ועדת האתיקה המחוזית בלשכת עורכי הדין הגישה קובלנה לבית הדין המשמעתי נגד עו"ד יורם שפטל, מעורכי הדין הוותיקים והבכירים בישראל (עורך דין משנת 1976), הידוע לא פחות מכך בלשונו המשתלחת והבוטה.
לעו"ד שפטל מיוחסים שלושה אישומים של התנהגות שאינה הולמת ופגיעה בכבוד המקצוע, בשל התבטאויותיו בתקופת המשפט של החייל אלאור אזריה שהואשם בהריגת מחבל מנוטרל. עו"ד שפטל שהצטרף לצוות ההגנה, ובהמשך הוביל ערעור שנדחה על פסק הדין, יעמוד לדין משמעתי בשל התקפותיו על התובע בתיק, על נשיא בית הדין הצבאי וגם על הרמטכ"ל גדי אייזנקוט.
בפברואר 2017 גזר בית הדין הצבאי שנה וחצי מאסר על סמל אזריה. בסעיף האישום הראשון נגד עו"ד שפטל נטען, כי הוא כינה באולם הדיונים את התובע עו"ד נדב ויסמן, "רמאי וחלאת אדם". חילופי הדברים היו כאשר ההגנה ביקשה לעכב את ביצוע עונש המאסר עד לערעור. התובע ויסמן, עו"ד אזרחי בכיר וסא"ל במיל' שגויס במינוי מיוחד של הפרקליטות הצבאית, התנגד לדחיית ביצוע העונש, ואמר כי "יש אינטרס ציבורי לקיים את עונש המאסר באופן מיידי". לפי הקובלנה, עו"ד שפטל הגיב לדבריו: "זה פשוט לא נכון, רמאי" והוסיף: "התובע חלאת אדם". אגב כיום, עו"ד ויסמן הוא בכיר בלשכת עורכי הדין, חבר המועצה הארצית ו-ועד מחוז תל אביב.
ועדת האתיקה טוענת כי "במעשיו הכפיש עו"ד שפטל את חברו למקצוע בזירת המשפט ובמהלכו של דיון והתנהג באופן שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין".
סעיף האישום השני הוא בגין שידור רדיו מיולי 2017, לפני הכרעת בית הדין הצבאי לערעורים. במסגרת תוכניתו "שפטל עצבני" ברדיו ללא הפסקה, אמר שפטל כך: "הרמטכ"ל שלנו עלוב נפש, שבכלל לא נראה כמו רמטכ"ל. אלא נראה… כמו איזה פקידון שמן במחלקת הביוב של איזושהי עירייה". ועדת האתיקה טוענת כי "במעשה זה, הגם שלא נעשה במעגל עבודתו המקצועית, הביע הנקבל את דעתו באופן שיש בו חריגה מההתנהגות המצופה מעורכי דין ובדרך שאינה הולמת את כבוד המקצוע".
האישום השלישי מתייחס לראיון ששפטל נתן כעבור כמה ימים, לאחר פסק הדין שדחה את ערעור אזריה. בראיון לתוכנית הבוקר של ערוץ 10, עו"ד שפטל תקף את נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, אלוף דורון פיילס: "… וכאן פסק נשיא בית הדין שאין מספיק ראיות והוא הסביר למה אין סיבה להאריך את המעצר שלו בחמישה ימים, ואותו נשיא מעז שנה וחצי אחר כך לכתוב שהמחבל לא הזיז את היד, לא את הראש ולא את הרגל, ולא היה שום חשש ממטען כלום. הפך את הכל, למה? כדי להתאים את העובדות לפסק הדין שהוא רוצה לתת".
בכך, נטען, הטיל שפטל "דופי ביושרו, בהגינותו, בטוהר מידותיו ואי תלותו של נשיא בית הדין באופן שיש בו משום זילות בית המשפט".
אגב, באותה תקופה גם עמיתיו של עו"ד שפטל לצוות ההגנה, עו"ד אייל בסרגליק ועו"ד אילן כץ, האשימו אותו כי הסית נגדם והדביק להם בראיונות כינויי גנאי כמו "רמאים שתקעו סכין בגב המשפחה", ועוד. הכל בשל החלטתם המקצועית לא להצטרף לערעור על פסק הדין ולמצות אפשרויות אחרות שעמדו לקיצור העונש של אזריה. בהודעה שפרסמו באותה תקופה, כתבו עורכי הדין כץ ובסרגליק: "אנו מביעים שאט נפש מהתנהגותו המתלהמת והאלימה מילולית של עורך דין שפטל אשר חצה כל גבול בדברי השטנה שלו…".
בסופו של דבר הם החליטו להשאיר את הפרשה מאחוריהם, ולא לתת לעו"ד שפטל במה נוספת כדבריהם.
תגובת עו"ד שפטל
בנוגע לסעיף הראשון, דברי הגנאי לתובע, אמר שפטל לאתר "פוסטה": "לא פניתי לעו"ד ויסמן ולא אמרתי שום דבר. מלמלתי דברים לעצמי, ומישהו שמע את זה ורץ להתלונן. אני רשאי לחשוב מה שעולה על דעתי. אין משטרת מחשבות".
באשר לדברים שאמר ברדיו על הרמטכ"ל, מפנה עו"ד שפטל לזיכוי ידוע שלו משנת 2002, בתיק משמעתי בו הוא הועמד לדין בשל דברים ש"איחל" לפעילי שמאל מתנועת "דור שלם דורש שלום". מדובר היה בהפגנת רחוב, בה שפטל אמר ש"אם נגזר עלינו שיפלו קטיושות, אז שיפלו על ראש שלהם". הזיכוי ניתן מאחר שלא אמר את הדברים במסגרת משפטית או בקשר למילוי תפקידו כעורך דין.
בנוגע לסעיף האישום השלישי, ההתקפה המילולית על נשיא בית הדין הצבאי, טוען עו"ד שפטל כי מעולם לא קיבל מועדת האתיקה פנייה להתייחסות וקבלת תגובתו בעניין זה.
