פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לחברת שיכון ובינוי, החברה-הבת SBI תשתיות והחברה-הנכדה הזרה SBI שוויץ, בבעלותה המלאה של שיכון ובינוי, וכן לבכירי החברות לשעבר, נושאי משרה ובעלי תפקידים, כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע בחשד לעבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות לפי חוק ניירות ערך.
לפי כתבי החשדות, קבוצת שיכון ובינוי הפעילה מערך שיטתי, ממוסד ומאורגן של תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, במדינות הפעילות של החברה באפריקה, לשם קידום עסקיה והגדלת רווחיותה. מתן השוחד לווה לכאורה במערך של הלבנת הון ועבירות דיווח ורישום כוזב, הכול באמצעות מנהלים ועובדים לשעבר בקבוצה.
הבכירים ביותר בעניינם ייערך שימוע הם עופר קוטלר, מנכ"ל שיכון ובינוי בשנים 2008-2015; רוית ברניב, יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי מ-2007 ועד 2012 ומשה לחמני, יו"ר הדירקטוריון מ-2012 עד 2019. בסך הכל מעל עשרה בעלי תפקידים חשודים בפרשה. לגבי בעלת השליטה לשעבר שרי אריסון והעוזרת שלה אפרת פלד טרם התקבלה החלטה.
עבירות השוחד הנטענות בפעילותה הבינלאומית של שיכון ובינוי אירעו לכאורה במהלך כל העשור שקדם לתחילת החקירה, בשנים 2008-2018. לפי החשד, תשלומי השוחד ששילמה הקבוצה לעובדי ציבור זרים עמדו על עשרות מיליוני דולרים מדי שנה, ותרבות השוחד לכאורה הצמיחה לשיכון ובינוי תועלת כלכלית אדירה.
על פי הנטען, מתן השוחד לווה ברישומים כוזבים בספרי החברה. חלק מתשלומי השוחד בוצע במזומן שלא כנגד קבלות, וחלק אחר ניתן כנגד המצאת חשבוניות או קבלות, ולאחר מכן כל הוצאות השוחד הוטמעו לכאורה בהוצאות הלגיטימיות של שיכון ובינוי.
בנוסף, הדו"חות הכספיים השנתיים של שיכון ובינוי כללו ביאור ספציפי שעסק בהוצאות המזומן שהוציאה החברה אשר כנגדן לא ניתנו חשבוניות או קבלות. הפרקליטות טוענת כי החברה ומנהליה ידעו כי חלקן הארי של הוצאות אלו כלל תשלומי שוחד, ומסרו הצהרות כוזבות ומטעות. חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה להב 433 ורשות ניירות ערך.
