שופט בית משפט השלום בחיפה, שלמה בנג'ו, הורה לפרקליטות לנמק את הבסיס החוקי לפיו משטרת ישראל מתקינה מצלמות נסתרות למעקב אחר חשודים, תוך ניצול של קבלת צווים להאזנות סתר קוליות בלבד. כך נודע ל"פוסטה" לראשונה.
הוראת השופט ניתנה בתיק של ראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן, הנאשם בעבירות של מרמה והפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה של מחוז תל אביב אחרי חקירה של היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה להב 433), לגנדלמן היה קשר פוליטי מושחת עם העסקן והיזם החדרתי סמי לוי במסגרתו זכה לוי בהקלות במיזמי נדל"ן שלו, לכאורה בתמיכת ראש העירייה שהשתתף בישיבות הרלוונטיות של הוועדה לתכנון ובנייה. עוד נטען בכתב האישום, כי ללוי היתה דלת פתוחה בלשכתו של ראש העירייה, הוא היה נכנס אליו בתכיפות לא רק לטובת עסקיו, אלא על תקן של מאעכר הפועל אצל גנדלמן כדי לקדם עובדי עירייה ופניות תושבים "מאנשי שלומם".
בשנת 2018, במסגרת המעקב אחרי הפגישות של גנדלמן ולוי, חוקרי יאח"ה קבלו צו להאזנת סתר בלשכתו של ראש עיריית חדרה. בפועל, האזנת הסתר שהותקנה כללה לא רק מיקרופון סמוי, אודיו, אלא גם מצלמת וידאו שהושתלה בלשכה בחודשים פברואר ומרס אותה שנה. על בסיס הראיות של הפגישות המצולמות והמואזנות בלשכת ראש העירייה הגישה הפרקליטות כתב אישום בו היא טוענת כי גנדלמן התנהל כבובה של סמי לוי, נענה לכאורה לבקשות שלוי הפנה אליו הן בקשר לעסקיו והן בקשר להתנהלות העירייה, כל זאת כאשר לפי הטענה גנדלמן היה בניגוד עניינים עקב היותו של לוי תומך לכאורה ואיש סתרים פוליטי שלו.
גנדלמן כופר בטענת ניגוד העניינים וטוען שלא היתה לו כל מחוייבות כלפי לוי, ולא היה עליו איסור לדון בבקשותיו.
בפרשת NSO בה האשימו את המשטרה בניצול צווי האזנות סתר לצורך ביצוע מעקבים באמצעות רכיבים טכנולוגיים אחרים של נחקרים אשר לא פורטו בצו ההאזנה, כמו תוכנות מחשב בטלפונים סלולרים וכדומה. ברוח זו, הסנגורים של גנדלמן, עורכי הדין ליאור אפשטיין ועמית חדד, טוענים כי כך נהגו חוקרי המשטרה והפרקליטות גם בתיק הזה. לטענתם, המקורית יש לציין, כתב האישום הופק על בסיס ראיות שאינן חוקיות, שכן צו האזנת הסתר במקרה הזה לא הסמיך את המשטרה לבצע "האזנות סתר" שכוללות גם תיעוד חזותי במצלמה.
לטענת הסנגורים, החוק והפסיקה קובעים שצילום אינו חלק מהאזנת סתר מותרת, החוק עוסק בהאזנה קולית בלבד ואינו מתייחס להאזנה חזותית.
עורכי הדין אפשטיין וחדד ביקשו להעמיד למבחן בית המשפט את חוקיות התקנת המצלמה בלשכת ראש עיריית חדרה, הם בקשו כי הפרקליטות תמסור את כל ההנחיות, נוהלי המשטרה וחוות הדעת המשפטיות שהכשירו בתיק הזה התקנת "מצלמת סתר" על בסיס צווי "האזנת סתר".
כאמור, השופט בנג'ו קיבל את בקשת ההגנה והורה לפרקליטות להגיש לעיון בית המשפט, באופן חסוי, את "כל המידע המגבה לשיטתה את הבסיס הנורמטיבי" למצלמות שהותקנו בלשכת גנדלמן.
