לפני למעלה מ-13 שנים. אני שמח וגאה שהצלחנו להראות גם לוועדת השחרורים שמדובר באדם הראוי לאמון, ובטוח בהצלחתו!".
עו"ד אלוני מסר בתגובה: "מדובר באדם שהתחיל את המאסר בהפרדות ארציות עד שהחל בסדרת טיפולים והתקדם לעבר אגפים פתוחים ומשרות אמון כגון אסיר תומך סיעודי ומטבח סגל , עשה שינוי תודעתי ורציני יצא לחופשות והפך לאדם מועיל עד כדי שרש"א גם הכינה לו תוכנית שיקום וזכה לשחרור בצדק רב".