למרבה התדהמה, בעקבות דרישת השופט, ביום חמישי האחרון (14 יולי) לאחר סדרת התייעצויות הפרקליטות חזרה לבית המשפט והודיעה כי היא מושכת מחומר הראיות את הצילומים בלשכת ראש העירייה, למרות שהצילומים כבר נמסרו להגנה כחומר חקירה.
מצד אחד הפרקליטים בתיק, עורכי הדין נגה בליקשטיין-שחורי וניר הורוביץ, מסרו כי התביעה תסתפק בהבאת ראיות השמע והתמלילים בלבד מלשכת ראש העיר, מצד שני הם בקשו מהשופט בנג'ו לערוך עיון חוזר בהחלטה שלו עצמו לנמק את הבסיס החוקי של "מצלמת הסתר".
ההכרעה שתעמוד כעת לפתחו של השופט בנג'ו היא, האם לקבל את תמרון ההתחמקות הזה של הפרקליטות מדיון ציבורי בנושא הבוער של האזנות הסתר הכלליות מדי, או לקבל את דרישת הסנגורים, שבעקבות חשיפת המחדל מבקשים להמשיך ולפסול את כל הראיות הנלוות בתיק, כולל הודעות שמסר גנדלמן, על בסיס סעיף ההגנה מן הצדק ובהשראת החוק החדש אשר מאפשר לבית משפט לפסול ראיות שהושגו שלא כדין.
לפי הערכה, בשנים האחרונות ניתנו על ידי שופטים באינספור תיקי חקירה צווי האזנות סתר ש"הורחבו" עם או בלי אישור מודע של השופטים להתקנת מצלמות. הנוהג הפך נפוץ במגוון תיקי חקירה – מתיקי עבירות שוחד ועד מעבדות סמים. במרבית התיקים הוצאו תעודות חיסיון על אמצעי הצילום, על מנת להימנע מחשיפתם, והתיעוד הויזואלי נשמר כמידע פנימי לשימושים של צוותי החקירה, כגון אימות פרטים וזיהוי דמויות במקום ההתרחשות העבריינית.
מדברי הסנגורים בתיק של ראש עיריית חדרה עולה, כי זה אחד התיקים הראשונים בהם הפרקליטות מוציאה לאור צילומי סתר יזומים ממצלמות שהותקנו על ידי המשטרה (להבדיל מתפיסת מצלמות אבטחה קיימות), ואף הטיחו אותם בגנדלמן בחקירתו הראשונה.
תיק אחר בו נחשפו צילומים יזומים הוא תיק השוחד של ח"כ דוד ביטן, שצולם בחנות הרהיטים של מקורבו ועוסק לכאורה בענייני כספים – תיק אשר מצוי אף הוא בשלב מקדמי לפני תחילת ההוכחות.
גנדלמן & סמי לוי
הפרקליטה הראשית בתיק, עו"ד בליקשטיין-שחורי, אמרה בחודש שעבר לבית המשפט במסגרת הדיונים המקדמיים, כי "יש ראיות יפות מאוד להתנהלות, גם בגלל שהתיק מצולם". לדבריה, התיק ברור וכך גם ניגוד העניינים לכאורה של ראש העירייה והיענותו לבקשותיו של העסקן לוי. "התיק מבוסס על האזנות הסתר בלשכה, האזנות סתר לטלפון של שני הצדדים ועדויות של אנשים שמעידים שהם פנו ללוי במטרה שהוא יסייע להם – הוא הבן אדם שיש לו אוזן קשבת אצל גנדלמן".
יזם הנדל"ן סמי לוי מוכר בעיר הרבה שנים כ"שריף של גבעת אולגה". הוא מהפרנסים הפוליטיים הבולטים בחדרה, שהיה סגן ראש עירייה מטעם ש"ס לשני ראשי העיר הקודמים שהסתבכו עם המשטרה – ישראל סדן שהורשע במתן שוחד וריצה מאסר, וחיים אביטן שנעצר גם הוא בחשד לעבירות שוחד, אך התיק נגדו נסגר. בשנים האלה הפכה עיריית חדרה לשם נרדף לפרשות שחיתות, במעורבותו הפעילה של לוי, שהורשע בעצמו בשנת 2011 בתיק של מרמה והפרת אמונים, שימוש לרעה בכוח המשרה ועבירות מין (בעילה אסורה בהסכמה).
הפרקליטות טוענת בכתב האישום נגד גנדלמן, כי לוי היה מאנשי הצללים הפוליטיים שלו כאשר הוא נבחר ב-2013. לוי היה מורחק אז מתפקידיו הציבוריים עקב קלון, וגנדלמן הביס בבחירות את ראש העירייה המכהן חיים אביטן. לפי טענת הפרקליטות, ניגוד העניינים בגללו היה אסור לגנדלמן לטפל בעסקיו של לוי, נבע מכך שלוי פעל להביא לבחירתו לראשות העירייה; מכך שפנה למתחרה אחרת, חדווה יחזקאלי, בנסיון לגרום שתסיר את מועמדותה (יחזקאלי סירבה), ומכך שלוי ניהל לכאורה מו"מ קואליציוני מטעם גנדלמן – המכחיש את כל הטענות האלה.
בכתב האישום נטען כי ראש העירייה הנבחר היה "חייב" פוליטית ללוי, והתנהג בהתאם – תמך בהקלות ומתן היתרים בקשר למיזמי נדל"ן של לוי בעיר, ואיפשר לו לכאורה להתערב בניהול העירייה. "ראיית הזהב" לכאורה לאותה מעורבות עמוקה של לוי בלשכת ראש העיר, נמצאה לשיטת הפרקליטות בהאזנת הסתר בלשכה, אשר תיעדה פגישות בין גנדלמן ללוי, ופרט פיקנטי במיוחד – הכנות שגנדלמן ערך לקראתן.
המיקרופון, יחד עם המצלמה שהשתילו חוקרי יאח"ה בלשכה תיעדו את גנדלמן עורך חזרות לפני הפגישות עם לוי, ולעתים אף מדבר לעצמו בנוסח: "אתם לא תנהלו לי את העיר, אתם נכנסים עם בקשות מופרכות כל שני וחמישי, אני לא מתכוון להיענות". אבל מיד לאחר מכן, בפגישות עצמן, גנדלמן תועד בוידאו ואודיו מתרכך ומתקפל: למשל, לוי ביקש קידום לעובדת בכירה בעירייה, וגנדלמן לכאורה הסכים לבדוק.
בעוד שנגד גנדלמן הגישו כתב אישום, כאמור, התיק נגד סמי לוי נסגר מחוסר ראיות.
מחכים למשיח
כאמור, עורכי הדין חדד ואפשטיין טענו כי אין בסיס חוקי לצילום בלשכת ראש העירייה, בוודאי לא בסיס מוסדר.
למרבה התדהמה, התובעים לא סתרו את טענת ההגנה, וזו היתה תשובת הפרקליטה בליקשטיין: "לשאלת בית המשפט לגבי צילום סתר ומקור הסמכות, אנחנו עשינו בדיקה… אין הנחיה שאומרת איך להתמודד עם השאלה הזו… (אבל) אני חושבת שלמדינה כן יש תשובות… שאני לא רוצה לשלוף מהמותן… מדובר בסוגיה עם השלכות רוחב… למיטב ידיעתנו, אין נייר שהופץ ליחידות ומנחה אותן איך לפעול".
מראה המקום היחיד שעו"ד בליקשטיין הפנתה אליו היה "דו"ח לבנת משיח" בנושא האזנות סתר משנת 2005. לבנת משיח היתה המשנה ליועמ"ש אליקים רובינשטיין, ועמדה בראש צוות בדיקה לתחום האזנות סתר בעקבות פרשת ניצב משה מזרחי, ראש יאחב"ל שאישר שימוש בלתי חוקי בהאזנות לח"כ אביגדור ליברמן, בניגוד לצווי בית משפט.
מבין חברי הצוות לא שרד כמעט איש במערכת – למעט תנ"צ יואב תלם, אז קצין בדרגת פקד אשר שימש עוזר לענינים משפטיים לראש אח"מ – וכיום הוא סגן ראש אגף חקירות ומודיעין. חבר נוסף בצוות היה רפ"ק דאז אלעזר כהנא, כיום היועמ"ש הראשי של משטרת ישראל.
ב-2005 הצוות המיוחד המליץ להסדיר בחוק האזנות שכוללות גם צילום וידאו. "המשטרה הציגה את הצורך המבצעי העולה ללוות האזנה קולית בתיעוד חזותי. הדבר נדרש למשל כאשר צפויה העברת חפצים, לשם זיהוי חשוד או כשיש צורך לתעד מסר המועבר בהתנהגות. כשעולה צורך מעין זה, מובא העניין בפני בית המשפט במסגרת הבקשה למתן היתר האזנה…".
מהדו"ח של 2005 עולה עוד, כי "אין אחידות בגישתם של בתי המשפט בנושא, לפיכך יש מקום לעגן הסדר מפורש בחקיקה. כי בתחום זה המשטרה אינה צריכה לפעול מכוח הגנה שניתנת לה בדיעבד, אלא מכוח סמכות ישירה שנקבעה בחוק".
משרד המשפטים ביקש להסדיר זאת בחקיקה – אבל דבר לא נעשה במשך 17 שנים עד היום.
בחזרה לתיק גנדלמן: אחרי שהזכירה את אותו דו"ח משיח נשכח ציינה הפרקליטה בליקשטיין כי מאחר ודבר לא נעשה, הנוהל היחיד הוא פשוט שיטת מצליח, הולכים לשופט ומבקשים שיחתום על צו ויתיר התקנת מצלמה על בסיס סעיף 10א' לחוק האזנת סתר, העוסק ב"התקנת אמצעים הנדרשים להאזנה".
בתיק גנדלמן נראה, שהמשטרה, הפרקליטות ובית המשפט, נהגו כמו שנטען בפרשת הרוגלות (NSO), כשאין חוק רלוונטי הפרקליטות מאמצת פרשנות יצירתית, שהשופטים ספק מודעים לה ספק מעלימים עין, והצווים מאושרים ללא דיון ספציפי.
לאור דרישת השופט בנג'ו, לבסס משפטית את הטיעונים בדבר חוקיות התקנת המצלמה, הפרקליטות השלימה את מסע הנסיגה שלה אבל לא הפסיקה לזגזג.
תחילה הודיעו כי "קיים בסיס נורמטיבי להתקנת וידיאו ולא נפל פגם בהתקנתו (בלשכת גנדלמן) במסגרת האזנת הסתר אשר בוצעה בסמכות". אבל אז הוסיפו, "השאלה התייתרה… המדינה תבקש לעשות שימוש בראיות השמע והתמלילים בלבד… נחיצות הצילומים מוגבלת… יש משמעות בלראות את שפת הגוף והמימיקה, הצילומים עשויים לסייע לחקר האמת אך הם בעלי חשיבות משנית… (אבל האזנת הסתר) חשובה בראש ובראשונה בשל הקלטת הקול", טענה הפרקליטה.
ממילא לא רואים בצילומים מעטפה שעוברת, טענו נציגי הפרקליטות, בניגוד לחשד המקורי שהביא לפתיחת החקירה נגד ראש העירייה בגין עבירות שוחד.
הוועדה להשעיית ראשי ערים
בתוך כך, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בקשה מהוועדה להשעיית ראשי ערים להאריך את השעייתו של גנדלמן בשנה נוספת, בזכות הגשת כתב האישום. בחודש ינואר השנה דחתה הוועדה בראשות השופט בדימוס בן ציון גרינברגר בקשה קודמת להשעיית ראש העיר לשנה מלאה, וציינה חולשות המצויות להערכתה בכתב האישום, תוך אישור השעייתו של גנדלמן למשך חצי שנה בלבד. כעת צפוי למדינה קרב נוסף בוועדה, ופרשת הרוגלות רק תכביד עליה לנוכח הטיעון המקורי של עורכי הדין אפשטיין וחדד. דיוני ההוכחות הראשונים בתיק אגב קבועים לחודש פברואר 2023.
